כי האיש שלי אוהב מצה עם שוקולד (מה לעשות, יש אנשים שלוקח להם זמן להתבגר...)
אממה, עקב חוסר הבנתי בתחום לא ידעתי שיש לו גרסה חלבית וקניתי אותה בטעות יחד עם אבקת חלב הנוכרים שיש בה. לאחר ימים אחדים קיבלנו קופסה נוספת זהה מצבא הקויידש.
ומאז מסתבר שבארוננו הקט שכנו 2 קופסאות שוקולד השחר חלבי ודורש אין להם.
הערב הולם במיוחד חפצה בקפה. וליד קפה צריך לאכול עוגיה כידוע. ומכיוון שאין עוגיות בבית הזה אמרתי למה שלא נבדוק אם הטעם שלי או של השוקולד השתנה מאז כיתה ג'? בטח הוא לא סתם נחשב טעים.
(מצות אני אוהבת כל השנה.)
מפה לשם,
הוא נשאר דוחה כמו שהיה. אולי יותר גרוע.
זהו.
אלו היו 2 הדקות המבוזבזות ביותר בחייו של מי ששרד עד הנה (או: מצא את הפואנטה בסיפור. חחח סתם לא)


: 




