רציתי לספר לך סיפור שלא קרא, מעולם.
היית עם בנאדם על הקצה, נקודה.
זה מדהים בשבילי להגיד את זה, בטח שלך, בטח שלי.
אדם שקמת ירד מהפסים.
זה מדהים איך שרדתי,
אולי יום אחד אכתוב ספר, "בחזרה מעצמי-צו".
סיפור על הבריחה מאותו גונגל נפשי.
מפחיד בלילות, גם בימים,
חסר היגיון מהצד, בעל דפוס עדין מבפנים.
ובתוך הסערה הזאת את עמדת, עדינה,
נקודה יציבה בתוך הסערה,
ולאת לאת גם את הפכת לחלק מהנקודות הנעות.
עכשיו חזרנו הביתה, באי נפסיק לגרום לעולם להתנוענע.
בערך, בערבון מוקבל