...אין ייאוש!

 

מתישהו זה ייגמר.

 

אני פשוט כבר לא מסוגלת.

לא מסוגלת!!!!!!

 

אם יש מילה יותר חזקה מתיעוב,

תודיעו לי.

אני צריכה להמציא מילה שתתאר את הרגשות שלי.

 

 

זוועה.

 

דיייי אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

 

 

 

 

זה פשוט מזעזע.

 

 

 

 

אף אחד לא מבין.

 

 

ואף אחד גם לא רוצה להקשיב.

 

כי למה להקשיב?

 

 

אין סיבה.

 

 

 

גם אם ההתעלמות הזאת הורגת מישהו.

 

אותי במקרה.

 

 

איכ איכ איכ דיייייייי

 

 

 

אני פשוט לא עומדת בזהההה

 

 

 

 

 

 

והיי, מחר להיות שם זה אומר עוד מיליון אפשרויות לראות אותה.

 

אימאלה.

 

 

 

אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

 

 

 

 

 

 

 

אני נכנעת.

 

 

אני לא יכולה להילחם.

 

 

 

לא יכולה.

 

 

 

גם אם בכללי אני בנאדם עקשן, לטוב ולרע,

פה אני פשוט לא יכולה.

 

לא מסוגלת להילחם מול מערכת כזאת.

 

 

 

 

 

ואחרי זה הם מתפלאים שאני שונאת את האולפנה.

 

 

 

 

כאילו,

וולו,

 

כל כך קשה להבין מה ההיגיון פה???

 

 

אני משתגעת.

פשוט משתגעת.

 

 

מתישהו זה יתפוצץ.

 

 

אבל אני פשוט נכנעת.

 

 

למרות שאני יודעת שלהיות שם מחר יהרוג אותי.

כפשוטו.

 

 

יהיה רע לי,

ורע לכל מי שמסביבי.

 

 

אין מצב.

אין שום מצב שבעולם.

 

 

 

אין שום היגיון שאני אהיה שם.

 

 

 

 

ואף אחד לא מוכן להקשיב.

 

 

 

הם הורגים אותי.

 

 

 

 

 

אני מרגישה פשוט חוטאת שאני מדברת ככה.

על רב.

 

 

 

אבל אופ.

 

 

 

 

הם הורגים אותי.

ממש.

 

 

 

 

 

 

אני לא יכולהההההההה

 

 

 

 

פשוט לא יכולה.

 

 

 

וכל הזמן שאני שם אני פשוט לא מצליחה לנשום.

 

הכל מציק לי וסוגר עלי.

 

 

אני על קוצים ולא מסוגלת ללמוד ולהיות נורמלית.

 

 

בכלל.

היום.

 

ראיתי אותה.

 

 

וזה עשה לי עוד יותר.

 

 

 

הייתי כבר מתוחה עד הסוף של הקפיצים.

 

 

 

לא יכולתי.

פשוט לא יכולתי.

 

 

 

ואז דיברתי איתה,

וזה הוציא אותי מזה.

 

איזו נשמה טהורה.

 

 

אימאלה.

 

אוהבת אותה.

 

אני מצליחה לאהוב מישהו בעולם.

וואו.

 

 

דיברנו על זה שכולם כבר השתגעו ולכן הם חושבים שאנחנו הלא נורמליות.

 

שהם, איך היא הגדירה את זה, נתקעו במדינה.

 

ולא, השאיפה שלנו זה משהו אחר.

 

נכון, יש במדינה משהו טוב.

 

אבל השאיפה שלנו זה גאולה. שלימה. עם בית מקדש ומלכות בית דוד ומשיח.

 

הם שוכחים.

 

מקדשים את מה שלא אמור להיות המטרה.

 

 

 

וואו.

 

והיא הראתה לי משפט מהמם.

אשכרה רוח הקודש.

והיי. זה קצת שימח אותי.

 

 

וצחקתי איתה.

צחקתי.

אני.

 

 

אימאלה.

 

יש בה משהו שעושה לי טוב.

פשוט טוב.

 

 

ואמרתי לה שתלמד אותי ברסלב.

.

 

 

 

וואו.

 

אימאלה איזה יום הזוי הזוי הזוי.

 

 

 

קשה. רצח.

 

 

חלקו יכול לשעשע.

 

 

אבל הוא היה זוועה.

 

 

 

אשכרה בכיתי לה.

 

בכיתי.

 

 

לא רציתי לבכות.

רציתי רק להסביר.

 

ואופ.

 

זה פשוט יצא.

 

ניסיתי לעצור את הדמעות ולא עבד.

 

 

נראלי היא לא הבינה מה עובר עלי.

 

 

אופ.

 

 

 

אז אני לא אדבר איתה היום,

זה אומר שאני אצטרך לבוא מחר ורק מחר לראות אם היא עשתה בכלל עם זה משהו.

 

 

אני נכנעת.

היא אמרה לי אל תתייאשי.

 

 

אבל נכנעתי כבר.

 

 

 

אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי שם,

אבל נכנעתי.

אין לי כוחות מולם.

 

 

הם הורגים אותי.

 

 

 

 

אבאאאאאא

 

 

 

 

 

אימאלה אופ.

 

 

 

אני ממש לא רוצה.

 

 

 

 

ויש בזה אמת. באמת.

יש היגיון וסיבה אמיתית.

 

 

 

והם פשוט לא רוצים להקשיב.

 

 

 

אז אין לי מה לעשות.

 

 

 

 

אופ אבא.

 

 

 

 

 

אני לא ראויה לכלום.

אז מה?

 

אני אצטרך להיות שם מחר?

 

 

 

 

אין מצב.

 

 

אני אתפרק.

אני אתמוטט.

 

 

 

אופ.

 

 

 

אני כל כך יודעת איך זה יהיה.

 

 

זה יהיה יותר גרוע מהחמישית.

 

 

 

אופ.

 

 

 

 

נמאס לי באמת.

 

 

 

 

 

 

אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

 

 

 

 

 

 

דבר ראשון קבלי ממני חיבוק חזק חזקפיצוחית

דבר שני קראתי הכל. אם חשוב לך לדעת.

 

 

ואת חזקה.

כן. גם במשבר ובהתמודדות.

ולא יודעת ממש מה לכתוב.

 

 

רק שתדעי שנפשי היתה איתך...נשיקה 

...אין ייאוש!

 

תודה לך.

באמת.

 

 

 

 

 

 

 

(סליחה שאני מגיבה כל כך קר, פשוט לא ממש במצב סביר כרגע...)

הכל טוב יקרהפיצוחיתאחרונה


מטוטלתxmasterx

שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה

יושב לסגור את היום

זמן כבר לא פרודוקטיבי

מדפדף בספר של פרנץ פאנון

הוא כותב על מסכות

אותנטיות

זהות

מה זה זהות בכלל

ואת זה הוא כתב אז

כל הרשתות האלה אנונימיות

לכאורה

תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות

כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים

שחרור

מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי

תחשבי על זה

חולצות סינתטיות

עניבות מפלסטיק

דשא מזויף

פרחים מנפט

חלב בלי חלב

קפה בלי קפאין

סיגריה בלי ניקוטין

סוכר בלי סוכרים

בירה בלי אלכוהול

ואהבה בלי כלום

קולה בלי קוקאיןxmasterx

המשפט הכי חזק בשיר

סטייק בלי כולסטרול

לקנות מה שאין

לשלם על אויר ומים

כמו במגילת איכה

עצינו במחיר יבואו

מימנו בכסף שתינו

מה עוד היה שם?

איך הפכת לזונה ממבצר למדבר

נמאס מכל התבונה

העיקר שאפשר לקרוא

בינתיים

עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע

פרנץ פאנון סיפור מעניין

בלי להתעמק יותר מדי

אין למה

עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום

לחיים האמיתיים

לכיף

יש רגעים כאלה

שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת

נחמד

שומע את הכנר הטורכיxmasterx

או התורכי

זה לא באמת משנה

חושב על השיר שהיא כתבה

איש אחד עכשיו נרצח

לאחר נולדה בת

רואלד דאלxmasterx

סופר ילדים

מי מכנה אותו סופר ילדים?

צ'ארלי בממלכת השוקולד זה סיפור ילדים?

אולי

עוד סיפור קלאסי על מישהו שנכשל בבית הספר

התייאש בגלל המורים

אמרו עליו שהוא חסר דמיון

לא מצליח להעביר מחשבות לכתב

בקיצור

הזיה

אולי אעשה תרגיל כתיבה

לתאר מחשבה תיאורית של מה שאני רואה

פסקה לא יותר

לא להאריך לא להכביד זה הכשרון הגדול

תרגיל כתיבה כזהxmasterxאחרונה

שלוש כפיות סוכר בכוס זכוכית דקה

נוזל כהה

היא יושבת על כסא פלסטיק

כתר ירוק במרפסת

רגליים יחפות על מרצפות שומשום קרות של פעם.

רוח של אחר הצהרים מזיזה קצת את וילון צהוב

וילון תחרה דהוי

חושפת ומסתירה טרנזיסטור ישן שמשמיע רדיו בזמזום

חדשות בקול חנוק.

על השולחן מונח אבטיח חתוך לקוביות

המיץ שלו נקווה בשולי הקערה

קערת פלסטיק זולה כחולה.

זבוב בודד מסתובב מעל במסלול קבוע

מתלבט

היא לא מגרשת אותו

היא מסתכלת על המפתח של הרכב שמונח ליד המאפרה

רכב ישן

מפתח בלי מכונית

כלום לא חונה למטה

ציפורניים גזורות קצר

אין לק

מחזיקה סיגריה שלא דולקת

מחזיקה חזק

השכנה מעליה מנערת שטיח

גרגירים קטנים של אבק מרחפים כמו נצנצים זולים שתפסו קרן שמש אחרונה של היום

על הקיר מאחוריה יש כתם

סימן כהה של משהו שהיה שם פעם

שעון גדול

אולי קוקיה

השעון מזמן לא שם הצל שלו נשאר

חוץ מזה שקט

--מחכה לרחמים~

מה את עושה

מה

למה

את ככ הולכת להתחרט על זה

להרגיש חשופה

מושפלת

זה אמצע הלילה

לא הזמן לדברים כאלה

תעצרי עם זה בבקשה

תשמרי על עצמך

זה מפתה

זה מסוכן

שימי לב מה את משתפת

ועם מי

--מחכה לרחמים~

אל תעשי את זה

בבקשה

אל תתפתי

תשמרי את עצמך לעצמך

בבקשה

את כל כך תתחרטי על זה אחר כך

תאספי את הכבוד העצמי שלך

מה קורה לעמוד השדרה שלך

אל תשכנעי את עצמך שזה נכון

את משפילה את עצמך

--מחכה לרחמים~אחרונה

בבקשה

אל תעשי את זה

ע. שווה יותר

תשמרי על עצמך

תוספי את עצמך

אל תתפתי לזה

זה קוסם ומשכר

אבל אל

אל תשתפי כל כך הרבה

לאט לאט

תשמרי לעצמך משהו

בשביל מה זה טוב

ריק ומוסתרכְּקֶדֶם

תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

לא נגמרהמפוזר מהכפר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

...המפוזר מהכפר

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

....המפוזר מהכפר

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

...המפוזר מהכפר

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

..מבולבלת מאדדדד

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

🥹המפוזר מהכפר

תודה

ממש ככה

...המפוזר מהכפר

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

..מבולבלת מאדדדד

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

...המפוזר מהכפראחרונה

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((

אולי יעניין אותך