אספר בקצרה את סיפורי- בשורות טובות אמיתיות.

יש לי שני בנים שנולדו באופן בריא, אף שבלידת הבן השני היתה רעלת הריון בשבוע 36. יילדו אותי, הוא נולד בריא והכל תקין.

בהריון השלישי היתה לי רעלת הריון מוקדמת, חמורה, שגרמה לי להיות בסכנת חיים.

נאלצתי לבצע הפסקת הריון. ועברתי לידה שקטה. (שבוע 24.)

לאחר ההריון הזה חיכיתי זמן ארוך לריפוי הגוף, ובמקביל ניסיתי לרפא את הנפש.

ורציתי כל כך הריון חדש... תקין ומלא בידיים מלאות...

מי שעברה אבדן הריון יודעת כמה יש (לפעמים) רצון עז לעוד הריון, ושיהיה בידיים מלאות ובריא, וכמה לא קל להמתין ולמנוע ולחכות...

מנעתי זמן ארוך מסיבות שונות. רפואיות ונפשיות.

ובזמנים הללו רופאים רבים אמרו לי שזה עלול לסכן את חיי בשנית ושלא אלד עוד. שאסתפק בשני הילדים שיש לי.

היה לי מאוד קשה עם זה,

החלטתי שגם אם לא אביא ילד לעולם מהבטן שלי- יהיה לי עוד ילד. (העדפתי ילדה...)

חשבתי על אימוץ, אומנה, הבאת ילד מחו"ל, אם פונדקאית... הכל עבר כאופציה.

לי יהיה עוד ילד.

אבל החלטנו שלמרות הקושי והרופאים הרבים שאמרו לא- אנחנו בכל זאת מבררים עוד.

הלכנו גם לפרופסור קופרמינץ-

והוא נתן תשובה חיובית... הוא רק אמר שאצטרך לקחת מינון מאוד גבוה, ושיש רופאים שמתנגדים לכך,אך אם באמת אקח כפי שהוא ממליץ- הוא ילך איתי עד הסוף והוא חושב שיש סיכוי של יותר מ-90% שאסיים את ההריון בבריאות עם תינוק בריא.

מובן שזה היה יום של חגיגה גדולה...

והלכנו איתו. יד ביד.

המתנו עוד זמן די ארוך (כמעט שנה) להיקלט... ולבסוף נקלטנו.

הייתי בשמירת הריון מלאה.

ולבסוף קיבלתי מתנת שמיים מהממת בדמות ילדתי המתוקה, שנולדה כ-5 שנים לאחר הלידה השקטה,

וכיום היא בת 3 ולא מפסיקה לשמח אותנו.

יש ניסים,

יש אפשרות,

יש תקווה,

יש הרבה יכולת.

עוברים דברים בחיים, צומחים מהם, גדלים מהם, ומקבלים מהם כח.

זה המסר שלי להיום, לערב זה.

חיבוקים לכולכן, יקרות!

ציפי

ולעבור אותה פעמיים, על רקע מומים חמורים... כמה קשה!!!

ובכל זאת, לא התייאשת, עברתם תקופה קשה של קושי וכאב- ולאחר מכן החלטתם לנסות שוב.

אני בטוחה שהתקופה של ההריון היתה מלאת חרדה, במיוחד עד שבוע 18-19, ואולי אף לאחר מכן.

ואני כל כך שמחה לקרוא שאכן ההריון הסתיים תקין לבסוף!!! מרגש ומשמח, באמת אושר גדול.

תודה רבה חמניה!

ואולי נכון יותר לומר- מתוך הצלקות והכאבים הגדולים צומחים הצמחים היפים ביותר.

את לא צריכה להשליך שום דבר, אולי יותר ללמוד מהם ולהתעצם מתוך הקשיים הללו שחווית.

וכן, אחרי שחווית צער כה גדול זה די ברור שיש הרבה שכבות עצב וכאב שמכסות ואולי אף נוצקו לתוכך.

נדמה לי שאת מדברת פה על רצון (וגם הצלחה) לשנות הרגלים ולהוריד את השכבות הללו. 

אני אוהבת לראות את השכבות הללו יורדות, לגלות מתחתן גילויים חדשים של שמחות קטנות וגדולות, והרבה אהבות.

עם זאת זוכרת תמיד- שמתוך הקושי הנפשי הגדול צומחות ועולות יכולות מדהימות וכוחות חיים. אם בוחרים בכך.

חיבוקים וחג עצמאות שמח!

גם לי יש שני בנים בריאים ב"ה. הריון שלישי, רגיל, משעמם. אני הולכת לסקירת מערכות מוקדמת לבד (בעלי היה חולה ממש) ונאלצת להתמודד לבד עם אולטרסאונד בעייתי ממש, עם מום מהמח....

אחרי שלושה שבועות, של בירורים אצל המומחים והתייעצות עם רבנים, שבוע 19 מתאשפזת כדי לעשות הפלה..

אז כתבו פה בתחילת השרשור שצריך גם סיפורים אופטימיים-

ב"ה אחרי כמה חודשים של התאוששות, בעיקר פיזית, אני בהריון, מתפללת מאד מאד שיהיה בריא בע"ה. 

מרגישה שעם כל התסכול של כאילו להרוג עובר, למדתי הרבה על כמה התכנונים שלי הם כלום וכמה הכל מאת ה' יתברך. 

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.