אספר בקצרה את סיפורי- בשורות טובות אמיתיות.
יש לי שני בנים שנולדו באופן בריא, אף שבלידת הבן השני היתה רעלת הריון בשבוע 36. יילדו אותי, הוא נולד בריא והכל תקין.
בהריון השלישי היתה לי רעלת הריון מוקדמת, חמורה, שגרמה לי להיות בסכנת חיים.
נאלצתי לבצע הפסקת הריון. ועברתי לידה שקטה. (שבוע 24.)
לאחר ההריון הזה חיכיתי זמן ארוך לריפוי הגוף, ובמקביל ניסיתי לרפא את הנפש.
ורציתי כל כך הריון חדש... תקין ומלא בידיים מלאות...
מי שעברה אבדן הריון יודעת כמה יש (לפעמים) רצון עז לעוד הריון, ושיהיה בידיים מלאות ובריא, וכמה לא קל להמתין ולמנוע ולחכות...
מנעתי זמן ארוך מסיבות שונות. רפואיות ונפשיות.
ובזמנים הללו רופאים רבים אמרו לי שזה עלול לסכן את חיי בשנית ושלא אלד עוד. שאסתפק בשני הילדים שיש לי.
היה לי מאוד קשה עם זה,
החלטתי שגם אם לא אביא ילד לעולם מהבטן שלי- יהיה לי עוד ילד. (העדפתי ילדה...)
חשבתי על אימוץ, אומנה, הבאת ילד מחו"ל, אם פונדקאית... הכל עבר כאופציה.
לי יהיה עוד ילד.
אבל החלטנו שלמרות הקושי והרופאים הרבים שאמרו לא- אנחנו בכל זאת מבררים עוד.
הלכנו גם לפרופסור קופרמינץ-
והוא נתן תשובה חיובית... הוא רק אמר שאצטרך לקחת מינון מאוד גבוה, ושיש רופאים שמתנגדים לכך,אך אם באמת אקח כפי שהוא ממליץ- הוא ילך איתי עד הסוף והוא חושב שיש סיכוי של יותר מ-90% שאסיים את ההריון בבריאות עם תינוק בריא.
מובן שזה היה יום של חגיגה גדולה...
והלכנו איתו. יד ביד.
המתנו עוד זמן די ארוך (כמעט שנה) להיקלט... ולבסוף נקלטנו.
הייתי בשמירת הריון מלאה.
ולבסוף קיבלתי מתנת שמיים מהממת בדמות ילדתי המתוקה, שנולדה כ-5 שנים לאחר הלידה השקטה,
וכיום היא בת 3 ולא מפסיקה לשמח אותנו.
יש ניסים,
יש אפשרות,
יש תקווה,
יש הרבה יכולת.
עוברים דברים בחיים, צומחים מהם, גדלים מהם, ומקבלים מהם כח.
זה המסר שלי להיום, לערב זה.
חיבוקים לכולכן, יקרות!
ציפי
)
), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️