אנחנו רוצים לבכות. אנחנו רוצים לצעוק. אנחנו רוצים שאבא של הרב אשר יהיה בריא.
אנחנו רוצים להתחתן. אנחנו רוצים להיות בטוחים בהחלטות שלנו.
אנחנו רוצים לאהוב. ולהרגיש אהובים. ולזרום ולצחוק ולשמוח.
אנחנו רוצים להרגיש את הטוב. אנחנו רוצים גאולה.
אנחנו רוצים ילדים ולגדל אותם בקדושה ולקודש ובאהבה.
אנחנו רוצים להיות קשורים לקהילה אנחנו רוצים להיות קרובים לחברון. אנחנו רוצים לחיות ירושלים.
אנחנו רוצים להרגיש בנוח עם זה שאנחנו לא תמיד.
אנחנו רוצים לשתוק. אנחנו רוצים לדבר. אנחנו רוצים להיות בטוחים ולא לפחד.
אנחנו רוצים להתפלל. כל יום. כמו שצריך. אנחנו רוצים להרגיש קרבת ה'. ואהבה. אהבה אהבה.
אנחנו רוצים להאמין ולהיות אנשים מאמינים.
אנחנו רוצים להיות יהודים כשרים.
אנחנו רוצים לבטל את ההרשמה למועד ב' כי למה נראה להם שנעשה ארבעה מבחנים ביום.
אנחנו רוצים שיהיו הלילה עוד כמה שעות. או שתשע בבוקר של מחר ידחה.
אנחנו רוצים לדעת לנהוג.
אנחנו רוצים לדעת אנגלית. אנחנו רוצים לדעת לכתוב בערבית וגם לדבר ולהבין ולקרוא.
אנחנו רוצים משיח. ושאנשים יתייחסו ליום כיפור באותה קדושה ודחילו ורחימו שהם מתייחסים ליום העמאות.
אנחנו רוצים לדעת את האמת. אנחנו רוצים שהעולם ידע את האמת.
אנחנו רוצים לדעת את ה'.
אנחנו רוצים לרצות טוב.
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר