סיכום קצרצר על יום העצמאותעברי אנכי

טוב.. אולי לא קצרצר.

 

את הסיכום הזה כתבתי במהלך דיון עם ניקית מפה.

את ההערות באדום הוספתי עכשיו

אז.. די עניתי לה על מה שהיא כתבה. תנסו להבין בעצמכם למרות שמה שהיא כתבה לא פה מולנו:


 

למה ביום הזה יש דגש לעומת הרבה ימי ניסים שארעו לישראל?

קודם כל - זה נס לכלל ישראל. למה הכוונה? שזה משפיע על כולם. נכון. לא כולם פה. אבל..כולם משופעים מזה. כולם מקבלים מזה. כל העולם כולו מקבל המון בגלל כמות התורה האדירה שגדלה עקב עליית העם היהודי ארצה. 

הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ג כותב: "עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה)"

 

האם יש קשר בין הציונות להלכה?

רעיונות הציונות אכן כן קשורים להלכה. עלייה ארצה היא רצון התורה. (כן. למעט חסידות סאטמר וכו.. אני מבין שאת לא כזאת.. אז אני חוסך את זה).

הייתה מחלוקת בין הדתיים (המזרח"י דאז) האם להצטרף לתנועה הציונית. הרב ריינס אמר שמצטרפים למרות כל המחלוקות על זה. את יודעת למה? הרב ריינס אמר לכולם - זו לא התחברות כדי לחפש חברים. זו התחברות כדי שנגיע כולנו אל מטרה משותפת - עליה ארצה.
רק מעיר: תנועת המזרחי זה לא מה שאת מכירה על תורה ועבודה וכו, זה הפועל המזרחי. מניח שאת מכירה את זה טוב אז אחסוך ממך את שיעור היסטוריה

 

הרב קוק כתב שהמדינה היא אתחלתא דגאולה. ויסוד כסא ה בעולם. (ו.. הרב קוק היה גאון גדול. כן? לא צריך להסביר. החזו"א היה קורא לו מרן. אני אומר את זה לא כי אסור לחלוק עליו. אלא רק כדי להבין שזה לא עוד אחד אמר את זה). עכשיו בואי לא נתפלפל האם זו באמת אתחלתא דגאולה או לא. מה זה משנה. אולי זה באמת משנה, לא יודע. אבל זה לא אמור לשנות ביחס שלנו אל היום הזה אם זה אתחלתא דגאולה, או קצת יותר או קצת פחות.. אבל בוודאי ובוודאי שהמדינה היא הכנה לגאולה. (שאלו פעם את הרב מאזוז האם הוא סובר שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, והוא אמר שהוא לא יודע, אבל הכנה היא בוודאי. לכן ברשותך אשתמש בביטוי הזה 'הכנה לגאולה'). ותראי מה כתוב בקישור ששלחתי לך - הוא מהאתר של חבד. ואותו צירפתי למטה למטה. בסוף. וכן גם לגבי מה שהרמבם פסק התייחסו לזה שם בקישור. (רק מעיר שהרמבם גם פוסק ש'אין בין העולם הזה לעולם הבא אלא שעבוד מלכויות בלבד' שזו מחלוקת גדולה בגמרא. וגם על זה יש מחלוקת)

 

הממשלה

כל מה שאמרת נכון. הוא נכון ונכיון מאוד ומי שמתעלם מזה טועה. (=שהממשלה חילונית, שעוברת על מצוות דאורייתא, מכרסמת במעמד הרבנים, עם רצון עז לגרום לדתיים להפוך להיות כמותם.)

אבל.. אני לא חושב שאת מבינה. אז מה אם זו ממשלה חילונית. זו ממשלה יהודית! 

יש ככ הרבה בעיות פה. נכון. נכון. אבל יש פה יהודים.

מי כמו חב"ד יודעים כמה קירוב לבבות עצום נוצר כאן בארץ בעקבות זה שכל היהודים כאן. נכון. חילונים. אבל לאט לאט בע"ה רואים אנשים שפתאום מביניםץ שנופל האסימון ב"ה.

יש לחץ חברתי עצום! זאת אומרת.. ברוב הערים בארץ ביום כיפור יש שקט!!! נכון. זה לא בכל שבת. אבל בחוץ לארץ איפה תראי את זה?!

יש פה יהודיייםםם!!! יהודים ביישנים רחמנים וגומלי חסדים!! עפ הגמרא המוכרת ביבמות "שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים" 

 

החוגגים ביום הזה

קודם כל יפה אמרת שצריך להודות לה' כל יום, ואת רק תמהה על ההודאה המיוחדת ביום הזה.

תשמעי, קודם כל מה זה חגיגה. עקב ספירת העומר יש כמה מגבלויות ובעקבות זה מחלוקות.

אני - רואה לנכון לשמוח מאוד ביום הזה, וללבוש בגדים מכובדים. אני אמנם לא שומע שירים כפסק מרן הרב עובדיה זצ"ל האמת חיפשתי לאחרונה ולא מצאתי את זה. יכול להיות שדמיינתי?? לאיודע. (ואני בכלל לא שומע כל השנה אבל.. פסדר.). אבל רואה לנכון לשמוח.

לשמוח שבזכות המדינה המאוד לא דתיה הזאת ככ הרבה יהודים עלו ארצה ומקיימים מצווה ככ גדולה ליישב את הארץ. לחיות על אדמת הקודש, ובנוסף גם להתקרב להלכה לאט לאט, כמו שאמרנו בפסקה הקודמת.

 

יום ירושלים

יום ירושלים נושא הרבה פחות מסובך. זכינו בכותל. ירושלים. ובכלל. ניצחנו את כל העולם הערבי מסביבנו. עובדיה חיה. ירושלים אצלנו וזה ודאי דבר טוב.

 

לסיכום

יש עוד המון מה להתפלל ולעבוד על מנת להגיע לגאולה השלמה בע"ה במהרה בימנו. אבל מי שפותח את העינים ומסתכל רואה כמה טוב קורה בזכות שיבת היהודים ארצה.

המצב פה בארץ בעבר לעומת היום - עלה פלאים.

ניתן לראות בבירור שהמדינה (שבזכותה, ובזכות הציונות עלו ככ הרבה יהודים ארצה) היא בהחלט הכנה לגאולה, ויש סיבה לשמוח עקב התגברות התורה בעולם עקב העליה הארצה. קיום מצוות יישוב הארץ. שלטון יהודי ו'לחץ חברתי לדת' (לא. לא הדתה. אף אחד לא אמר לא לנהוג בכיפור.. אבל הכביש ריק..)

רק אציין ואומר - אני לא בא לומר איך לציין או לחגוג את היום. אני עונה על השאלה 'האם' יש לציין או לחגוג את היום.

הרב עובדיה פסק שמותר לומר הלל בלי ברכה. ו.. יש מחלוקת בין הבנים שלו מה לעשות. מותר - הכל מותר. השאלה היא מה הם רואים לנכון. יש לו בן שאומר תחנון, בן שלא אומר לא תחנון ולא הלל, יש שאומר הלל.. וכו וכו. בכל מקרה. זה לא משנה. העיקר זה עצם הציון. ויש גם רבנים שפסקו להגיד הלל בברכה, וקטונתי מלחלוק עליהם.

זכיתי להתפלל אצל הרב יורם זצ"ל ביום ירושלים האחרון שלו, אמרו תחנון. ובסוף התפילה הרב אמר שהיום זה יום ירושלים. יום גדול וקדוש ושזכינו לשחרור העיר.

הרב אמר תחנון! אבל ציין את היום. אמר שזה חשוב. הבנת? להודות לנס שעשה הקבה עימנו. זה הכל. פחות משנה איך.

 

ו..כמו שאת מכירה אותי.. את יודעת, אני כותב את זה המון פה בערוץ. אני רוצה להיות חרדי. ללמוד בכסא רחמים של הרב מאזוז (שהוא חרדי. למרות שהוא בדעותיו מאוד ציוני ביחס להרבה רבנים במגזר הספרדי..) ובכל זאת אני עומד מאחורי מה שכתבתי.

אני אומר הלל בלי ברכה ביום העצמאות. (ההדגשה לא הייתה בהודעה. עכשיו הדגשתי) אני אומר את הנוסח שתיקנה לנו הרבנות הראשית לומר. אמנם עם הזמן גם תיקנו לומר עם ברכה - אבל על זה מרן הרב עובדיה זצ"ל חלק. ואני שם בגדים מכובדים.

בגדול, גם אין לי בעיה לא לומר הלל. כמו שכבר כתבתי. אבל.. אני אישית מרגיש עם עצמי פספוס. הרגשה אישית. אולי כי גדלתי ואני גדל במקום כזה, ואולי כי סתם אני פשוט מכיר בזה וזו דעתי  ו.. די קשה לי עם מי שאומר תחנון ולא מזכיר את היום/מזכיר לרעה. מי שאומר תחנון ומזכיר.. יותר קל. אבל עדיין לא ככ אסכים איתו. אבל זה מובן לי. מאוד. מי שלא אומר תחנון ולא הלל.. אחלה. מצויין. והאומרים הלל אני כמותם 

 

רק מוסיף את מה שאמר הרב מאזוז על ההכנה לגאולה (אני ראיתי את זה בספר שלו 'מקור נאמן' עכשיו רק חיפשתי מקום לצטט באינטרנט):
האם הרב רואה בתקופה הנוכחית אתחלתא דגאולה? "אלו דברים שקשה למצוא בהם הכרעה ברורה", משיב הרב מאזוז בכנות. "אני יודע דבר אחד: השל"ה כשעלה לארץ ראה שלוש־מאות בתים בנויים בירושלים, ואמר: זו אתחלתא דגאולה. היום, בן פורת יוסף, ישנם מיליוני בתים. יש כאן כל מה שצריך כהכנה לגאולה. נכון יותר לקרוא לזה: הכנה לגאולה, או סוף הגלות". והוא מסיים בהסתייגות, שגם היא מבוטאת בלשון חביבה: "גאולה ממש – לא רואים, כי המצב, השם ירחם".אם הרב רואה בתקופה הנוכחית אתחלתא דגאולה. "אלו דברים שקשה למצוא בהם הכרעה ברורה", משיב הרב מאזוז בכנות. "אני יודע דבר אחד: השל"ה כשעלה לארץ ראה שלוש־מאות בתים בנויים בירושלים, ואמר: זו אתחלתא דגאולה. היום, בן פורת יוסף, ישנם מיליוני בתים. יש כאן כל מה שצריך כהכנה לגאולה. נכון יותר לקרוא לזה: הכנה לגאולה, או סוף הגלות". והוא מסיים בהסתייגות, שגם היא מבוטאת בלשון חביבה: "גאולה ממש – לא רואים, כי המצב, השם ירחם".

 

מוסף קישור של הסרטון המוכר של הרב עובדיה מדבר על יום העצמאות:

תיעוד נדיר: הרב עובדיה יוסף על יום העצמאות - כיכר השבת

מוסיף את הקישור מהאתר של חב"ד ששלחתי לפני מה שהעותק פה:

http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1472&CategoryID=248

וואה וואה ארוך אבל נראה ממש מענייןמתופפת
לא קראתי אבל אני אקרא איזה עבודה זה בטח להקליד את זה
ממ... תאמת?עברי אנכי

המחשבה על זה יותר ארוכה מלכתוב את כל זה..

 

כאילו.. אני במחשב. ואני כותב בטיילללללל.

אבל.. הזמן מחשבה. שאילת שאלות (פחות שאלות הלכתיות, אלא יותר השקפתיות..) וקריאת שאלות שכבר נשאלו.. ביחד עם השקפת העולם הסובבת אותי פה. בבית. בבצפר. עם השקפת העולם שאליה אני רוצה ללכת.

מיקס של הכל..

 

זה לקח יותר זמן מהרבע שעה-עשר דק שלקח לי לכתוב את זה

ממש ארוך... לא קראתי הכל אבלאדם חביב סך הכל
באופן כללי אגיד שאדם שלא אומר הלל בברכה ביום העצמאות (לפחות. בינינו צריך לומר גם בערב) מפגין עיוורון לתהליך הגאולה שאנחנו נמצאים בו, וכופר בטובה של הקב"ה לעמו ישראל. לא פחות.
וכל זאת מלבד הבנה בסיסית בהלכה.
מצרף פה שיעור של הרב רא"ם הכהן- שיעור חובה לכל יהודי על הגישות ליום העצמאות שמדבר על זה. בערך חצי שעה ושווה כל שנייה.

ראיתי.עברי אנכיאחרונה

סבבה. מסכים.

זה לא משנה מה אתה עושה תכלס.

הוא מסתכל על זה בצורה השקפתית נכונה.

 

אבל.. יש הבדל בין טענה השקפתית אותה הרב מסביר פה מצויין לעומת טענה הלכתית (כמו שסבר מרן הרב עובדיה) של לומר הלל בלי ברכה או של לא לומר הלל בערב (כמו רוב הפוסקים בימנו. שרוה הציבור היום בארץ לא אומר הלל בערב).

 

אשריך

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך