בסוף תמיד את לבד. עם עצמך.
אולי יושבת ליד עוד אנשים. אבל את לבד.
אז כבר עדיף לשבת לבד.במיטה בחדר. מאשר לשבת עם עוד אנשים שכולם שמחים ומחויכים ואת...לבד. תוקעת את העינים במזלג שבצלחת.
לא חלק מהחברה, לא חלק מהשיח. לא חלק מכלום.
אבל כמה מתוך זה את מביאה על עצמך? שאלת פעם?
כמה מתוך זה בשליטתך? ביררת פעם?
כמה נתון לבחירתך? בדקת פעם?
האם פעם ניסית להיות חלק? השתדלת פעם?
פעם, אולי אברר את זה, את אומרת.
עכשיו אני כבר במיטה, לבד לבד.
כי נמאס לשבת לבד ליד כולם.