במקרים מסוימים צריך לתת גם לרגש מקום כמו בעבודת ה' ובבניין הבית. 

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

(פתגם לי"ב  שבט מתוך ספר "היום יום" )

הכוונה שליט על כל כוחות האדם.

עלינו לזכור שמלך אינו דיקטטור אכזר שעושק את נתינו!

אלא מלך שנותן ומפרנס את נתינו כל אחד כפי הנכון לו באמת.

(לשכל יש את היכולת להבין את הרגש ובהתאם לתת לו את מקומו.

זאת אומרת שהשכל מנתב את הרגש -כך שהרגש כל הזמן תחת פיקוח כדי שלא יגלוש למקומות שאינם נכונים לו.)

הרוח נחשבת שכל או שהיא מעל השכל? 

מהי אותה 'רוח'?

מה יותר רוחני באדם מאשר השכל?

מה ההבדל בין שכליים לרוחניים? או אם נמקד, מה הכוונה ברוחניים?

שהרי אם אתה אומר שהאמונה היא כח רוחני שאינו מסתמך על שכל, יתכן מוסלמי שהרוחניות שלו יותר גבוהה מפני שכח האמונה שלו גדול יותר...

נצטרך להגדיר את השכל כדי לישב את המושגים...

שכל = כוח ההכרה שבאדם...

האמונה הגדולה ביותר היא הכרת הבורא...

וכאן זה גם מגיע לאהבה (כמיהה לדביקות בקב"ה), שהרי האהבה יכולה להיות אמתית רק אם אדם מכיר את מה שהוא אוהב... ומותך שאדם אוהב דבר מסוים, כך הוא רוצה להכיר אותו יותר...

מצפון הוא מוסר אנושי הקיים לכל אדם בעולם ונכלל כחלק מהגדרת האדם... ומה שעושה את האדם אדם, הוא שכלו... הוא המייחד אותו משאר הנבראים...

יראת שמיים היא ההכרה שאדם אינו מכיר ומתוך שהוא אינו מכיר, הוא מפחד מחוסר הידיעה הזו ונכנע אליה...

נמצאנו למדים שכל הכוחות שהזכרת הנם שכליים ושוב לא ברור מהי אותה רוח הגדולה מן השכל...

כלומר, זה לא ברור בתוך התרבויות המודרניות והפוסט מודרניות.

אבל בודאי שדעת חכמינו- השכל הוא השולט.

איתו ניתן להגיע לאמת אבסולוטית (כמובן,  שזה יחסית למה שאנחנו, אבל זה נחשב יחסית אבוסולוטית).

הוא לא כמו רגש תועה והפכפך.

א-ב-ל!

איך? באיזה אופן?

מה מקום הרגש?

כמה איפה מתי ומה בדיוק בשכל שליט?

בזה רבו המחלוקות וגם יש הרבה עניין סמנטיקה.

פרק ט ספר ליקוטי אמרים תניא, מדהים מרוב שזה גאוני

אתמול היה לי מבחן על הנושא הזה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...