אני אוהב לחלק את סוגי התפילין ל3 קבוצות מרכזיות - כשר לא לכתחילה, כשר לכתחילה (100% משנ"ב), ומהודר.

ההבדל בין לכתחילה לבין מהודר הוא: א. חומרות שלא מופיעות במשנ"ב. ב. יופי.

הם שונים בעיקר במחיר...

כל אחד מגדיר מהודר אחרת לפי מה שהוא שואף אליו. ראיתי כבר זוגות 'מהודרים' שאני בכלל לא מסכים למכור כי הם אפילו לא לכתחילה.

אם אתה מחפש היכן לקנות מהודרים  - אני יכול להמליץ בפרטי על מוכר שכל מה שיוצא ממנו זה פיקס. לא ראיתי אחרים שעומדים ברף שלו. אך כמו שאמרנו  - מהודר זו הגדרה אישית...

*כמובן שמהודר חייב להיות עם קבלות מס...

מכיר לא מעט סופרים שעושים את זה יפה מאוד.

אמנם זה לא בא להם ברגע הראשון, לא היו מודעים לזה - אבל אחרי דרישה שככה יהיה זה מה שהם עשו.

למעשה זה שם מושאל לתפילין עם כתב הלכתי ויפה ובתים ורצועות שיוצרו ע"פ ההלכה.

מבחינת ההגדרה ההלכתית מהודר זה דבר שאין עליו מחלוקת עכ"פ מחלוקת אחרונים ולכן אין מהודר בתפילין,

לא הקלף לא הדיו מהודרים וכן יש מחלוקות גדולות כמעט בכל העניינים. 

אני אישית הייתי ממליץ ק"כ לחזר אחר הסופר יר"ש וישר ולהתייעץ עם מבינים ולא לקנות חתול בשק

הגדרת דבר שאין עליו מחלוקת - זה לא כתוב, הביהל הלכה כותב שיש דיעה שפוסלת, לא על כל דבר בהלכות סתם יש דעה שפוסלת. וגם לא בגלל שיש איזה אחרון בני ברקי שפוסל זה נחשב הידור.

בראשונים וראשוני האחרונים לא מוגדר כלום, רק שזה יותר יפה וטוב.

כלומר, שאין הגדרה ממשית אלא רק יותר מהודר, זה לא מסביר מזה יותר מהודר.

אחרוני האחרונים ניסו להביא הגדרה, וגם זה לא משהו.

הרשימה שהבאת יפה, כיף לשמוע שיש יותר ויותר שמקפידים על דברים אלו.

אבל, יופי אין שם, וזה הפירוש הבסיסי למילה 'נוי'.

שמעתי ממישהו ששאל בבית הוראה בירושלים (השם שמור..)-  התשובה היא המחיר.. 1000 ש"ח למזוזה.

יש המון הידורים שהם חלק מההלכות, יש מאות כאלה...

זה מאוד תלוי בסופר סת"ם כמה הוא בקיא בכל הפינות. 

משל, סופר כותב תפילין וקידש לשם קדושת תפילין לפני הכתיבה

לא סיים את הפרשיות ולמחרת ישב לכתוב שוב. יכול להמשיך לכתוב בלי להגיד כלום וזה כשר 

ויכול להדר ולקדש שוב לשם קדושת תפילין, וזה מהודר. 

אם יהודי משלם על תפילין מהודרות ודאי צריך להקפיד בזה. אלו דברים שאף אדם לא ידע לא הקונה ולא הסוחר אלא רק הסופר עצמו.  

העניין זה לא לקיים את החומרות שהמציאו שם בבני ברק אלא לקיים את ההלכה בשלמות לפי כל הדעות האפשריות. 

בכל זאת אני מעתיק לך מאתר שלי את חלק מההידורים שאני משתדל לעמוד בהם

כנ"ל רשימה עוד ארוכה מאוד מאוד וכל זה עוד ללא התייחסות לבתים

• טבילה במקווה בתחילת יום כתיבה (תורת השלמים לחיד"א פרק י"ח)
• כתיבה איטית, ללא הפרעה בריכוז וללא שמיעת מוזיקה או דברי תורה וכדו'
• כתיבה ע"י סופר שאינו נוגע בזקנו כלל (ע"פ אדמו"רי אביחצירא וכן מנהג כל החסידים להקפיד בכך, וכן אמר לי הרה"ג רשל"צ הרב מרדכי אליהו שיש מעלה גדולה בזה)
• כתיבה על קלף שליל משובח עבודת יד המעובד ללא תנאי (קסת הסופר ב,ד; קול יעקב)
• כתיבה בקולמוס קנה או בנוצה ולא בקולמוס ברזל בשום אופן (תורת השלמים לחיד"א פרק י"ח)
• כתיבה אחידה ומדוייקת מאוד ע"פ ההלכה והמנהג (שו"ע סי' ל"ב סע' ד' רמ"א)
• כתיבה ע"י דיו שחור לגמרי, ולא אפור כהה (ביאור הלכה סי' ל"ב סע' ג' ד"ה יכתבם)
• הקפדה ב"לא כסדרן בחצי אות" (אבני נזר או"ח סימן ט,י)
• תיוג נאה ע"י דיו כשר לסת"ם (שו"ע סי' ל"ב סע' ד' רמ"א).
• תיוג לפי מצת שימורים (תגי שימושא רבה) בכתב הארי ז"ל (מובא בטור ב"י סי' ל"ו)
• הקפדה על חומרת הרשב"א בעת דיבוק אותיות (ביאור הלכה סי' ל"ב סע' י"ח, ד"ה ואם)
• תיוג כסדרן תוך כדי הכתיבה (בכתב בית יוסף ובאר"י)
• אפשרות לכתיבת כל הפרשיה ברצף ובתענית דיבור
• אפשרות להידורים נוספים ונדירים (כתיבה על קלף מעובד בעפצים וע"י דיו עשן שמנים).

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.