לגלות שאף אחד לא מגיב, ואז לענות בעצמך...

מכירים את זה שכל השבת חושבים על משהו דחוף שרוצים לומר/לעשות במוצ"ש, ואז כמובן ששוכחים את זה במוצ"ש?

שאתם אוכלים ארוחה עם כל המשפחה
> וכשאתם באים למזוג שתיה לכוס שלכם....‏
> כל המשפחה מצטרפת ומביאה לכם את הכוסות שלהם כדי שתמזגו להם גם....

> ‏מכירים את זה שכל פעם שאתם מגיעים למכונת משקאות ואתם לבד
> אתם מתפללים או מקווים שמישהו השאיר שם עודף...‏
> תמיד אתם מתים שיהיה שם איזה שקל אחד ,‏זה מה שיעשה לכם את היום....

> ‏מכירים את זה שתוך כדי אכילה אתם קוראים את המרכיבים של השתייה?
> ‏ואז אתם מתחילים כזה.. "‏גליצרול GF3 , C2, ‏פרוטלקעקיו CVSD23" (‏משו כזה)
> ‏ולמרות שאתם לא מבינים כלום אתם ממשיכים לקרוא הכל?
> ‏ויש את הקטע שאתם לא שמים לב שאתם נסחפים ואז אתם כזה.. "‏בתוקף עד ה.."

> מכירים את זה שאתם קמים מהמיטה באמצע הלילה, נגיד לשירותים,
> הכל חשוך ולא רואים כלום,
> ואז אתם דופקים את הזרת שברגל בקצה המיטה?

> ‏מכירים את זה שנגיד אתם אוכלים סנדוויץ' ‏עם מלפפון ליד. ‏
> אז אתם אוכלים את המלפפון ממש לאט כדי שיספיק לכל הסנדוויץ', ‏
> אבל אז אתם מגיעים לביס-‏שניים האחרונים ומגלים שהשארתם בערך חצי מלפפון? ‏
> אז כדי להרגיש טוב עם עצמכם אתם אוכלים מהר את המלפפון
> ומשאירים ביס אחד כדי שהתוכנית באמת תסתיים כמו שרציתם.

> ‏מכירים את זה שאתם הולכים ברחוב מול מישהו  ואז בכדי לא להיתקע בו אתם הולכים למקום אחד,
> ‏ואז הוא גם בטעות הולך למקום אחד (‏לוקח צעד אחד קדימה)
> ‏ואז אתם הולכים לצד השני ואז הוא גם הולך לצד השני
> ואז יוצא לכם ריקוד עם איזה זקנה בת 60 ‏שבכלל לא תיכננת...

> ‏מכירים את זה שאתם רוצים להביא לחדר שלכם אוכל שמורכב מכמה דברים
> אז אתם מתעקשים לעשות את זה בפעם אחת ולא ללכת ולחזור? ‏
> לחשוב שהמרחק מהמטבח לחדר הוא קילומטרים... ‏
> אז אתם עושים שטויות כמו לשים את הכוס על המצח וללכת באלכסון כדי שהגבינה
> לא תיפול. ‏
> ואז תמיד כשאתם יושבים אתה נזכרים שמרוב ה"‏רמבו" שעשיתם והדברים, ‏
> שכחתם את הקולה , ‏או את המזלג...

> ‏מכירים את זה שהפריזר כל כך מלא, ‏שכל פעם שאתם פותחים אותו נופל עליכם משהו?
> ‏עכשיו כל פעם שרוצים להוציא משהו מהפריזר זה הופך לסרט מתח... ‏
> מה יפול עליכם, ‏ומאיזה כיוון?
> ‏ואז אתם צריכים גם לתפוס את הכל בזמן, ‏שחלילה לא יפול על הריצפה.
> ‏אם מישהו קולט אתכם בזמן שאתם תופסים משהו שנופל עליכם אתה בכלל תותחים.
> ‏הכי באסה זה שעד שהצלחתם להוציא מה שהייתם צריכים ויצאתם משם ללא פגע,
> ‏פתאום אתם נזכרים ששכחתם את הקרח,
> ‏ואז אתם כל כך בטוחים בעצמכם שעברתם את זה קודם בקלות שאתם פותחים את
> הפריזר שוב והכל נופל על הריצפה.
> ‏או שאתם מוציאים משהו מהמקרר ובאים להחזיר אותו ואין מקום אז אתם דוחפים
> אותו לאנשהו וסוגרים את הדלת מהר מהר, ‏
> שיפול על מי שבא אחריך.
>
> ‏יש עוד קטע. ‏
> שאתם מוציאים הרבה דברים כדי להגיע לסוף..
> ‏וכשאתם מחזירים נשארים איזה 5 ‏דברים שלא נכנסים!
> ‏וזה מוזר, ‏הרי זה היה שם! ‏איך זה לא נכנס עכשיו!

> ‏מכירים את זה כשמישהו מחזיר לכם על דלפק מתכת עודף בשקלים בודדים
>  ואין לכם ציפורניים אז אתם לא מצליחים להרים את השקלים מהדלפק,
> ויש תור מאחורה וכולם מסתכלים עליכם וזה נראה להם כאילו אתם משחקים עם השקל?

> ‏מכירים את זה כשתמיד נתקע המחשב אז הולכים למקרר באופן לא מודע, ‏
> פותחים אותו ומסתכלים אם יש משהו לאכול (‏ברוב הפעמים אין) ‏ואז חוזרים למחשב?

ואם אני יצליח לעלות אותםזה יהיה ממש נחמד!!!!!!!!!!!!!!

ח ואח"כ כל האורחה אין לך טעם בלשון

אני זוכרת אותם כמעט בעל פה.. טחנו את זה בלי סוף..

ב"ה

http://www.metacafe.com/watch/967267/

ב"ה

אתם רוצים לקנות משהו ומגלים שחסר לכם בדיוק שקל , שלפני חצי שעה נפל על הרצפה והתעצלתם להרים ......

ביום שתביא מעיל יהיה חם ותסחב איתו כל הזמן, ביום שלא תביא מעיל יהיה היום הכי קר וגשום בשנה.

שמחכים לטרמפ שעתיים, ואפ'חד לא עוצר, ואז ברגע שאתה אומר: "נו יאללה, שמישהו יעצור כבר!!" מישהו עוצר לך, ואתה שואל את עצמך למה לא אמרת את זה לפני שעה...

אתה מפצח גרעינים מעולים, אבל בדיוק בגרעין האחרון אתה נופל על אחד מקולקל שממלא לך את כל הפה באבקה, ואז אתה מחפש בנרות עוד איזה גרעין שיעביר ת'טעם....

בעיקר לבנות..

מכירות אתזה שאתן משחקות לחברה בשיער\מציירות לה על הגב,

ואז היא אומרת: תמשיכי זה כייף..

ואז כבר לא באלך..

גם לבנות...

מכירות את זה שמישי' מתחילה לצייר לכן בגב בלי להגיד וזה.. אבל זה כיף אז יאללה. ואז יש לך צמרמורת אז היא ניבהלת ומפסיקה? (וכאן ניכנס הקודם, את עושה לה: זה בסדר, תמשיכי...)

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.