התחושה הכי נוראית זה שבגדו באמון שלי
והאמתי.
והתרגשתי
ושמחתי
ובסוף, התאכזבתי.
ואשכרה התחלתי לבכות לה. לבכות בטלפון..
והיא רק צחקה. בהתחלה גיחכה ואז צחקה ממש.
***מותר להגיב***
ריעות.
ריעות.
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)