מה יותר חשוב?התחברות
הלימוד תורה עצמה או היישום של התוכן שנמצא בה? וכשאני אומרת חשיבות אני מתכוונת כשיש מצב של התנגשות בין 2 דברים, לדוג׳: ללמוד עכשיו תורה או לעזור לאמא.
ניהלתי דיון על זה, שבו אמרתי שבעיני היישום של התורה חשובה יותר מהלימוד עצמו, ומתוך כך, העזרה לאמא קודמת ללימוד תורה. וכנגד אמרו לי שהלימוד קודם, כי רשום ו”תלמוד תורה כנגד כולם” וגם לפני כיבוד הורים.
זה נשמע לי קצת מוזר אז אשמח (מאוד) שתאירו את עיניי, תרשמו כל מה שיש לכם לומר ושאתם יודעים בנושא, תפרטו, כי קטונתי להבין ולדעת..

*אם אפשר אפילו שישימו בעמוד הראשי כדי שיסב יותר תשומת לב, זה משהו שמאוד בוער לי ואני אשמח למענה(:*
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"ימ''ל

כלומר: המטרה והעיקר הוא לקיים את התורה ("לא המדרש עיקר אלא המעשה"). אבל תלמוד תורה, מעבר להיותו מצווה וממילא גם בכלל 'מעשה', הוא גם מביא לידי עשיית כל שאר המעשים ולכן הוא הכי חשוב.

לכן קבעו חז''ל שהתלמוד קודם כשיש התנגשות, למעט מקרה שהמעשה לא יכול להיעשות על ידי אחרים ואז יש להפסיק את הלימוד בשביל המעשה (אגב, גם הדוגמה של הגמרא היא תלמוד תורה מול כיבוד הורים).

 

ואי אפשר בלי לצטט את הויכוח הזה במקורו הקדום (בגמרא קידושין מ ע''ב):

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?

נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.

נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול.

נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה (שזו תשובה שמכילה את שתי הדעות כנ''ל).

^^^טיפות של אור

רק הדגשה והשלמה:

 

1. בגלל שלא המדרש עיקר אלא המעשה, ת"ת נדחה מפני כל מצווה שא"א להיעשות בידי אחרים.

(ולא אומרים העוסק במצווה פטור מן המצווה)

 

 

2. ראיתי פעם בחוברת של הרב בוצ'קו, שלדעתו אם יש כמה אחים שצריכים לטפל בהורים, זה לא נחשב "אפשר להיעשות בידי אחרים". כאילו הם יכולים להגיד שהם לא מוכנים.

(אני יודע שזה מחודש)

ברור שחייבים להפסיק את הלימוד כדי לקיים מצוות כיבודחסדי הים
אב ואם.
זה מצווה שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים (בבלי מועד קטן ט: )
רשי: "כלומר שאם יש לך לעסוק במצוה תבטל תלמוד תורה ועסוק במצוה".

בנוסף, אשה לא מחוייבת בתלמוד תורה, לעומת כיבוד הורים היא חייבת.

בימינו שאנשים מפסיקים לימוד תורה כדי לקבל שיחה נכנסת או כדי לספר בדיחה לחבר, אז בוודאי חייבים להפסיק בשביל מצווה.

לגבי הדיון העקרוני מה יותר חשוב:
"תלמוד תורה כנגד כולם'" (משנה פאה א, א), ו"לימוד גדול שלימוד מביא לידי מעשה" (בבלי קידושין מ: ), "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מהתורה" (ירושלמי פאה).
לימוד תורה הכי חשוב, כי הוא הלב של כל המצוות, והוא מזרים חיות לכל המצוות המעשיות.
תלמוד גדול שמביא לידי מעשהע מ
ושאלו, אז מה בעצם יותר גדול? אם כל הגודל של התלמוד הוא מפני שהוא אמצעי למעשה אז בעצם המעשה יותר גדול!
והסבירו, שבתלמוד יש שני עניינים: התלמוד עצמו - שמעלתו אינה נובעת מכך שבסופו נדע מה לעשות אלא מחמת עצם הלימוד, וגם המעשה שכלול בו. ולכן הוא גדול מהמעשה. (יוצא שקריאת התשובה של הגמרא היא: תלמוד גדול, שגם (בנוסף למעלתו כתלמוד) מביא לידי מעשה)
(מהר"ל נתיב התורה פרק א', מבוא לשבת הארץ פרק ט"ו, אורות התורה ח', א')


וכבר אמרו לפניי, שמצווה שאי אפשר לעשות ע"י אחרים דוחה תלמוד תורה. אבל לפי ההסברה שקדמה זה לא מובן, אם תלמוד תורה יותר גדול וחשוב, למה להניח אותו ולעסוק במצווה שמעלתה נמוכה יותר?
התשובה האמיתית לשאלה הזו היא תשובת המהר"ל (נתיב התורה פרק א'): יש 'חשוב' ויש 'קודם'. התורה היא עליונה, היא יותר גדולה מהכל, גם מהמצוות. זו האמת. אבל מצד האדם - הוא לא יכול להגיע לתורה בלי לעסוק במצוות; קיום המצוות בונה את הקומה הרוחנית הבסיסית של האדם, והתורה מוסיפה לו שלימות. אבל לפני שהוא עוסק בתוספת שלימות הוא צריך להשלים את קומתו הבסיסית. לכן כאשר ישנה התנגשות בין הלימוד למעשה, עליו לעסוק במעשה.
זה דומה ל"דרך ארץ קדמה לתורה". התורה עליונה יותר מדרך ארץ - התורה היא אלוקית ודרך ארץ זה אנושי, אבל אי אפשר לגשת לתורה בלי הקדמת דרך ארץ.
שילוב של התשובותדעתן מתחיל
כנראה יהיה התשובה בשבילך.
הכללים שהביאו ימ"ל בבהירות וטיפות של אור ההשלמה יחד עם הפרטים לשאלה המדוייקת שכתב חסדי הים.
עקרונית תלמוד גדול (אבל שמביא למעשה). וכל מעשה שלא יעשה ע"י אחרים (כולל כיבוד הורים) יבטלו עליו תורה.
..העני ממעש
כפי שנא, גדול תלמוד.
ב. שאלה ספציפית, שיש עליה תשובה. אם יכול ליעשות עי' אחרים
ברור שתורה גבוההעף על עצמו

"לעסוק בדברי תורה" אומר המהר"ל "עצם העיסוק" הוא עניין ת"ת, וכמדומני שבשיחות מרן הרצי"ה זי"ע כתוב לאמור, ויש לזה מקורות נוספים - שוודאי שהתורה גבוהה מהמעשים, אלא שאי אפשר להשיג את התורה כמו שצריך ללא מעשים מתוקנים וכמש"כ באבות "כל שחוכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת",

 

ובאמת שמקורות הפנמיים הקבליים, התורה מזוהה עם התפארת ואלו המצוות מזוהים עם המלכות דעשיה - וברור שהתפארת גבוהה מהמלכות דעשיה מצד עצמה (הדגשתי "מצד עצמה" כל לחמעמיק בכתבי מרן הראי"ה קוק, יודע שדווקא לבחינה הכי נמוכה, "שלית לה מגרמה כלום", יש לה היכלות לגלות בקרבה אור מאוד גבוהה, זה נקרא אצלו "הקדושה שבטבע" שגבוהה מ"הקדושה שמנוגדת לטבע" ובאורה"ק כתוב לאמור, אותו העיקרון אך בשפה נפשית-אישית, שהדמיון התחתון מצד עצמו נמוך מן השכל, אך הדמיון התחתון כגילוי הדמיון העליון - אותו דמיון קדוש של הנביאים, הרי אז הוא גבוהה מהשכל)

 

והמסקנה המעשית -  שחובה גם זה וגם זה.

תודה רבה על כל התגובות(:התחברות
החכמתי(:
קודם כל,ד.

את בת. ובת אינה חייבת במצות תלמוד תורה. אז ברור שהלכתית, אם את יכולה לעזור לאמא שלך או ללמוד תורה - מצות כיבוד אם קודמת.

 

דבר שני. גם אצל בנים, תלמוד  תורה אכן דוחה שאר המצוות, אלא אם כן יש מצוה שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים.

זה לא אומר שבחור צריך לשבת בבית במקום ללמוד בישיבה, שמא יזדמן שאמא שלו תצטרך שילך לקניות.. אבל אם הוא כבר בבית - ונצרכת עזרה שאין מי שעשה, אז מבטלים תלמוד תורה בשביל זה.

 

על כן, נכון שהערך של תלמוד תורה גדול מאד. אבל התלמוד אמור להביא גם לידי מעשה. יש בו גם את הערך העצמי, וגם את זה שהמעשה נובע ממנו. מתי זה נבחן ביחס למעשה? במצוה שלא תיעשה אם הוא לא יעשה אותה.

הויכוח היה עם בן דוד שלי, בחור ישיבההתחברות
ולכן כמובן שמה שנאמר כאן פחות נוגע אליי..
אז מה שנאמר מהפיסקה השניה ואילך, רלוונטי גם לגביו.ד.


וסתם שאלה שעלתה לי בהקשר..התחברות
בהמשך לזה שהכי הכי חשוב זה הלימוד תורה.
אם נניח יש זוג נשוי שהבעל אברך, והאישה מרגישה שאין לה הרבה זמן עם בעלה והיא רוצה יותר זמן איתו ובעקבות כך מבקשת שיקדיש לה זמן בערב בכך שיוותר על הסדר ערב שלו..
מה הדבר האידיאלי (רצון התורה) שהגבר צריך לעשות? להקשיב לאשתו או לא להפסיד לימוד תורה?
תלוי נקודתית.ד.

ברור שמצד אחד, אשה לא יכולה לומר לבעלה שבקביעות היא מעוניינת שבערב ישב איתה, ולכן שיפסיק עם הסדר ערב, כי לשבת איתה זו מצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים...  גם במקום העבודה שלו היא לא מעוניינת שישב איתה.

 

אבל לפעמים, באמת יש לכך מקום. 

 

זה דבר שהוא תלוי בהרבה גורמים. כל מקרה לגופו.

איך אתה מגדיר את המצווה הזאת?התחברות
כתבת שלשבת איתה זו מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים, אני מניחה שאין באמת מצווה שאומרת שצריך לשבת עם האישה, לפחות לא בהגדרה הזאת, אז איך נקראת המצווה הזאת שכן מכלילה בתוכה את זה?
ושימח את אשתו אשר לקחנחשון מהרחברון
לקיים התחיבות. הוא התחייב בכתובה...
מלבד שכתוב להשכין שלום בין איש לאשתו זה אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. אז גם האדם עצמו ואשתו זה מצווה.

ודאט שאם יכול לשכנע אותה בלי שתרגיש בזה חיסרון או וויתור עדיף
תודה על התגובה(:התחברות
לא כ"כ מדויק.ד.

אין שום התחייבות בכתובה, שכאשר האשה רוצה, אדם יבטל תורה. 

 

אכן, ושימח זו צוה מיוחדת לשנה הראשונה. אבל גם זה לא דווקא בדרך זו.

 

עם זה, כבר שמעתי ת"ח שאמר למישהו שמוטב יבטל מידי פעם בתחילת הנישואין סדר ערב פה ושם, ממה שיצטרך אח"כ לבטל סדרים הרבה..

 

[ובכללי, אשה שמתחתנת עם מישהו שלומד תורה, שמחה שהוא לומד..]

הרב אבינר בכמה מקומות כותבאניוהוא
שכיום כל הזוגות כל הזמן במצב של 'שנה ראשונה'. ולכן לא שייך 'אל תרבה שיחה עם האשה...באשתו אמרו..'
אולי זה לא ממש המצווה של 'ושימח' אבל יש איזה נקודה של זה לפחות מדרבנן...

זה חידוש,ד.

שאינני יודע אם אמר, ואם אמר מנין הוא לקוח.

 

להגיד שכולם תמיד במצב של "שנה ראשונה"..

 

אבל גם בלי שנה ראשונה, יש התנהלות ראויה. להרבות אהבה ואחוה צריך תמיד.

 

[לגבי "אל תרבה" וכו', אין לזה קשר דווקא לשנה ראשונה. אלא שצריך לראות מה הפירושים השונים שנאמרו על זה. והכוונה אינה שאדם "לא ידבר" עם אשתו ח"ו... מובא למשל, שאדם לא יאמר לאשתו כך וכך עשה לי פלוני וכו'.. שמבזה את עצמו בעיניה. זה לא דבר שאינו רלוונטי לימינו. הכל לגופו של ענין]

 

אבל נכון - וזה מה שכתבתי - שבשביל לעשות הרגשה טובה לאשתו, לא צריך דווקא את ה"ושימח" של השנה האשונה, אלא סתם מדין גמילות חסד שיכול להיעשות דווקא על ידו, ו"ואהבת לרעך כמוך" וכו'.

לגבי דחיה של לימוד, זה משהו אחר. אי אפשר לומר שבקביעות אדם ייבטל מלימודו, כי ישמח את אשתו שיהיה בחברתה.. אפשר לבחון, האם גם על ריווח כספי נאה היו מוכנים לוותר בגלל זה. צריך הכל בשכל ובלב ובמידה נכונה.

מובא בשם החזו'א. אחפש את המקור בלנ'דאניוהואאחרונה
כתבתי,ד.

שהיא לא יכולה לומר דבר כזה, שכל ערב לא ילך לסדר ערב, בגלל אמירה שזו "מצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים".. זה לא נכון להגדיר כך.

 

לא שייך שאדם יבטל בקביעות סדר ערב, כי אשתו רוצה שישב איתה. גם לעבודה הוא הולך ואינה מבקשת שבמקום זה ישב איתה..

 

 

אבל הוספתי, שלפעמים יש מקום גם לדבר כזה, פה ושם. תלוי בנסיבות. זה יכול להיות מטעם של גמילות חסד, מטעם של חיזוק השלום-בית וכד'.

אפשר ללמוד תורה גם בבית.אניוהוא
שידבר איתה וילמד בבית.
בד'כ עצם הלימוד בבית משמח את האשה גם בלי לדבר הרבה כמו שחשבה שהיא צריכה
זה כבר ענין אחר..ד.

אלו חשבונות פרטיים.

 

אני הכרתי לא מעט אברכים, שסדר ערב היו לומדים בבית עם חברותא שהיה מגיע אליהם.

 

זה גם טוב לייצר בבית אוירה של תורה, וגם נותן הרגשה טובה לאשה, ששומעת את בעלה לומד. לעיתים מגישה משהו לו ולחברותא.. בעניינים....

חשבתי על הנושא הזה הרבה ואלה המסקנות שהגעתי..הולך בדרכך
א. ללמוד תורה ולקיים אותה זה לא סותר, כי יש מצווה בתורה שהיא בעצם ללמוד אותה. אז יוצא שגם בלימוד מקיימים את התורה... ב. תלמוד תורה כנגד כולם.. ג. "מצווה הבאה על ידך, אל תחמיצנה.." אם יש סיטואציה מסויימת שנקלעת למצווה כלשהי, אז אם אנחנו באמצע לימוד, ואין מי שיעזור לאמא, במצב כזה חובה לעזור..
קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
אז:קעלעברימבאר
א. דיברתי על שיפודי פרגית לא שווארמה

ב. בשר לעיס. בעוד שירק לא


ג. גם התורה החליטה שחסה זה מרור

התמונה להמחשה בלבדקעלעברימבאר

איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
 

 

 

את הרב את לזמןקעלעברימבאר
החותים: יש לנו סחוג אבותקעלעברימבאר
מק. דונלד טראמפ: נשנה את המרור בהמבורגרקעלעברימבאר
מחסה לחריין
בשביל הבבלים שלא הבינו:קעלעברימבאר

דם (של סלק) יזע (מהגירוד בפומפיה) ודמעותקעלעברימבאראחרונה
אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידי

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

פעם הכרתי יותר. היום לא.נפש חיה.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.


וכן עבודה חקלאיתנפש חיה.
שכחת מה שידעת?זיויק
הזיכרון כבר מתעמעם.... לצערינפש חיה.אחרונה
עזרה - המבט הנכון על התורה של הדת"למחפש אהבה

בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..

למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.

אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.

תוכלו להחכים אותי בנושא?

אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.

 

שאלה כללי מדי אחיזיויק
האמת שאני ממש מכירה את המקום הזה.....תמימלה..?

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏


(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

יפה מאוד! תודהמחפש אהבה
להבנתי הרב קוק היה נחשב בימינו חרדיזיויק
ואפילו קיצוני
אבל בחרדי הוא נחשב מאוד "מזרוחניק"תמימלה..?
לדעתי לא בצדק כי אם הוא היה בתקופתנו כנראה גם הדתל היו מגדירים אותו חרדי אבל זו המציאות🤷‍♀️......
תראה לי רב חרדי מיינסטרים שדומה לרב קוקמחפש אהבה

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

היום "חרדים" זה סוציולוגיהנקדימון

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.


ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.


נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

מצד הנהגות דקדוק לבושפתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 8:11

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

ימימה,לה, את כל כך צעירה?!נחלת

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

 

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

 

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

סליחה. תמימה'לה!נחלת
כןכן😅😅תמימלה..?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

אהבה נמדדת גם בהשקעהארץ השוקולד
כשאת אוהבת את הילדים שלך קשה לך להציב תנאים עם עזרה, ככה זה אהבה
אם רוצים לתייג משתמש אז יש דרך פשוטהנקדימוןאחרונה

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  


 

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...


 

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

זו שאלה מורכבת ועדינהנקדימון
הציונות הדתית היום כוללת כמה מגזרים, ולמעשה מקיפה כמעט את כל מי שאינו חרדי ואינו חילוני (ולא מסורתי). על מי אתה רוצה לשאול? איזה דמות, ישיבה או רב הם אלה שתופסים אותך?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

אל תכריח את עצמך להתאים למסגרת, פשוט תלמדמרגול

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.


תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה


מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.


בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

יפה מאוד מרגול. צודקת לגמרי. תודה!נחלת
אם אתה מחפש כל מיני שיעורים, אציע מקומות שוניםארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 11:03

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה


 

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/


 

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי


 

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים


 

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה


 

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה


 

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר


 

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק


 

 

 

מעניין אותי, למה אתה קורא רוח הלימוד של הדת"ל?פתית שלג

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

השורה הראשונה לדעתי היא הבסיסנפשי תערוג

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים


לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.


תסיק כאן למה ומה זה אומר

שואל מסקרנות..מחפש אהבה

מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?

תלוי איזה חרדיזיויק
יהירות, ניתוק, וגסות רוחנקדימון

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

 

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

 

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

זה באמת הדבר הראשון שעולה לך לראש כשאתה רואה חרדינעומית

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?


באמת? 

בדרך כלל כן, אבלנקדימוןאחרונה
א. לא תמיד הכל ביחד. לפעמים רק אחד מההתנהגויות ייראה.

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.


ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.


ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

חושבת ששאלה מעין זו עלולה להזמין לשון הרע.נחלת

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חתול?רקאני

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

מההקשר אני בעצם מבין שאתה שואל:פתית שלג

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

 

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

חייל, לובש מדיםעשב לימון

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

כלוםטיפות של אור
אני לא נגד מגירות. זה מועיל וחשוב וכו. אבל בסוף מתחת לכל התחפושות כולם בני אדם, וכשמגיעים לשמים לא שואלים את האדם 'לאיזה מגזר השתייכת'

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים


אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

פינגווין קיסריכְּקֶדֶם
אין אסוטיציהנפשי תערוג

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

הממ"ד שלכם מוכן? או המקלט?זיויק
חדר השינה של הילדים, תמיד בכוננות.ל המשוגע היחידי
רגע זה עדיין נקרא שאגת הארי או שזה כבר האריה שאהבקעלעברימבאר

תות?

האריה שאהב יירוטפשוט אני..
חחחחחחחחקעלעברימבאראחרונה
זה כבר האריה שאהב תותעשב לימון

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

רוצה לעזור לי לפנות מקום?פתית שלג
אני מוכן לבואל המשוגע היחידי

60 לשעה

צודקל המשוגע היחידי

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

לו יכולתם - איזה תגובה שלכם הייתם מוחקים מהפורום?מחפש אהבה

יש כזה דבר?

בוודאי. לא מעט.נקדימון
אבל כנראה בעיקר שינויי טון ולאו דווקא מחיקה לגמרי.
תגובות בוטות המביאות מחלוקת בהתאם.נחלת
את??? את מגיבה הכי טוב בעולם!מחפש אהבה
הלואי הלואי...לא תמיד. אבל נחמד לשמוע. תודה!!!!נחלתאחרונה
כמה לקו באצבעקעלעברימבאר

אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532

אולי יעניין אותך