חופש גורר רצון כשהרצון מתמלא הוא גורר עונג שבסופו יש געגוע שמאיץ את הרצון
אבל צריך להבין שהחופש סותר את הטבע, כי בעולם שלנו לכל תוצאה יש סיבה ולכל סיבה יש מסובב וגם אם לא הכל קבוע וקיימת אקראיות מסויימת זה לא בחירה
אלא שצריך להבין שהרצון הוא מעל הטבע, טבע אחר
הטבע גורר אילוצים (דחפים ומשיכות ואכמ"ל) שגורמים לכאב (לחץ) (בעיקר כשיש מרחק בין המציאות לדחף) ולכן מנסים למלא אותם בעל כורחינו כדי להגיע לרוגע שיופר ע"י האילוץ הקרוב
המגניב שזה כמעט חופף השלבים, חופף וסותר,
טבע וחופש
אילוץ ורצון
רוגע ועונג
כאב וגעגוע
זה נראה די חסר משמעות אבל זה מציג בצורה מאוד ברורה עקרונות די יפים כמו שהגשם (גשמיות) יונק מהרוח
נניח כמו שעיקר הכאב הוא געגוע
אבל יש גם עקרונות יותר מעשיים שנגזרים מזה
כמו נניח שככל שהאדם יודע להילחם במציאות ובטבע ולחיות במציאות וטבע יותר גבוהים ככה הוא יותר חופשי ומימלא הוא יותר עצמו שהרי תכלית הגעגוע היא היות האדם עצמו שהוא הוא החופש והדברים עמוקים ואיני יכול לפרטם
אבל צריך להבין שהחופש סותר את הטבע, כי בעולם שלנו לכל תוצאה יש סיבה ולכל סיבה יש מסובב וגם אם לא הכל קבוע וקיימת אקראיות מסויימת זה לא בחירה
אלא שצריך להבין שהרצון הוא מעל הטבע, טבע אחר
הטבע גורר אילוצים (דחפים ומשיכות ואכמ"ל) שגורמים לכאב (לחץ) (בעיקר כשיש מרחק בין המציאות לדחף) ולכן מנסים למלא אותם בעל כורחינו כדי להגיע לרוגע שיופר ע"י האילוץ הקרוב
המגניב שזה כמעט חופף השלבים, חופף וסותר,
טבע וחופש
אילוץ ורצון
רוגע ועונג
כאב וגעגוע
זה נראה די חסר משמעות אבל זה מציג בצורה מאוד ברורה עקרונות די יפים כמו שהגשם (גשמיות) יונק מהרוח
נניח כמו שעיקר הכאב הוא געגוע
אבל יש גם עקרונות יותר מעשיים שנגזרים מזה
כמו נניח שככל שהאדם יודע להילחם במציאות ובטבע ולחיות במציאות וטבע יותר גבוהים ככה הוא יותר חופשי ומימלא הוא יותר עצמו שהרי תכלית הגעגוע היא היות האדם עצמו שהוא הוא החופש והדברים עמוקים ואיני יכול לפרטם