בא לי שידאגו לי.
שישאלו מה שלומי באמת.
סתם להרגיש שלמישהו אכפת ממני.
למרות שלא באמת אשתף במשהו ודיי אסנן וירגישו סתם רע כי ככה אני. אז עדיף שלא כנראה.
ותכל'ס זאת הסיבה שאנשים למדו לעזוב אותי בשקט.
למדתי אותם.
שכל.
לא. אני לא בוכה. זה רק חלון זכוכית עליו טיפות עומדות.
