ואם אני לא כותבת מה קרה זה אומר שאני לא רוצה לכתוב מה קרה .

רק לשתף .. ופלוני עוזר לעוד אנשים.. קטונתי מהם (1) ...המבין יבין.. אם לא אמרתי שאני צריכה עזרה אז צריכים להבין שאני לא רוצה לקבל עזרה אלא רק לשתף ! ואם היה לכם תחושה כזאת.. .. או הרגשתם ככה אי פעם .......

תודה בכל מקרה

תודה .. 

שחושבים שהכל לטובה לא אמורים להרגיש מסכנים..

המציאות שלך היא חלק מתהליך למשו טוב..
 

הקב''ה תמיד עושה לטובתנו רק שאנחנו צריכים לראות אותה...תפקחי ענייך ותסתכלי סביבך בראיה חיובית
חיבוק ע נ ק
בהצלחה נשמונת

סה"כ-

העצמי הוא החווה.

קשה להאשים אותנו בכך...

העיקר הוא להבין שהעיקר הוא המעשה.

כאשר רואים את העולם כדבר ייעודי, שבו החויה היא לא רעיון כללי ויחידי

ממילא ההסתכלות העיקרית היא כלפי האני כפועל והאני כטוב.

אז החויה היא מרוממת יותר כי היא מרגישה נחוצה במישורים גבוהים יותר וגם במישורים הנמוכים, באם נחוצה- נחוצה ברמה מבוקרת וחסרת תלות, זניחה ובודאי לא עיקרית.

אבל.

בגישה של חויה ונפעלות אז ההסתכלות גורמת להתמרמרות גדולה. עד כדי דיכאון (קליני) חו"ח.

ברור שזה לא קיצוני (בד"כ) לכאן או לכאן.

אבל הצידוד הוא בודאי לגישה הראשונה גישה של פעולה וטוב אמת.

"אל תהיה מתֻסכל- היה מסתכל!" (אני שם שם)

אבל אני מקווה שזה לא משנה יותר מדי.

אתה כותב ממש חכם אבל לא הבנתי 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....