שאלתי חיילים כיצד ערך טוהר הנשק מתבטא בפועל, והאם הוא גורם לסכנות מיותרות?   

1. אור: ההגדרה בכללי היא שכל עוד לא ירו עליך אינך יכול לירות (גם אם הנמצא מולך מראה כל הסימנים שבכוונתו לפגוע בך בעוד רגע כמו שאפרט בדוגמאות בהמשך), או שאף אם יורים עליך במידה ויש סיכוי שגם אזרחים ערבים שלא יורים יפגעו ברוב המקרים אין באפשרותך לפתוח באש להגן על עצמך מהיורה. וכדי שהדברים לא יהיו תיאורטיים אביא מספר דוגמאות מהדברים שאני פגשתי בשירותי בצבא.

א) תפסנו קו ביישוב בבסיס חלמיש בשומרון. היה זה זמן עופרת יצוקה והגדרה היתה חמה כפי שיומחש בסיפור. באחד הימים התקרב ערבי לעבר המוצב שלנו, החברים ששמרו בכניסה לבסיס קיבלו הוראה שאין לפתוח באש ללא אישור של המפקד אלא אם יורים עליך, לכן החיילים כיוונו את נשקיהם על אותו ערבי והתחילו לצעוק שיעצור (בערבית עילגת) לאחר מספר שניות היה הערבי קרוב מאוד לעמדה ולא נשמע לצעקות, כעבור בערך 20 שניות הערבי היה צמוד לחיילים ולבסיס כשרימון שלוף בידו ואצבעו על הניצרה, היו סביבו באותו זמן מספר חיילים והיתה תחנת דלק בקרבת מקום. ה' בנס כפשוטו הציל את החיילים ואת אנשי הבסיס, ואותו ערבי קפא במקומו, ונשאר עומד עם הרימון בידו  עד שהשתלטו עליו החיילים.

ב) דוגמא נוספת, בהיותי בשירות בקו עזה קיבלנו התראות מדוייקות מהמודיעין שקיימת מנהרה מאחד הביתים הסמוכים לגבול, ושהמנהרה כבר מוכנה לפעולה ובתוך המנהרה רכבל חשמלי, שהמשמעות שלו היא שב2 דקות יכולים 25 מחבלים להגיע מצידו האחד לצידו האחר של המנהרה. המנהרה לפי המידע שקיבלנו התפצלה לתוך כמה יישובים הסמוכים לגבול, בינהם עין השלשה ואם איני טועה כיסופים ועוד יישובים שאינני זוכר את שמם. הסיבה שחיל האוויר לא קיבל אישור לפוצץ את המנהרה הוא משום שהיא נבנתה בסמוך ל'חפים מפשע' ומה העולם יאמר. לכן התחלנו לתרגל במשך זמן רב, תרגול של אירוע רב נפגעים בו באמצע הלילה 25 מחבלים נכנסים לתוך היישובים מתוך המנהרה. כמובן שכולנו ידענו שאין שום סיכוי ללא נס להצליח למנוע הריגה וחטיפה של יהודים רבים מהיישובים במידה ואכן התרחיש האפשרי יתקיים ורק בנס לא התרחש בפועל (חיילים רבים נהרגו בצוק איתן על מנת להשמיד את המנהרות הללו שהיו ידועות ברובם עוד קודם למבצע והיה ניתן להורסם מהאויר).

ג) דוגמא נוספת, בהיותי בקו עזה קיבלנו דיווח שהערבים ימ"ש מתכננים למלכד אזור מסוים ואחר מכן לירות לעבר הכוחות ולמשוך אותם לתוך אותו אזור שיהיה מלא מטעני חבלה. בתצפיות שהעמדנו באיזור זיהינו ערבים עם תיקים גדולים ועדר צאן מגיעים לאותו מקום מידי יום (הצאן משמשים בעזה להסוואה יעילה כיוון שקשה לראות מה עושה רועה הצאן כאשר הוא בתוך העדר), הודענו על כך בקשר, ההוראה שקיבלנו היא בשום אופן לא לירות מלבד ירי לאויר או ליד האנשים, כמובן שהירי כלל לא הרתיע את אותם  מחבלים ימ"ש שהמשיכו להגיע עם צאנם מידי יום עם תיקים גדולים. לאחר שיצאנו מהגזרה חטיבת גולני החליפו אותנו, וכמה ימים לאחר מכן נהרג באותו מקום קצין בגולני ועוד מספר חיילים לאחר שהמחבלים הצליחו להכניסם לאזור הממולכד.

ד) חבריי ששמרו בגזרת שומרון היו מותקפים מידי יום על ידי זורקי בקבוקי תבערה ומיידי אבנים דבר שגרם לפצועים לא מועטים, נהלי הפתיחה באש לא מתירים לירות על זורקי בקבוקי תבערה מרגע שהבקבוק יוצא מידם, לכן במידה וראו את זורק הבקבוק לאחר שזרק נאסר עליהם לירות עליו, וההוראה הייתה לעצור אותו (דבר שכמובן בלתי אפשרי כאשר נמצאים סביבו 300 ערבים מידי אבנים, והכוונה באבנים לבלוקים של בניין) הדבר היחיד שהצבא מתיר לעשות עם מידי אבנים זה אמצעים לפיזור הפגנות דהיינו רימוני גז מדמיע וגם זה במקומות מסויימים צריך אישור מגבוה. דבר זה אינו מזיז כלל לערבים ימ"ש שכבר התרגלו אליו, והם משליכים את הרימונים חזרה לעבר כוחות צה"ל.

ה) כך גם בעצירת מחבלים, כאשר ידוע שבבית מסוים מתגורר מחבל שמתכנן לבצע פיגוע אין אישור ליירת את הבית כיוון שיתכן שבני משפחתו 'החפים מפשע' נמצאים שם, ולכן מכניסים כתת לוחמים לתוך הבית שפעמים רבות ממולכד (אותו מחבל לא חושש כמו הצבא לחיי משפחתו החפים מפשע) וישנם הרוגים ופצועים רבים כתוצאה מאירועים אלו.

מעבר לכך, מערכת המשפט הצבאית מחפשת לכסות את עצמה מזעמו של "העולם המערבי" ולכן חייל שפגע במחבלים אף אם פעל על פי הנהלים הצבאיים, כמעט תמיד מועמד למשפט ופעמים לא מועטות מוצאים שופטי בתי הדין הצבאיים עילה להכניסו לכלא הצבאי ואף האזרחי כדי לרצות את זעם העולם. דבר זה גורם לכך שהמפקדים והחיילים יהססו רבות לפני שישתמשו בנשקם דבר שכמובן מגדיל את הסיכון הרב בו נמצאים החיילים במבצעים ובפעולות השמירה השונות.

ישנם עוד סיפורים רבים ורק הבאתי כדי שהשואל ידע שבמידה והוא מתגייס לצבא סיכוי סביר שיפצע ואף יהרג על מנת שלא לפגוע במשפחות מחבלים וערבים אחרים 'חפים מפשע' או יכנס לכלא כדי שהערבי באמריקה לא יכעס. כמובן שדבר זה נוגד את תורתנו הקדושה ומימלא הסיעתא דשמיא יורדת בשל כך, וכפי שציין מו"ר בסוף אחד מעונגי השבת בזמן מבצע צוק איתן.

ו) לאחר מכן סיפר סיפור נוסף: ערבי התקרב יותר ויותר לגדר ואף אחד לא העז לירות... בסוף זה היה איכר. פעמים רבות הם שולחים איכרים כדי לבדוק איך אנחנו מגיבים.

2. יעקב:

אין ירי על זורק בקת"ב, כי לאחר שזרק הוא כבר 'לא מסוכן'. וכן אסור לירות על זורקי אבנים, אף שיש בכך סכנה. וזורקים עליך בלוקים בעיר העתיקה.

3. רפאל:

בדרגים העליונים יש התחשבות גדולה מאוד בטוהר הנשק, זה דבר שמתגאים בו. זה מובנה בתכנון של המהלכים. לכן בפועל תחום הבחירה של החייל בשטח הוא מצומצם מאוד. לדוג' אין חיפוי אווירי.

ודע דבר חשוב: יש התנהלות של אי-הכרעת האויב, ונמנעים מלהכות בו מכה ניצחת.

למה לא תוקפים את מחילות עזה וטילי לבנון? כי אין לגיטימציה מהגוים.

4. מבחינת קידוש ה': דע שיכול לקרות ההיפך. אצלנו החילונים משרתי שלוש השנים היו איתנו ב'כסאח' איך אנחנו משתחררים מוקדם.

בשיעורי ספורט כאשר האשה עם מכנסיים עד פה (והצביע על הרבע העליון של הירך) הם יראו את הבחור ישיבה רץ בצד ומסתכל ימינה, לא עם כולם. הם יראו אותו מתרחק מהם כי הם מדברים דיבורי פריצות (דע שבחורים בגיל הזה מעניין אותם 2 דברים – נשים וספורט. ועל זה הם מדברים. יכול להיות שתמצא את עצמך יושב שעות בטנק עם חבר'ה אחרי שבת חופשית, ואתה תשמע בדיוק מה הם עשו בליל שבת ובשבת ועם אילו בנות הם היו איתם) לפעמים הבייניש המתרחק יצור כביכול "חילול השם".

צריך להיות בעל כישורים חברתיים מיוחדים כדי גם לעמוד על העקרונות שלך וגם להראות טוב ולהתחבר אליהם. ממש לא פשוט. החברה גוררת אותך להיות מעורב בה, אתה מרגיש לא טוב שאתה לא בענינים.

המקלע מרמאללה: שני טנקים ורגלים. ירו עלינו, מקלע ממרחק חצי ק"מ-ק"מ. כולם בעמדות. פתאום קולטים מאיפה הירי. "מבקש אישור לירות פגז"! "אין אישור". צורח "מבקש אישור לירות פגז"! "אין אישור"... ככה 20 דק' חצי שעה, ואנחנו תחת אש. כדור בבטן לחייל! "עכשיו יש אישור! יש לכם 20 דק'"! והפגזנו, 25 פגזים כל טנק. ולמה לא לירות מלכתחילה? כדי לא לחמם את הגיזרה. והערבים יכעסו.

רוצה סיפורים? יש אינסוף סיפורים. ע"כ דבריו.

5. שביעיסט שלי מ***: אתה יודע מה זה רוגטקה? זה יכול לשבור לך את הגולגולת לרסיסים! אמרתי למ"מ "אם אני רואה ערבי עם רוגקטה, אני יורה לו בברכיים לא מעניין אותי! מ"מ: "אתה תעשה בדיוק לפי הפקודות".

ואכן סיפר לי חייל על שולחן האוכל: "הקללה עומדת לי על קצה הלשון" (מרוב שהוא שומע קללות).

רשימות משיחתי עם יצחק:

 מסוק: נכנסנו והתאמצנו לחדור לתוך הכפרים באמצע הלילה... סכנת נפשות... המטרה כאן הייתה להרוג את כולם שם. אפשרי להפציצם עם מסוק, למה לא עושים זאת? 

ממתי חי"ר כובש? ידוע ששריון כובש. אז למה נכנסו לעזה?

נכון אתה יכול ליפול על מ"מ ימני. אבל דע שגם המ"מ הכי 'לוחמני'- מוגבל. השינויים ממש בניואנסים. וכנראה שגם אם הוא יצווה עליך לפעול, אח"כ הוא יתנער מאחריות.

האם יש תיקון? מה אגיד לך אחי, הדת"ל לצערנו מתנהגים כמו שק חבטות, הם לא ימחו לעולם. לכן התיקון רחוק.

ר' אברום ממרכז אמר לנו בשבו"ש: "אין כ"כ צורך בכל אחד דיברתי עם דרגים בכירים מאוד. בקשר לצבא, האנשים לא רציונליים". והתכוון - כאילו החובה להתגייס היא דבר ברור מאליו שכל יהודי עושה. וזה לא הגיוני.

דוגמא לבעיית הוראות פתיחה באש- הוא סיפר שהמחבל התקרב, ולא ירו בו. ואז המחבל שלף אקדח ופצע.

חיילים נהרגים ומוסרים נפשם כדי להילחם בתוך עזה ובלבנון, ואחר כך יוצאים משם... ברור שיש חשיבות באחדות, בצבא, בביטחון וכו'. השאלה אינה אם הדברים חשובים או לא. הדברים יכולים להיות חשובים עד מאוד, אבל אתה לא יכול לשתף איתם פעולה בכל מחיר, אם מי שמנהל את הדברים החשובים הללו פועל בניגוד לנהלים הבסיסיים שאתה מאמין בהם. כל עוד הוא המנהל ואני עובד אצלו – לא אהיה שותף מיוזמתי במפעלו. אם הוא צריך אותי באמת ולא יכול להסתדר בלעדי – אדרבה, שיקרא לי, אבל אז כשהוא יקרא לי, אני אתן לו רשימה של תנאים מה אני צריך כדי שאוכל להצטרף.

בדברים שכתבת אתה משפיל את עצמך ואת הכבוד שלך:

-כתבת ש"אתה קורע את התחת"... אם כך, אתה לא חושב שמגיע לך מינימום תנאים שמכבדים את הדת שלך?

אתה לא חושב שבזה שאתה מתרפס ועושה כל מה שאומרים לך כולל לעבור על עבירות דאוריתא אתה מוריד מערך עצמך?

-כתבת שהצבא מתעסק בלהציל את עם ישראל-אם אתה יהודי מאמין אתה יודע שיש בורא לעולם והוא עושה הכל, איך אתה חושב שבעיות בצניעות וחילולי שבת מקדמים את עניין ההצלה?

-כתבת ש"המצב הנפשי של העם שלנו מונע מאיתנו למחוק כפרים שלמים", מה עם "הבא להורגך השכם להורגו"?

או שאתה מחכה שהם ימחקו לנו כפרים שלמים ואז "המצב הנפשי" שלך ישתפר....

בקיצור עליך נאמר "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים"

כי עם כל הכבוד אם אתה מעוות את עולם הערכים שלך בשם "יופי הנפש", אין למאמץ שלך שום ערך.

יש בורא לעולם יאחביבי והוא זה שקובע מה יהיה פה!

והוא זה שנתן תורה ומצוות והוא זה שעל מצוותיו אתה עובר בשם "ההצלה של עם ישראל"

אז אל תדבר על הצלת עם ישראל כשבאותה נשימה אתה מנפנף בזה שרוב העם חילוני, 

כי "הדוסים שמבלבלים במוח" כדבריך, מצילים את עם ישראל יותר ממך!

אחר כך בוכים על הרווקות בנות השלושים ושש.
מי שבאמת תקשיב לכל זה - זה המקום שבו היא תמצא את עצמה.

רק שמבחינתי לא צריך כזה קונטרס רבני כמו שצירפת.
רוב מניין ובניין משרתים או לפחות מעריכים את השירות בצורה כזו או אחרת, ומי שנוטלת על עצמה להקצין לחומרי חומרות (אך לא להימנות על קהל המתבדלים) חייבת לקחת בחשבון התאמה לחיים משותפים ועתיד בחינוך ילדים, עניינים שלהערכתי גברים מייחסים להם חשיבות גדולה יותר ממה שנראה על פני השטח, ובכך בעצם אישה עלולה למצוא עצמה בבעיית זוגיות הולכת ומחריפה, כאילו שחסרות בעיות בתחום.
זה בעיניי פשוט חוסר אחריות מוחלט לייעץ עצות לא-מועילות שכאלו.
נשים חייבות לדעת שברוב המקרים אין דרך לעזור להן לאחר שסיבכו עצמן לאורך שנים.
ובוודאי לא בקרב הציבור הדתי על האישה המלאכה להתווכח את הוויכוחים האלו, כשבסוף הדרך לא יעמוד לצידה אף אדם לסייע בעניינים ברמה האישית, ואנשים כמוני עייפו מלנסות לטפל בהתעוררויות המאוחרות של מי שנכוו כשעסקו לאורך שנים בשפיכת רותחין קודם כל על עצמן (ואז על הדייטים שהוצעו להן).

וגם לא ראיתי שאף אחד אחר ביקש בשמי.
תשתדלי לשפוט את עצמך קודם.

יצא לי להכיר כמה וכמה מטבחים. המצב שם טוב בהרבה מאשר בשוק המוסדי האזרחי.

יש בעיות במקומות קטנים, בלשכות, בפילבוקסים וכו', אבל כמעט ולא בחדרי אוכל גדולים ומסודרים.

סתם..

1.

לגבי נצח-יהודה (הנח"ל החרדי) כמי שמשרת שם, ברור שזה לא תמיד וורוד כמו שזה נשמע. אבל זה בעיקר תלוי בחיילים הדתיים לאומיים על מה הם שמיים את הדגש, מי שמצפה שהחיים ילכו אחרי האידיאל מעצמם בלי שהוא יעבוד על זה לרוב הוא בוחר בדרך הקלה ומצפה לקבל הכל בלי לעמוד על שלו (וכמובן שמי שלא עומד על שלו מי יעמוד בשבילו?????)

יש יתרון עצום ליחידה הזאת (נצח) גם מבחינת נשיאת שם ה' ביחידות החי"ר ובצה"ל בכלל.

וגם מבחינת ההשגים המבצעיים וההרתעתיים .

2.

העניין של ההוראות פתיחה באש: מסכים איתך לגמרי שהם יותר מבעייתיות... ואולי כצעד הפגנתי נכון לעשות רעש ולהציג כאילו אנחנו לא הולכים להתגייס (כמו שאמרת על הישיבות בהמשך) אבל בקצה מי ששומר עליך עכשיו בזמן שאתה כותב את השורות האלה...       

תשלים בעצמך, כולנו יודעים את זה, גם אם לא הכל מושלם.

3.

קשור למה שעניתי ב1, יש בעיות בנושאים האלה בצבא, ומינסיון לפעמיים הבעיות ממש לא קטנות.

אנחנו צריכים בצבא חבר'ה שיודעים להתעקש על האמת, לא כלומניקים... ובקטע הזה יש עוצמה חזקה למחלקות בייניש, כמובן כאלה שעומדות על שלהם.

בקיצור לגבי מה שהעלית אני פחות או יותר מסכים איתך על הבעיות לא על הדרך לפתרון....

מוזמן לצטרף לעשייה..

אם בודדים לא יתגייסו - זה לא באמת ישנה לצבא.

אם רבים לא יתגייסו - הצבא יהיה מוכח לבוא לקראתם ולמלא דרישותיהם, ודוקא בגלל שמדובר בנושא הקריטי לנו ביותר - שמירה גמורה על כל המצוות ולא נגד ערכי תורה (וסיכון חיי חיילים כדי להציל 'חפים מפשע' לחלוטין לא תואם לתורה, לא לפי התורה חיי יהודי שווים עשרת מונים מחיי גוי. ובפרט שאין אומה שמתנהגת בעדינות כמונו, גם לא המדינות שהזכרת שנלחמות בטרור. אסור לרחם על אכזרים)

באמת החלום שלי הוא שכל הדתיים יצהרו - איננו מתגיסים! עד שתשנו את א' ב' ג'. לא להתגייס זה לא פתרון, זה כורח לצערי.

הצבא טוב יותר בשטח, אבל הוא שטוף אג'נדות מעוותות, מה שלא היה פעם.

.

ובאמת אני מבין את הכעס שהיה בהתחלה עלי אח יקר. ומכבד את דעתך, עם זאת אני חושב אחרת.

בעיני מי שלא עשה צבא הוא כפוי טובה גדול ובעל עיניים מצומצמות מאוד על המציאות והתקופה שבה אנחנו חיים.

למי שיש טענות (ויש בצדק מוחלט) שיפעל לשנות מבפנים וינהיג אחריו כדי למשוך את הספינה לכיוונים נכונים.. זה מראה על איכפתיות ואהבת ישראל אמיתית .

לכן טוב מאוד ומוצדק להתחתן רק עם מי שהתגייס ולא ההפך!

והרבה מ'המשפיעים' מיישרים קו צאי וראי.

חוץ אולי ממקרים חריגים במיוחד.

צריך להבהיר שיש כאן פרסום שכולל המלצות הלכתיות בדיני אישות, שהם כעין דיני נפשות בוודאי לימינו. זה לא בסמכות, לדעתי זה גם לא באחריות, ובוודאי זה לא נתמך בשום מקורות או בשום דעות מוכרות.
יש כאן מתפרץ עז מצח שמעז לפרסם המלצות בנושאים הנוגעים הן להלכה והן לאורח חייהם וחייהן של שומרי ושומרות תורה ומצוות. זו חוצפה שאין כדוגמתה.
מי שלא תבין את סדרי העדיפויות, ולא תבדוק או תשאל ותתייעץ אלא תתפתה ללכת אחרי פרסום כזה, גם תטעה בעדיפויות ההלכתיות בחיים וגם עלולה להגיע למצב של רווקות מאוחרת בלתי פתורה.
כבר הבהרתי זאת בדיון הזה אתמול כאן אבל לצערי נמשכות השטויות ומוסיפים לדוש בשאלה הכביכול-רלוונטית של התגייסות גברים.
שיקול הלכתי ברור של נשים בנות ישראל הוא לשנות את הסטטוס הזוגי מרווקות לנישואין, ומאי שנא גיוס הגבר לעניין זה. היות שרוב מניין ובניין מתגייסים וכך היה וכך הווה ויהיה, מי שתקשיב להמלצה הזו מסתכנת בהסתבכות ההלכתית החמורה והממשית של רווקות מאוחרת שאין לה פתרון.
מי שתשלה את עצמה שיש פתרון למצב האמור איננה מכירה את העובדות ואיננה יודעת מהי הלכה ומהם חיים הלכתיים.
את הדיון הזה כולו צריך היה לנעול או למחוק עד שההמלצה שהועלתה כאן תוסר ותירשם רק בדפים שעליהם מתפלל לומד התורה "שלא אכשל בדבר הלכה", או שיגיעו תותחים הלכתיים כבדים ויעסקו בדין הנפשות הזה.
אין לי בינתיים אלא לחזור ולהזהיר נשים בכל לשון של אזהרה שלא להתפתות וללכת אחרי הקצנות חדשות מקרוב באו לא שערום אימותיכם, העלולות לבלבל ולפגוע בכן עצמכן, לטובת מיעוט מסוכן המנסה להשליט טרור, ושרוב ההולכות בעקבותיו יגיעו רק לתחתית התהום ולעברי פי פחת.

דיברתי בלשון פשוטה והאמן לי שניתן להבין בלי לחשוב שזה מזלזל.
לעצם העניין, אתה כמו רבים אחרים מאלץ אותי שוב לחזור לעייפה על המוטו המרכזי דהיינו, שאין מדובר כאן על האינדיווידואל אלא על הכלל.

ישלי פיתרון פשוט

להיתחתן לפני צבא ולהחליט ביחד שהוא לא יתגייס

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.