שואה זה באמת נושא עצוב, מתחילת השבוע אני חופרת את הנושא בגלל שיש לנו טקס ואנחנו משתדלות השנה להשקיע כמה שיותר.
ובע"ה מחר ייצא לנו טקס קשה.כואב.עצוב.
והגעתי למסקנה כזאת:
לא משנה כמה נלמד,נעשה,נקריא,נזכור וכו'
ב-ח-י-י-ם אבל תזכרו- בח-י-י-ם אין שום סיכוי שבעולם שנצליח לעכל באמת את המספר העצום 6,000,000.
כאילו, באמת, אני לא חושבת שמישהו יכול לעכל דבר כזה, אפילו הניצולי שואה בעצמם!!
אני לא בטוחה שכל הניצולי שואה מסוגלים לעכל את גודל הנס שקרה להם שהם שרדו וכל מספר האנשים העצום הזה
פשוט נכחד מהעולם!!
ויש לי תהייה שמנקרת בראשי כל שנה:
איך אתם מסבירים את הדרך של ה'פאנאטים'[שונאת ת'מילה הזאת] לא לשיר את התקווה וככה לזלזל במדינה,
הם לא מבינים שכל 6 מיליון יהודים חלמו,קיוו ולא הגיעו למצב שבו אנחנו כיום??
מדינה חופשית,צבא,ממשלה,יישובים,ערים,שדות,כרמים,מוסדות וכו' וכו'.
אני פשוט לא מבינה את זה,
איך הם מעיזים לזלזל "בדמם של כל הנרצחים" ולא לשיר את השיר שהם כל כך חלמו לשיר במצב שלהם!! איךך???
כל שנה אני חוטפת מזה ג'ננה חדשה!! זה פשוט משגע אותי!!
אני בטוחה שאני לא מצליחה להביע את הבלבול והכעס שלי על הכתב,ככה סתם.
אבל... אין, זה הורג אותי מבפנים המחשבה הזאת שמיליוני!! כן,מיליוני אנשים נהרגו,נרצחו,נטבחו,מתו מרעב או ממיתות משונות ומזוויעות
ואנשים אגואיסטיים[כן,אגואיסטיים] שנולדו למציאות טובה ונושמת,פשוט מזלזלים בכל הנשמות הטהורות האלהשמסרו נפשם על קידוש ה'!!
נכון, אני מבינה,הממשלה תקעה לנו סכין בגב ופשוט פוגעת בנו בצורה שלא תאמן,אבל אווף... פשוט אווף...
[סליחה על החפירות,הייתי חייבת!!]