את הקבוע היחידי קראתי לגמרי בטעות.

בהצלחה..

יש לו גם אתר, יש שם את כל הסיפורים הקצרים.

 

ויש לו חידה אינטרנטית, אני מחפש קישור...

מצרפי המקרים יגרום לכם לפרק זמן כלשהוא לסבול מחשיבת יתר

מה שכן תמיד,
זה תמיד עדיף להמנע מסכנות.

אף פעם לא נצליח לחיות.

נחיה בלי סכנות מרצון.
אם נקלע לסכנות נתמודד איתן, אבל להסתכן בכוונה זה לא דבר רצוי.

כאן ההפסד המרבי של עודף חשיבה הוא כמה ימי בטלה וכאב ראש לעומת הרווח שהוא הבנה עמוקה יותר על המציאות


הסיכון הוא באיזור ה20אחוז
הסיכוי הוא באיזור ה90אחוז


נראה לי משתלם סהכ... אבל זה כבר ענין של סדרי עדיפויות.

בסוף מתים מזה.

החיים הם הגורם המרכזי למוות

וכו'

צריכה עזרה?

למות זה לא להמנע, זה לגמור, לעצור, לסיים, לברוח. לא להמנע.

*כשחושבים על זה...

הדרך היחידה שאדם ימות היא ע"י תקלה טכנית בגוף שלו

לתקלה טכנית יש פיתרון טכני, גם אם עוד לא מצאו דרך אין סיבה עקרוניתת שאדם ימות

יש סיבה טכנית : לא ניסינו מספיק עד עכשיו

לא חי

סיכון הוא לא בהכרח מסוכן.

אזהרת קריאה! - נסיונות פעילים

 

לחשוב יתר זה לא מסוכן וזהו.

 

תקראי ותחזרי לפה להחלפת חוויות.

אני נשארת בדעתי.


וקשה לי להאמין שיקרא את זה, לפחות בקרוב, אבל תודה.

אמרנו שזה חשוב!

הכל עניין של זמן. שאינו.

אבל עדיין, תמיד כדאי להמנע מסכנה.
לא מסיכון, מסכנה.

קראתי את מצרפי המקים. החלקים של התיאוריה אכן מסבכים מעט אבל מבחינת הקריאה- אני מרגיש שאני צריך יותר מאמץ בהמדריך לימים הקרובים.

בכללי יואב בלום- לא ידעתי שסופר דתי יכול לכתוב כ"כ חילוני.

גם  אני.

זה פשוט מאוד מרגיש מנותק מזה.

אבל אולי זה כי באתי במחשבה שהוא חילוני ורק באמצע גיליתי.

(אם זה היה ידוע  שהוא דתי לא בטוח שהוא היה מצליח כ"כ. רקומר)

ספרים של דוסים לא כאלה טובים לצערי

ובלי הכללות, של חרדים בד"כ עם אותה עלילה בנאלית של כסף ושידוכים

במצרפי המקרים- הוא פשוט כל שורה שלישית נכנס לברוך לגבי ידיעה ובחירה שם ודוחה קונפליקט בקש (דבר מאוד כיף! ע"ע המדריך לטרמפיסט או אפי' עולם הדיסק). ויש גם עוד סוגיות. ובכללי איפה רשמי מחשבותיו. מה שכן- כפירה באופן מובהק ממש לא נראה לי שיש.

 

ספרים של דוסים וכו'- יא גזען פאשיסט (או שאולי זה קשור לתודעה של הדתיים שהעולם הוא מושגח שלא  לומר אורגני והרבה קונפליקטים מזוייפים  קשים להם. ובכלל פנטזיה)

 

בלי הכללות- איסתרק? הא לך ציויני ארור!  (#שבאבניקעסהםחרדים)

 

ואיסתרק מהנחמדים שבהם.

רוב הספרים האלו לא רחבי אופקים... נמצאים בעולם מצומצם וחסר דמיון. ואני אישית אוהב בספרים את הדמיון. 

לכן כתבתי בלי הכללות, יש לדוסים ספרים מעולים אבל הם נדירים. וחבל.

אחד הדברים שהציבור שלנו צריך לפתח זה תרבות דתית, ולא העתקים...

כי הגיוני מאוד שתפסול הרבה ספרים כי רכשת טעם מהעולם החילוני ואז יוצא שבעצם אתה שמלגלג על האיכות הכי סגור לתרבות שאינה העתק.

 

הב- ההגדרה שלך לתרבות היא מאוד מערבית  (אפשר לומר שה"תרבות" שלך מערבית, סטאגאדוש)

 

הג-פוסלים מאוד מהר במקצועות שאינם קודש דתיים- למה? כי אחוזי המצליחים בחיים הם לא  גבוהים אז שבציבור קטן יהיה מישהו מצליח? זה נתפס בתודעה כקשה- אותו הדבר להבדיל אלף אלפי הבדלות לגבי גדולי תורה וחרדים שכן אצלינו לומדים גם אמונה ולא משקיעים את "כל הזמן" בגמרא.

@חוני המעגל פינות, אותי מעניין מה אתה אומר על הניתוח הזה ובודאי גם דעת @יחידי. (חה! דעת יחידי!)

ג, לדעתי זה לא נכון, כל העולמות מחפשים גיוון, אבל כל פלח אוכלוסיה מקדש ערך אחר בחיים ושם בו את העיקר והתוצאות והתוצרים בהתאם


החרדים העיקר זה תורה, זה שמישו עובד כמעצב גרפי, לא אומר שזה מה שבוער בבו ממילא הוא יגיע לבינוניות ולא יעבור את משוכת הקשה רצח כי זה לא מספיק חשוב לו כמו תורה

דתל זה יותר המשפחה ולהשפיע על עם ישראל וארץ ישראל


והחילונים זה בעיקר אומנות, כל אחד והאומנות שהוא אוהב בין אם נגינה או כדורגל או פיסול או מתמטיקה או כסף (עבודת האדם את עצמו במקום היותר כללי)

למרות שאני לא בטוח לגבי המגזר החילוני כי הוא מאוד מגוון...

המגזר הדתי לאומי מוציא אנשי משפחה ואנשי עשיה מדהימים (אין לכם מושג את ההפרשי איכות בין החכים הדתל נניח לשאר ... אשכרה אין משחקי כבוד, זה פסיכי והזוי ולא אמור לקרות)


והפלח החילוני באמת מוציא אנשי מקצוע בכמויות, סופרים ונגנים ומהנדסים ופרופסורים וכו...


לא אומר שאין דבר אחד אצל אחר, אני מדבר על כמויות

"החרדים העיקר זה תורה, זה שמישו עובד כמעצב גרפי, לא אומר שזה מה שבוער בבו ממילא הוא יגיע לבינוניות ולא יעבור את משוכת הקשה רצח כי זה לא מספיק חשוב לו כמו תורה

דתל זה יותר המשפחה ולהשפיע על עם ישראל וארץ ישראל "

 

ואצלנו, אצלנו העיקר זה לא תורה?!

אלא המגזר הדתל, אז התשובה בבירור היא -כן


ואכן אוי, אבל אהבתי את המגזר לא מסתיר ממני מגרעותיו וכן להיפך

מי שמדבר בשם האידיאלים של המגזר ומהותו הם רק אנשי הרוח שלו- קרי- הרבנים.

ברור שהאידיאל של *כל* המגזר זה תורה.

פסגת המגזר זה הישיבות.

וכל כולו עומד על מייסדיו קרי- הרצי"ה  הגרי"ד סולובייצ'יק ושאר רבני המזרחי אלו פחות או יותר שורשי המגזר.

 

מי שמציג את המגזר הם אנשיו והם מצבו של המגזר.

 

ותיצלנה אוזניים.

מחילה, אבל לקווים יש פרנויה שהעולם מפוצץ בפוסטמודרניזמים שמסתירים בכוח מתורת הרב להיגלות...



אז זה לא קורה, מי שטוב ואיכותי מצליח בכל תחום

זה- קווים- 

 

זה קוו*ניק*ים-  (הרוב)

 

אז תן כבוד!

 

שנית- לא   הבנתי  את הקשר של המשפט שלך והפוסטמודרניזם אל מה שכתבתי (המ. הרב קוק קשור להכל והכל בדורנו הוא על גבי המצע הסוציולוגי-פילוסופי של הדור, אבל אני  לא רואה את הקשר, לפחות לא  בפשט)

 

שלישית- יש הבדל בין מוכשר וטוב לבין מצליח ומקבל אהדה בציבור.

 

ועובדה- חרדי שלא מוכן להתראיין עם נשים לא היה מקבל אהדה.

כמו נניח בצבא...


לא באמת קשור לאהדה...

לא קשור למה שכתבתי (טוב הכל קשור! טוב אבל לא נתפלסף! טוב? טוב!)

 

לא קשור

 

קשור לאהדה.

סופרמצליח זה אחד שהציבור אוהב את הכתיבה שלו ואותו ככותב תרצה או לא תרצה.

ולא זכיתי לקבל

אאלט זה כרגע אצל אמא של המדריך שלך.

דבר איתו..

המדריך שלך בישיבה.

אשכרה.

קפוץ לי