אני בסך הכל רציתי לעוף, לראות קצת שמיים ולהרגיש עננים.
מה שהכי חסר לנו הוא זמן, הוא אומר לה. זה לא יחזור עוד.
היא מסתכלת ושותקת ותוהה לעצמה למה לעזאזל היא מגיעה לסיטואציות האלה שוב ושוב ואיך זה שתמיד יוצא שמישהו נפגע.
היא רוצה שיצעקו לה באוזן חזק כל כך שהיא תצא ותרוץ בין כל החומות השקופות האלה שאוטמות אותה ומטשטשות לה את העולם.
פשוט די, פשוט לכו, הפנים שלה מלאות בדמעות והיא צועקת לשמיים השחורים. והצרחה שלה נחנקת בפנים מול האורות המנצנצים בגלקסיה אחרת. כי היא כבר הבינה מזמן, לא עם כל אחד אפשר לדבר על כוכבים.