פחות או יותר
בזכותו ובזכותי
וחייכתי
וצחקתי
וכבר הפסקנו לספור את הנקודות
לא יודעת למה
אבל זה הצליח לו
רק עכשיו
מרגישה שלקחו לי את הלב
וסחטו אותו ככה בידיים
לא יודעת למה זה כל כך משפיע עלי
אולי בגלל זה
ואולי לא
אולי אני סתם ילדה קטנה
לא ראיתי את חברות שלי במצב הזה אף פעם
והיא. יתומה עכשיו.
והיא. אני דואגת לה כל כך
היא מסוגלת לעשות הכל. בלי פחד.
וכואב לי בלב
למה אמא שאלה אותו את זה בכלל
והייתי שם
תקועה ומובכת
ואתמול לא הבנתי
שוב חשבתי שהוא הולך לי
אני לא מבינה למה הוא לא עושה את זה
למרות
שביום ראשון
אף פעם הוא לא הסתכל עלי ככה
זה היה
עוד יותר.
והתאהבתי בו מחדש
כל יום
אני מתאהבת מחדש
כל יום
אני מפחדת
והוא לא מספר לי מה עובר עליו
יש לו למי להגיד
ואני בצד.
כמו מטרד
מעיק
אוף.
אני אוהבת אותו
הוא לא יענה לי היום
אני לא יודעת מה יהיה
בדבר אחד אמא צודקת
בנאדם מחפש בעולם הזה אהבה
ואני אומרת
אהבת אמת
הוא אוהב
הלוואי