נמאס לי לקבל ת'מחמאות
נמאס לי שאומרים לי 'כל הכבוד' או 'כולם אוהבים אותך'
נמאס לי שאומרים לי ש'מה פתאום? אתה אפס? אתה נשמה אתה!'
נמאס לי שבזמן שאני צריך להרים ת'עצמי מהרצפה כי הכל לא בסדר אז אומרים לי 'אתה משהו מיוחד'
או בדיוק אחרי משבר כבד שאני צריך להבין שרק אני יכול להרים ת'עצמי אם אני אתפוס ת'עצמי סופסוף בידיים
אז אני מוצא עוד איזה מקום להתנחם, 'הכל בסדר'
אני אוהב שאומרים לי תודה, אני אוהב שאומרים לי 'עזרת לי מאוד'
אבל ראבק, סתם ככה באיזה יום אפור אני רוצה שתתנו לי פעם אחת להתמודד לבד עם כל הבעיות שלי
אני רק אני
כתבתם לי את המילים והשתלתם לי מחשבות
לא נתתם לי אף פעם מלהחליט לבד
אז ראבק תשחררו אותי ותנו לי קצת ליפול להרגיש שאני מרוסק שבור ושום דבר לא יעזור לי חוץ ממני
אלוקים
אני לא רוצה לסבול אני רק רוצה לקום כבר
אז בבקשה תעשה שפעם אחת למשך זמן אני ארגיש שכל הרצפה תחתיי רועדת
ושלא תהיה לי ברירה אלא לקום
