*השרוף*
מנדי בן ה-3 התעורר מסויט בלילות, זועק בבהלה "אבא, השרוף פה?". זה קרה אחרי שראה את "השרוף" בבית הכנסת של הרבי מליובאוויטש - 770. "השרוף" היה אדם שנפגע מפיצוץ בלון גז, התעוור ופניו התעוותו בצורה מזעזעת - הפנים נשרפו, האף והשפתיים התנפחו. ילדים היו פורצים בבכי היסטרי למראהו.
משה דיקשטיין, אביו של מנדי, ביקש ברכה מהרבי שהטראומה לא תזיק לילד. הרבי השיב שיתפלל למענו.
משה שם לב לתופעה חריגה. דרכו של הרבי עשרות שנים הייתה להתרכז בסידור בזמן שהחזן חוזר על תפילת העמידה. לשם ריכוז, היה תמיד, אבל תמיד, מכסה את המצח בידו.
והנה היו פעמים בודדות בהם הרבי לא כיסה את המצח, משום מה. משה עקב וגילה, כי אלו היו רק הפעמים ש"השרוף" נכח בתפילה מול הרבי.
שאל משה את הרבי מדוע יש פעמים שאינו מכסה את המצח, והרבי השיב ש"זה קשור בעניין של אהבת ישראל". מתוך רגישות אינסופית, הרבי חשש שיחשבו שהוא מכסה את עיניו כדי שלא להביט ב"שרוף".
המפליא הוא, ש"השרוף" עצמו היה עיוור. ובכל זאת הרבי נזהר בכבודו, שמא יבוא אורח ויפרש את כיסוי העיניים בצורה לא נכונה.
עכשיו אפשר לגלות את שמו - קוראים לו שמעון פחימה, והשבוע הלך לעולמו. יהיו הדברים לעילוי נשמתו.
ואנו נלמד מכך בימי ספירת העומר עד כמה עלינו להיות "שרופים" בנתינת כבוד זה לזה.
שבת שלום!


