בס"ד

את מרשה לי להגיב לך?
התשובה 'לא' לגמרי לגיטימית ואני לא אפגע

שאדם גורם לעצמו אלוקים הוא טוב ומיטיב ולא חפץ ברע וגם אם לפעמים זה נראה רע אולי זה לא טוב אבל לטובה זה כן

אלוקים בכל הצרות תביני שאת טועה

בס"ד

אפשר ללכת בנטיב השביעיסטי-
הרצון למות הוא נסיון שבא עם כוח לעבור אותו
אנחנו גדלים מנסיונות
ויותר מזה
כשה' נותן נסיון זה אומר שהוא מאמין בך שאת יכולה
וככל שהנסיון קשה יותר זה אומר שהוא חושב שאת מסוגלת ליותר
אמון של ה'! זאת מתנה עצומה

אבל הנטיב הזה למרות שהוא נכון לא מתיישב לי על הלב יותר
אם לך כן אז תפסיקי לקרוא

הנטיב העכשוי-
ה' לא חייב לנו דין וחשבון
הוא לא חייב לנו כלום
למה להיות דתיים? כי אי אפשר להתעלם מקיומו
הוא כאן וזה מחייב אותנו
וכן, הוא קשה לפעמים
ולמרות שאחרים יגידו לך שכל אחד נושא נסיון
לא כל אחד נושא את הנסיון הנורא הזה
הנסיון הזה נורא במיוחד כי הוא מאכל את הבסיס האנושי שעוזר להתמודד עם כל נסיון אחר
את הרצון להלחם.
ואז אנחנו נשארים חשופים
מתפללים בכותל בחורף רטוב שה' יעזור לנו לרצות לרצות לחיות
כי אפילו זה לא שם
והחיים בלתי נסבלים
ולמה הוא זרק אותנו כאן?
איפה הרחמים שמייחסים לו? איפה הרחמים שאנחנו יודעים שקיימים בו?
מה בנו כל כך פגום שבגללו הוא עזב?
ואיך אנחנו מהמקום השפל בכלל מעיזים לשאול שאלות?
בטח הוא שונא אותנו
ו
אין לי מילים
כי כל הסערה הזאת מתחוללת
ובכל התנגשות בקירות של ה'
האמונה בו רק מתחזקת
ואז עומדים מתנשפים ומתוסכלים
מבטיחים לשנות הכל
להיות הכי מצויינים כדי לזכות חזרה באהבה שלו
ולא מצליחים
ומתייאשים
ונשארים דתיים וממשיכים להאמין
אבל הדתיות הזאת מה היא בכלל?
שמירת שבת? שמירת כשרות? זאת לא דתיות
זאת לא נשמה
והדרך לתשובה כל כך ארוכה שכל צעד לכיוונה נראה כמו מסע ארוך


אז זה הנטיב של היום
למה להיות דתיים? כי מתחת לכל השיט הזה אנחנו אוהבים את ה'
מתחת לכל זה אנחנו יודעים שהגרסה הדתית שלנו היא הגרסה הטובה ביותר
היא הגרסה שאנחנו רוצים להיות
כי אנחנו רוצים את הסליחה של ה'
כי אנחנו כל כך רוצים להתקרב
והוא גורם לנו לרצות למות
וזה מעליב כל כך כשאהוב מרחיק ככה
אבל אנחנו לא האנשים שיוותרו על אהבות
אז אנחנו ממשיכים
בתקווה שיום אחד הוא יושיט חזרה יד

יאבה יצא ארוך ורגשני
אני לא בטוחה אם עזרתי ואם את בכלל מזדהת
אבל תודה על השאלה שלך
זה עזר לי לסדר דברים בראש

פשוט
נמאס לי

בס"ד

כל כך קשה להאבק בתוך זה
אין לי תנחומים
אנחנו לא מוותרות
אבל זה לא אומר שאי אפשר לפעמים לעצור ולנשום

אני עוצרת את עצמי בכוח מלשלוח הודעות לבנים מטומטמים או לעשות משהו שאתחרט עליו. ונמאס לי ללכת לישון כל פעם שכואב לי. אני כבר לא ישנה בלילה.

בס"ד

 

יש עוד מסיחים חוץ משינה למרות שהיא אחת האופציות היותר קלות

את יכולה לנסות לאפות לקרוא או לראות תוכניות טלוויזיה מטופשות

אלו הדברים שעובדים בשבילי ואני מניחה שיש לך דברים מהסגנון

 

אופציה אחרת (שלא טובה בעיני פחות) היא להתיר רסנים ופשוט לשבת ולבכות

לתת לכאב לשטוף קצת

הרי הפניה לבנים זאת דרך להסיח את דעתנו מהכאב

זה קצת כמו לחתוך ורידים

מין מחשבה שאם נזין את הגוף בכאב אולי הוא יעזוב את הנפש

אבל זה לא עובד

ולפעמים השד של הכאב פחות גדול משנדמה

אז תני לו להיות

תבכי תשנאי ותרגישי עד שתהי מסוגלת לקום ולחשוב על פתרונות

 

לכאב יש טריגרים

הם יכולים להיות פצפונים כל כך שאנחנו בזים להם ומסרבים להכיר בהם כמקורות

אבל אם נמשיך להתעלם ימשיך הכאב

אז עד כמה שזה משפיל ללכת ולטפל שבפעוטות כדאי לעשות את זה

והם יכולים להיות עצומים כל כך שאנחנו מפחדים לגעת בהם

אז אולי שווה לפרק אותם לגורמים

ולבקש עזרה

 

(והאם לנצח נחיה על חרבנו?
אני חושבת שאני כן ולא יודעת לגביך
אולי את תצליחי להשתחרר מזה 
ואולי תשלימי כמוני עם זה ותלחמי כך שכל פעם הכאב יהיה יותר נשלט

ואז במקביל לכאב אפשר לנהל חיים והם אפילו יכולים להיות חיים טובים)

 

מה עוד?

אוכל שינה ופעילות גופנית

אלו 3 דברים שחייבים לדאוג להם בתקופות כאלה

הם מזינים את הכאב והכאב מזין אותם

יש לך יכולת לשבור את המעגל הזה

 

גם תקופות גרועות עוברות בסוף

תחזיקי מעמד

זה לא הוגן שיש רק אחד וצריך להסתדר איתו ועם החוקיל שלו. צריך לכפות עליו להתפצל לשניים ולקיים תחרות בניהם.

אין שום הבטחה בתורה שמי שצדיק לא יסבול, ימות, יעונה, יכאב, יצעק וכו וכו וכו.

 

לפעמים נמאס לנו

 

אבל ריעות,

אני קצת קורא שרשורים שלך פה בערוץ.

ואת מבינה שה"רצון" הזה שלך למות לא אמיתי,

אבל האהבה לתורה, לה', התפילות והבקשות שאת מבקשת מה' שמגיעות ככ מעמקי הלב.. או כל דבר אחר שקשור ל"להיות דתיה" ל"עבודת ה" וכו

זה אמיתי. אמת.

כל השאר.. אין בו ממש.

מחשבות כפירה אין בהן ממש. ואנחנו יודעים אתזה.

ובכל זאת - הן קיימות.

 

גם זה.

אפשר לברוח מהאמת.

אבל זו לא הדרך.

 

צריך לבטוח בה'.

את יודעת שזו האמת. שזו הדרך היחידה שתביא טוב.

 

הלוואי והייתי יכול לפרט את עצמי יותר

אבל אין לי כח לזה עכשיו. סליחה

 

מקווה שהייתי מספיק ברור ומובן.

 

שבוע טוב ומבורך שיהיה בע"ה

@כישוף כושל,

זה נראלי הרבה יותר טוב ממה שאני כתבתי.

ריעות, אם אני סותר את מה שהיא כתבה או משו.. תתעלמי ממה שכתבתי..

זה נשמע ממה שקראתי שהיא מבינה עניין.

וכבר כתבתי בתשובה שלי ש"אין לי כח לזה עכשיו"
אז אולי התשובה שלי לא הייתה מספיק מדוייקת.

 

תתמקדי בתשובה שלה.

ראיתי מה שהגבת לה.

 

אשריכן, שתיכן.

צדיקות

משמע את מאמינה שהוא קיים,

ואם הוא קיים- אז צריך לעבוד אותו.

מעבר לזה- כל מה שה' עושה הכל לטובה, אין רע יורד משמיים וכו'

כנראה שיש מטרה לסבל הזה, שבלעדיו היא לא הייתה מתקיימת.

לפחות לא בעולם החיצוני.

לא את אותו

אשכרה.

קפוץ לי