תראי.
70 פנים לתורה, השאלה היא מהי הדרך שאני חושב שהיא הכי נכונה אני בכונה משתמש במושג "הכי"
כי "הכי" זה אומר שהיא לא לקחה בעלות בלעדית על האמת והתורה.
הכי זה אומר שהיא הדרך הכי נכונה בעיניי.
בכל דרך יש אמת וגם שקר, כל אחד מגלה את נקודת המבט שלו. אבל נקודת המבט הכי נכונה בעיניי- זה הקו.
זה לא אומר שאין לי מה ללמוד מאחרים!
הפוך! כולנו בני איש אחד אנחנו. ואני מקבל ומתחזק מכל בתי המדרש. אבל אם שואלים אותי (וברור שהשאלה היא כלפפי דעתי) מה הכי קרוב לאמת- הקו.
שוב, לא זכות קניין בלעדית על התורה.
יותר כמו אדם שיש לו כמה מקומות שהוא צריך להגיע אליהם במשך חייו. הוא לא סובר להוריד מקום מהרשימה. אבל הוא צריך לבחור, מה לעשות, מקום מגורים. מאיזו נקודת מוצא הוא ילך. וזה- רק מקום אחד יכול להתאים לו.
יכול להיות שאת תאמרי שהכי קרובים לאמת זה נוה דקלים. אבל זה העניין- יש לי אמונה בצדקת הדרך. זה לא אומר שכל האמת אצלי. רק הכי הרבה שאני יכול להגיע.
הבעיה בהרבה פלגים, מלבד הבעיה בשיח החברתי שדי מוכרח להשתמש בזרמים וקטגוריות- זו הגאוה.
את מבינה. אף אחד לא מוכן להגיע להבנה שיש חכמים ממנו, וגם הוא לא יכול להגיע להבנה למכנה משותף עם האחר
תאמרי- אבל יש מכנה משותף! השו"ע!
טוב. לא הכל כתוב בשו"ע. צריך לדעת מה היחס בכל מיני דברים אחרים (כמו מה שהתחדש במציאות) יש דברים עם נפ"מ גדולה מאוד ובמחילה, לא להגיע להבנה עם אנשים אחרים זה מעט יוהרא וגאוה מפגרת. הרי לא ייתכן שכל נער בן 13 יקים עוד פלג. צריך לעשות הבחנה בין הבדלים מינוריים להבדלים משמעותיים אחרת- שום דבר לא יתקדם. וזה עוד לפני שאני מדבר על ענוה ביחס לגדולים ת"ח שאמורה להיות שנער בן 18-20 אמור להבין שהראיה שלו עוד קטנה ומצומצמת, לא הכל הוא מבין.
להגיד "לפני שאתה קווניק אתה עובד ה'" זה כמו להגיד "לפני שאתה הולך כמו המשנ"ב אתה עובד ה'" זה לא מדוייק. כי אני עובד ה' ובעצם עבודת ה' שלי אני צריך לעבוד כמו שהשגתי את רצון הבורא. אם זה בהלכה- משנ"ב ואם זה בהשקפה- במחילה, הקו. זה חלק מעבודת ה'.