מה שעוזר אצלי זה לנסות איכשהו לארגן שהנסיעה תעבור בשינה

אצלי מדובר על גיל יותר גדול 4+ והמסכנוני כבר מקיא בדלי קטן כשזה נסיעה לא בזמן שינה

בימים שיש הרבה נסיעות אני נותנת טרבמין, אבל הוא משפיע על הערנות

עוש שתי עצות שאני יודעת מחברות, אם כי לא ניסיתי בעצמי

1.יש תרופה הומאופתית מעולה

2. משהי סיפרה לי שהיא נותנת פניסטיל והוא מחולל פלאות

כי אז המוח צופה את התנודות של הרכב.

אבל אני לא יודעת אם זה עוזר בגיל כ"כ צעיר.

אגב, הבן שלי יושב על בוסטר מקדימה. וזה באמת שיפר את המצב

בחלונות הצדדים זה רק מגביר את הבחילה... מנסיון אישי בעעע...

הן כרגע יושבות כל אחת בצד מאחורה. היא יכולה להיכנס באמצע זה אוטו רחב.

המוח מצפה לתיאום בין המסרים שמגיעים מהעיניים לבין המסרים שמגיעים ממערכת שיווי המשקל. כשמערכת שיווי המשקל מדווחת על תזוזה, אבל העיניים רואות תמונה של חוסר תזוזה (בתוך הרכב), אז יש חוסר תיאום, וההסבר הכי בסיסי לחוסר התיאום הזה היא שאכלנו מזון שגורם להזיות (פטריות למיניהן), לכן הגוף מנסה לפלוט אותו החוצה, וכך גורם להקאות.

נסיעות ארוכות היו בשבילי סיוט וזה נמשך בערך עד גיל 10(פחות או יותר- לא זכור לי לגמרי) זה נקרא "מחלת מכוניות" וזה דומה ל"מחלת ים".

טיפים שעזרו לי - לפתוח חלון, לנסוע בשכיבה(שייך לגיל מאוחר יותר. באותו זמן לא היה חובה לחגור מאחורה)

טיפים שלא עזרו לי (כי לא ניסיתי) - אחד הגורמים זה התנועה ברקע ולכן בלילה זה לא היה קורה לי כי הכול חשוך (מניח שגם אצלכם זה ככה) אז כדאי לנסות לשים את הכיסוי השחור הזה על החלון(אולי יעזור) או לעצום עיניים בנסיעה(למרות שזה קשה לגיל שנתיים להישאר ככה בנסיעה ארוכה- אפשר אולי לנסות לעצום לסירוגין ).  קראתי גם שמומלץ לא להטות את הראש כלפי מטה.

קראתי התגובות לגבי הסתכלות/אי הסתכלות בחלון. לא זוכר בדיוק איך זה היה אצלי אבל לדעתי הבעיה היא בתנועות שברקע.

ד"א, באוטובוס זה כמעט ולא קרה לי(אולי בחילה קלה אבל חוץ מפעם אחת , לא זכור לי שהגיע להקאה). אני מניח שזה בגלל המרווח של האוטובוס שבגללו רואים פחות את התנועה בחוץ. 

בהצלחה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות