אני ייתן לך דוגמאות של כן ולא:

סבתא שלי- יודעת שיש ה', מפחדת ממנו ובכל זאת היא חילוניה, היא אמרה לי שקשה לה בגיל הזה להיות דתיה....

ודוד שלי- הוא אמר לי שאין לו ממה לפחד ממנו כי אם הוא אבא לו והוא אוהב אותו הוא לא יעשה לו כלום...

ויש לי דוד שבכלל לא מאמין שיש ה'... (אני לא מבינה איך אפשר לחשוב ככה!!!)

לא הבנתי כל כך... חשבתי שאם יודעים שה' קיים, אז גם התורה אמיתית והם אמורים לפחד מה'

איך זה שחילונים שמאמינים בהק מרשים לעצמם לא לקיים מצוות? 

אם זאת השאלה אז אני יכולה לך עליה..

א. קודם כל יש הרבה (לא רוב.. אני יודעת) שחוזרים בתשובה.

ב. הרבה מהם פשוט נולדו למציאות חילונית, בית חילוני, וזה החיים שלהם.
לא מכניסים להם את ה' בחיי היומיום ולא מנחיכים אותו, אז הם פשוט יודעים שיש כזה 'דבר' ה' והדוסים מקיימים את מה שהוא אומר וזהו..

ג. אין להם חשק. מבחינתם אנחנו פראיירים. להם טוב איך שהם.

מזכיר לי שעם ישראל מתפלל 2000 שנה בגלות כדי לעלות לארץ, ה' פותח בפניהם אופציי'ה, ואז רובם בכלל נשארו בגלות כי היה להם טוב מבחינת הכל.. (מדברת על פעם..) ממש מיעוט שבמיעוט עלו..

ד. אני באמת לא מצדיקה אותם (חוץ ממי שנולד לבית כזה אז כשהוא ילד הוא באמת שייך להורים ורק אחרכך יש לו ממש אופצייה). לא חושבת שזה נכון. רק מסבירה למה זה ככה מהצד שלהם. ולכן אינלי כלכך מה להוסיף..

אגב, יש ללמד עליהם זכות. ה' ברא את העם שלנו בכוונה ככה!! אם הוא היה רוצה שכולם יהיו דוסים הוא היה עושה זאת מלכתחילה ובשניונת. הוא רוצה שהעם יהיה מגוון. אנחנו צריכים לקבל את כל החלקים של העם באהבה ולהאמין שהם לא קיימים סתם כמובן לקרב ליהדות, ולשאוף ליותר אבל זאת המציאות שהקדוש ברוך הוא ברא!

אם לא ועוד משו שמן הסתם הבנתם- בהתחלה התכוונתי לכתוב בה' ולא בהק..

ממש ממש עזרת לי. עכשיו סוף סוף קיבלתי תשובה מספקת

אני חושבת שגם בגלל שתכל'ס ממה יש לפחד? 

לא באמת שאין ממה לפחד, אלא פשוט זה דבר שיותר קשה לפחד ממנו כי לא באמת יודעים ממה לפחד, כי אנחנו לא יודעים מזה עולם הבא, שכר המצוות... יכול להיות שבגלל זה זה לא מפריע להם.

ויכול להיות שבגלל שהם חושבים שוואי החיים שלי עכשיו טובים וזורמים אז למה לחשוב על החיים שאחר כך שאין לנו מושג מהם וכמה הם טובים.

זה כמו הגאולה, אני יודעת על עצמי שאני ממש רוצה כבר גאולה ומשיח ואני יעשה הכל בשביל זה, אבל אני לא רוצה בשלימות כי אני לא באמת יודעת מזה, אני רק יודעת שזה טוב בשבילי ובשביל עם ישראל, ותהיה התקרבות והתגלות רוחנית, אבל אני לא באמת יודעת.

הבנת או שכתבתי מבולבל?

ה נותו לכולם את הכוחות הם ]פשוט לא רוציןם לנצל אותם

בה.

 מה שאכפת להם זה שמה שהם עושים יהיה בו כיף. וטוב. אולי אבל לפעמים הם חושבים על אלוקים. אבל קשה להם ים מה שהוא דורש . אז הם פשוט מעדיפים לחיות את הרגע. וזה עצוב.  כי הם מפספסים את החיים עצמם.

זה יכול להישמע לא הגיוני בגלל שאנחנו חיים בתוך מציאות שאי אפשר בלי להאמין בה' יתברך, אבל הם לא, ולכן אנחנו יכולים וצריכים להסביר ולעזור לאנשים האלה שהם בעצם אחים שלנו

אני אישית יראה מה'. 

היראה שלי היא ממש לא בגלל עונשים.

אני עושה מצוות כי כך הוא ביקש. ואני רוצה להדבק בו.

וגם אם אני יראה, זה לא ממש פחד פיזי של שכר ועונש.

אני רואה כמה הוא גדול ועצום, ולכן. לא בגלל שאם אני אעשה מצווה אז יהיה לי גן עדן ואם לא גיהנום.

וכן, יש לי המון להשתפר באהבת ה ויראה ממנו

הרבה חושבים שהעיקר הוא אמונה בלב ולהיות טוב לזולת וחלק מהמצוות זה משהו גלותי יחסית או משהו שהמציאו במהלך השנים.

ושוב אני לא אומרת שזה לא העיקר להאמין ולא שהמצוות זה משהו גלותי וכו רק הבעתי את דעתם של חלק מהאנשים.

זה כל אדם שנמשך לתאוותיו על חשבון המצוות...
 

נדירים האנשים בעולם (אם בכלל קיימים) שהכניעו תאוותיהם לגמרי והם עובדי ה' באמת מאהבה שלימה והם יודעי ה' באמת...

זה יכול להיות בגלל שחסרה הבנה למה בכלל לעבוד את ה', או שההבנה רדודה מאוד...

זה יכול להיות בגלל שלאדם קשה מאוד (כיוון שהוא אדם) להתנתק מהתאוות וההרגל אליהן... וצריך הרבה עבודת מידות...

של עשיית מצוות כי אנחנו מפחדים לא לעשות זו דרך מוטעית לדעתי

וידיעה הזו  כמובן לא באה אחרי שתיים שלש הוכחות לוגיות וסגרנו עניין, כן? זה גם עניין של ידיעה כקניין נפשי ומצב תודעתי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....