"מקבילות הלולאות אשה אל אחותה"

(זו מילה ארמית במקור, לא שמילים כאלו לא נמצאות במקרא)

על פרובנס באיזו תקופה מדובר?

בתחילת האגרת המכונה "גזירת הכוכבים" הרמב''ם מגדיר ליהודי פרובנס בצורה נפלאה במה ראוי להאמין (יותר נכון במה לא), בדגש על 'חכמות עתיקות' ו'ספרים קדמונים'.

ושם בין השאר:

"וכן צריכים אתם לידע, שכבר חיברו הטיפשים אלפי ספרים, וכמה אנשים גדולים בשנים - לא בחכמה - איבדו כל ימיהם בלמידת אותם ספרים, ודימו שאותם ההבלים הם חכמות גדולות, ועלה על ליבם שהם חכמים גדולים, מפני שידעו החכמות ההן. 
שהדבר שטועים בו רוב העולם, או הכל, מלבד אנשים יחידים, השרידים אשר יי' קורא, הוא דבר שאני מודיע לכם, והוא החולי הגדול והרעה החולה: שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים, יעלה על לבו בתחילה שהם אמת. וכל שכן אם יהיו הספרים קדמונים. 
ואם התעסקו אנשים רבים באותם ספרים, ונשאו ונתנו בהם, מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה. ויאמר בלבו: וכי לשקר עשה עט סופרים, ובחינם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים?"

אסרולוגיה היא אכן הנושא וההקשר אבל בהתחלה הרמב''ם נותן מדד כללי: "דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים... וצריך האדם שהוא בעל דעה לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם...אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר". לקטע הזה התכוונתי.

ב. ה'קבלה' עוסקת בחלק גדול ממנה באותה ה'חכמה' ובנגזרות שלה, כך שפסילה של אותו החלק לא מאפשרת לקבל אותה כקבלה אלוהית.

פרקי דר''א היא לא 'ספרות קבלה', יש תשובה שלו על ספר 'שיעור קומה' שהוא חיבור קבלי (שתוכנו מופיע גם בזוהר) ולגביו הוא כותב דברים חריפים מאוד.

שכתובה בדרך רמז ומשל ואכן הרמב''ם מודה שהוא לא מבין את כוונתה, אבל מניח שיש כוונה נכונה מאחוריה בגלל זהות הכותב.

לגבי ספרות ה'קבלה' זה עניין אחר לגמרי, העולה ממנה והכוונה שלה ברורים (גם אם לא לפרטיה ול פירוש כל קטע וקטע). והזהות של מחבריה (לא הפירושים אלא המקורות שלה) לא ידועים.

הקבלה שהרמב''ם מזכיר היא קבלה מנביאים, בבחינת ''אם הלכה נקבל''. לא קבלה של דבר שאפילו לא ידוע מי חיבר אותו סתם כי הוא נכתב בספר או כי בציבור מקובל לומר שהוא מקובל ממישהו.

אני מסכים שניתן לשלול רק דבר שניתן להפריך, אבל גם דבר שלא ניתן לשלול לא ראוי לקבל אם הוא לא עומד באמות מידה מתאימות. לגבי גזירת הכוכבים הרמב''ם אומר את שני הדברים - קודם כל לא ראוי לקבל כי אין לזה בסיס, מעבר לזה יש לו ראיות מפריכות.

אם לחזור לתורת הקבלה: החלק הראשון תקף גם לגביה, החלק השני במחלוקת.

למעט הלכה למשה מסיני שנקראת בסתם 'קבלה' המשמעות של המילה משתנה לפי ההקשר והכוונה של מי שאמר אותה.

בכל אופן באותו קטע שהרמב''ם מסביר על מה ראוי לסמוך ומה לא הכוונה היא קבלה של דבר מנביאים (כלומר שהדבר מאומת בנבואה), או מצדיקים שמה שאמרו שהתברר להם הדבר ע''פ אחת הדרכים האחרות (לצורך העניין אפילו סתם עדים, כל עוד הם צדיקים ולא שקרנים/פסולים).

לגבי ה'קבלה' - אין לא נבואה ולא הסתמכות על עדות כלשהי או 'השתלשלות ישירה' כמו שהגדרת.

לגבי ספר שיעור קומה: אכן נראה שהרמב''ם לא שלל אותו מתחילתו (אם כי אפשר להבין בפיה''מ לשני פנים) אבל כמו שהרמב''ם מעיד אפילו אז "לא סברתי מעולם שזה לחכמים ז"ל", כלומר שלא חובר ע''י חכמנו וכש''כ לא ב'קבלה'.

הייתי אומר שטעות בידך. בכל אופן המילה קבלה אצל רמב"ם צריכה לימוד. הוא אומר שכל דברי הקבלה מתנקזים בסופו של דבר לשמעון הצדיק למשל.

"כבר אמרנו בפתיחת דברינו שמחבר המשנה קצר דבריו בספור שמות האנשים המקובלים להחל משמעון הצדיק וריעיו והקבלה כולה חוזרת לשמעון".

"והיו כותבים המצוה ולומדים על פה הקבלה"

לגבי נביא שקר- "וקצותה את כפה הוא כריתת יד באמת ואינו קנס המבייש כמו שבא בקבלה ויסמוך הדבר ההוא לנבואה"

[אמנם זה תלוי מתרגם, נוסח וכו']

לגופו של עניין יחס רמב"ם לקבלה הוא העניין כאן. לדעתי אי אפשר לדעת מה היה יחסו בגלל שיש בתוך ספרות ה'קבלה' גם ענף עתיק מאוד שהמילה קבלה גם לדעת רמב"ם הייתה מתאימה לשם כמו חלק מספרות ההיכלות.

לדעתי אין באמת נפקא מינה כי רמב"ם כבר גילה דעתו שאו שהוא שולל את התוכן והמסר בחריפות או שהוא מפרשו בצורה שמתקבלת על נקודות המוצא המחייבות לדעתו. הרי מה ההבדל בין "ביד חזקה" לבין ספר שיעור קומה?

רמת המחוייבות שלך כלפיו. כאשר אתה מחוייב אז הפתרון הוא בפרשנות וכאשר אתה לא מחוייב אז אתה מתנער ממנו.

ייתכן שאני טועה, אבל המסקנה שלי ממה שביררתי שזו כוונת הרמב''ם במילה 'קבלה' (בהקשר של החלק המקובל, לאפוקי החלק הכתוב, שבתורה). אם יש לך ראיות אשמח לגלות שטעיתי.

הציטוטים שהבאת הם דווקא חיזוק לדבריי:

א. הוא מדגיש שכל דבר הקבלה מתנקזת לשמעון הצדיק (כלומר המשנה היא שמסכמת את שרשרת הקבלה עד אליו) לא בגלל שהוא המציא אותה חלילה אלא דווקא בגלל שהוא "משיירי כנסת הגדולה" והחוליה המחברת בין תושב''ע (=המשנה) לבין התנ''ך, לומר שקבלתו היא הקבלה שעברה מהנביאים עד משה רבנו (הדגיש את הנקודה הזו באריכות בהקדמה למשנה תורה).

ב. "והיו כותבים המצוה ולומדים על פה הקבלה" - מדובר שם על משה רבנו שלימד את עמ''י את התורה הכתובה ואת ה''קבלה'', הלא היא פירוש התורה המקובל מסיני.

ג."וקצותה את כפה הוא כריתת יד באמת ואינו קנס המבייש כמו שבא בקבלה ויסמוך הדבר ההוא לנבואה" - גם כאן המילה ''קבלה'' משמעה הלכה למשה המקובלת מסיני, כמו שגם כתב שם בהמשך "ולא מצאנו מחלוקת בפירוש אמרו יתעלה וקצותה את כפה שהוא דמים... וכן כל כיוצא בזה בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי שהם פירושים מקובלים ממשה"

יש לי הרבה דוגמאות לזה שהרמב''ם משתמש בלשון 'קבלה' לדברים מקובלים מסיני דווקא אבל נראה לי מיותר להתחיל לצטט כאן.

לא ממש הבנתי מה התכוונת לומר בעניין המחויבות. אני לא מרגיש מחויב לרמב''ם בדווקא, אבל כן הרבה יותר מאשר לחיבור אנונימי שיש בו הרבה קשיים כשלעצמו.

הרמב''ם הסתמך על הפיזיקה האריסטוטלית כי זה המדע ('מעשה בראשית' לשיטתו) שהיה בזמנו, איך זה משליך על ההתנגדות שלו ל'קבלה'? זה כמו לומר שמי שטוען ש1+1 לא שווה 4 אלא 3 טועה גם בהתנגדות שלו לתשובה 3.

לו היה טוען שקיבל את הטענה בנבואה או רוה''ק אתה צודק שניתן לפרוך את מקור הטענה כולה ע''י פריכת מקצתה, לכן הלוגיקה הזו תקפה לגבי ה'קבלה' אבל לא לגביו.

אגב, גם הקבלה (כולל הזוהר עצמו) מכילה ומתבססת הרבה על הפיזיקה האריסטוטלית... אהמ...

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)