"מקבילות הלולאות אשה אל אחותה"

(זו מילה ארמית במקור, לא שמילים כאלו לא נמצאות במקרא)

על פרובנס באיזו תקופה מדובר?

בתחילת האגרת המכונה "גזירת הכוכבים" הרמב''ם מגדיר ליהודי פרובנס בצורה נפלאה במה ראוי להאמין (יותר נכון במה לא), בדגש על 'חכמות עתיקות' ו'ספרים קדמונים'.

ושם בין השאר:

"וכן צריכים אתם לידע, שכבר חיברו הטיפשים אלפי ספרים, וכמה אנשים גדולים בשנים - לא בחכמה - איבדו כל ימיהם בלמידת אותם ספרים, ודימו שאותם ההבלים הם חכמות גדולות, ועלה על ליבם שהם חכמים גדולים, מפני שידעו החכמות ההן. 
שהדבר שטועים בו רוב העולם, או הכל, מלבד אנשים יחידים, השרידים אשר יי' קורא, הוא דבר שאני מודיע לכם, והוא החולי הגדול והרעה החולה: שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים, יעלה על לבו בתחילה שהם אמת. וכל שכן אם יהיו הספרים קדמונים. 
ואם התעסקו אנשים רבים באותם ספרים, ונשאו ונתנו בהם, מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה. ויאמר בלבו: וכי לשקר עשה עט סופרים, ובחינם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים?"

אסרולוגיה היא אכן הנושא וההקשר אבל בהתחלה הרמב''ם נותן מדד כללי: "דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים... וצריך האדם שהוא בעל דעה לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם...אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר". לקטע הזה התכוונתי.

ב. ה'קבלה' עוסקת בחלק גדול ממנה באותה ה'חכמה' ובנגזרות שלה, כך שפסילה של אותו החלק לא מאפשרת לקבל אותה כקבלה אלוהית.

פרקי דר''א היא לא 'ספרות קבלה', יש תשובה שלו על ספר 'שיעור קומה' שהוא חיבור קבלי (שתוכנו מופיע גם בזוהר) ולגביו הוא כותב דברים חריפים מאוד.

שכתובה בדרך רמז ומשל ואכן הרמב''ם מודה שהוא לא מבין את כוונתה, אבל מניח שיש כוונה נכונה מאחוריה בגלל זהות הכותב.

לגבי ספרות ה'קבלה' זה עניין אחר לגמרי, העולה ממנה והכוונה שלה ברורים (גם אם לא לפרטיה ול פירוש כל קטע וקטע). והזהות של מחבריה (לא הפירושים אלא המקורות שלה) לא ידועים.

הקבלה שהרמב''ם מזכיר היא קבלה מנביאים, בבחינת ''אם הלכה נקבל''. לא קבלה של דבר שאפילו לא ידוע מי חיבר אותו סתם כי הוא נכתב בספר או כי בציבור מקובל לומר שהוא מקובל ממישהו.

אני מסכים שניתן לשלול רק דבר שניתן להפריך, אבל גם דבר שלא ניתן לשלול לא ראוי לקבל אם הוא לא עומד באמות מידה מתאימות. לגבי גזירת הכוכבים הרמב''ם אומר את שני הדברים - קודם כל לא ראוי לקבל כי אין לזה בסיס, מעבר לזה יש לו ראיות מפריכות.

אם לחזור לתורת הקבלה: החלק הראשון תקף גם לגביה, החלק השני במחלוקת.

למעט הלכה למשה מסיני שנקראת בסתם 'קבלה' המשמעות של המילה משתנה לפי ההקשר והכוונה של מי שאמר אותה.

בכל אופן באותו קטע שהרמב''ם מסביר על מה ראוי לסמוך ומה לא הכוונה היא קבלה של דבר מנביאים (כלומר שהדבר מאומת בנבואה), או מצדיקים שמה שאמרו שהתברר להם הדבר ע''פ אחת הדרכים האחרות (לצורך העניין אפילו סתם עדים, כל עוד הם צדיקים ולא שקרנים/פסולים).

לגבי ה'קבלה' - אין לא נבואה ולא הסתמכות על עדות כלשהי או 'השתלשלות ישירה' כמו שהגדרת.

לגבי ספר שיעור קומה: אכן נראה שהרמב''ם לא שלל אותו מתחילתו (אם כי אפשר להבין בפיה''מ לשני פנים) אבל כמו שהרמב''ם מעיד אפילו אז "לא סברתי מעולם שזה לחכמים ז"ל", כלומר שלא חובר ע''י חכמנו וכש''כ לא ב'קבלה'.

הייתי אומר שטעות בידך. בכל אופן המילה קבלה אצל רמב"ם צריכה לימוד. הוא אומר שכל דברי הקבלה מתנקזים בסופו של דבר לשמעון הצדיק למשל.

"כבר אמרנו בפתיחת דברינו שמחבר המשנה קצר דבריו בספור שמות האנשים המקובלים להחל משמעון הצדיק וריעיו והקבלה כולה חוזרת לשמעון".

"והיו כותבים המצוה ולומדים על פה הקבלה"

לגבי נביא שקר- "וקצותה את כפה הוא כריתת יד באמת ואינו קנס המבייש כמו שבא בקבלה ויסמוך הדבר ההוא לנבואה"

[אמנם זה תלוי מתרגם, נוסח וכו']

לגופו של עניין יחס רמב"ם לקבלה הוא העניין כאן. לדעתי אי אפשר לדעת מה היה יחסו בגלל שיש בתוך ספרות ה'קבלה' גם ענף עתיק מאוד שהמילה קבלה גם לדעת רמב"ם הייתה מתאימה לשם כמו חלק מספרות ההיכלות.

לדעתי אין באמת נפקא מינה כי רמב"ם כבר גילה דעתו שאו שהוא שולל את התוכן והמסר בחריפות או שהוא מפרשו בצורה שמתקבלת על נקודות המוצא המחייבות לדעתו. הרי מה ההבדל בין "ביד חזקה" לבין ספר שיעור קומה?

רמת המחוייבות שלך כלפיו. כאשר אתה מחוייב אז הפתרון הוא בפרשנות וכאשר אתה לא מחוייב אז אתה מתנער ממנו.

ייתכן שאני טועה, אבל המסקנה שלי ממה שביררתי שזו כוונת הרמב''ם במילה 'קבלה' (בהקשר של החלק המקובל, לאפוקי החלק הכתוב, שבתורה). אם יש לך ראיות אשמח לגלות שטעיתי.

הציטוטים שהבאת הם דווקא חיזוק לדבריי:

א. הוא מדגיש שכל דבר הקבלה מתנקזת לשמעון הצדיק (כלומר המשנה היא שמסכמת את שרשרת הקבלה עד אליו) לא בגלל שהוא המציא אותה חלילה אלא דווקא בגלל שהוא "משיירי כנסת הגדולה" והחוליה המחברת בין תושב''ע (=המשנה) לבין התנ''ך, לומר שקבלתו היא הקבלה שעברה מהנביאים עד משה רבנו (הדגיש את הנקודה הזו באריכות בהקדמה למשנה תורה).

ב. "והיו כותבים המצוה ולומדים על פה הקבלה" - מדובר שם על משה רבנו שלימד את עמ''י את התורה הכתובה ואת ה''קבלה'', הלא היא פירוש התורה המקובל מסיני.

ג."וקצותה את כפה הוא כריתת יד באמת ואינו קנס המבייש כמו שבא בקבלה ויסמוך הדבר ההוא לנבואה" - גם כאן המילה ''קבלה'' משמעה הלכה למשה המקובלת מסיני, כמו שגם כתב שם בהמשך "ולא מצאנו מחלוקת בפירוש אמרו יתעלה וקצותה את כפה שהוא דמים... וכן כל כיוצא בזה בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי שהם פירושים מקובלים ממשה"

יש לי הרבה דוגמאות לזה שהרמב''ם משתמש בלשון 'קבלה' לדברים מקובלים מסיני דווקא אבל נראה לי מיותר להתחיל לצטט כאן.

לא ממש הבנתי מה התכוונת לומר בעניין המחויבות. אני לא מרגיש מחויב לרמב''ם בדווקא, אבל כן הרבה יותר מאשר לחיבור אנונימי שיש בו הרבה קשיים כשלעצמו.

הרמב''ם הסתמך על הפיזיקה האריסטוטלית כי זה המדע ('מעשה בראשית' לשיטתו) שהיה בזמנו, איך זה משליך על ההתנגדות שלו ל'קבלה'? זה כמו לומר שמי שטוען ש1+1 לא שווה 4 אלא 3 טועה גם בהתנגדות שלו לתשובה 3.

לו היה טוען שקיבל את הטענה בנבואה או רוה''ק אתה צודק שניתן לפרוך את מקור הטענה כולה ע''י פריכת מקצתה, לכן הלוגיקה הזו תקפה לגבי ה'קבלה' אבל לא לגביו.

אגב, גם הקבלה (כולל הזוהר עצמו) מכילה ומתבססת הרבה על הפיזיקה האריסטוטלית... אהמ...

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

תות?

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)