זה באמת מאוד יהודי וציוני שיש שיר בעברית, אבל תחשבו שאם כל מדינה שרה בשפה שלה אז אף אחד לא היה מבין את השיר של המדינות האחרות..

וחוץ מזה- המשמעות של השיר לא כזאת רדודה או חסרת תוכן, זה בעצם שיר שיוצא נגד הטרדות מיניות.. ציטוט של כותב השיר(דורון מדלי): "יש פה ממש מסר של להגיד I'm not your toy – אני לא הצעצוע שלך. אתה לא יכול לשחק איתי."

אז.. יש בזה גם דברים טובים... 

אבל הרי אתה יהודי- 

למה שלא תשיר שיר יהודי?

מאשר תרנגולות קופצות על הבמה??

עבודה זרה מה שעושים שם.

חי או טוי?

אין לי מושג מה השיר לא שמעתי אותו ולא ראיתי אותו, אבל שמעתי שהוא נורא חבל ממש שזה מה שמייצג אותנו השנה 

אין מה לעשות תכלס השיר הזה מלא קריצה והתחנפות לתרבות ה"הכל מותר" והעולם הפמינסטי רדיקלי

תכלס לדעתי הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות מול זה זה לשמוע את השירים הישנים והטובים של הזמרים ששרים מכל הלב עם גיטה ופסנתר (גם היום יש כאלה!!יש תקווה)ולהנחיל את תרבות המוזיקה היפה לכל הסובבים אותנו

אבל אני חושבת שמדינת ישראל בכלל לא צריכה להשתתף באירויזיון אנחנו רמה מעל כל העמים ובזה שאנחנו משתתפים אנחנו מראים שאנחנו בלי ייחודיות סתם עוד איזה עם.

ובקשר לשיר חי אז פעם העולם היה אוהב שירים יותר עדינים ועמוקים ומרגשים והיום ממש לא העולם שונה היום אנשים אוהבים מוזיקה ששומעים ומיד קופצים ומיד נדלקים והכל קורה מיד, לעומת שיר עמוק יותר שצריך לשמוע פעמיים שלוש כדי באמת לאהוב ולהבין.

קיצור מה שאני מנסה לומר זה שהשיר ההוא הוא לא רק הדרדרות של מדינת ישראל אלא של כל העולם.

באורוויזיון!! ככה  כולם יכירו אותנו.. אבל פשוט צריך להשתתף עם שירים נורמליים...

אבל בגלל שעכשיו אנחנו עם ממשלה חילונית אז אני לא מצפה שבאמת לא נשתתף אבל כשאחנו משתתפים אנחנו מראים כאילו אנחנו סתם עם.

אולי לא מייצג אותנו כמו שצריך אבל זה בהחלט מראה את ישראל..

מדינת ישראל לא צריכה להשתתף אנחנו הבנים של ה' אנחנו מעל כולם

כאן נולדתי אם כבר והוא לא זכה...

אבל סביר להניח שאם ישראל היו שרים את השיר חי נגיד אז אולי לנו זה היה עושה טוב אבל גם לגרמנים זה היה עושה טוב כי ניהיה מקום אחרון.

ששרים שיר באנגלית אולי אנחנו קצת עצובים שזה שיר שהוא לא "חי" אבל הגרמנים עוד יותר עצובים כי ישראל לקחה מקום ראשון...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...