מה דעתכן? אשמח לשמוע תגובותיכן.
לאח בעלי נולד בן
לא הבן הראשון.
אנחנו רחוקים מהם מבחינת מגורים.
מרחק של קרוב לשעתים נסיעה
בעלי מאוד רןצה ללכת לזוהר שבלילה לפני הברית.
לא נראה לי לעזוב משפחה עם הרבה ילדים
ולנסוע במיוחד רק לזוהר
כדי לשבת עם המשפחה שלו
במיוחד שלמחרת אנחנו מגיעים לברית
אני ממש לא הסכמתי ןאפילו כןעסת עליו
כיצד אתה מבטיח שאתה מגיע ועדין לא שאלת אותי?
ויותר מזה מציב לי עובדה.
חוצפה מצידך!
משאיר אותי עם כל הילדים, לא חושב לקחת אף אחד
לא מתייעץ.
זהנשמע לכן הגיוני?
מה אתן הייתן עושות???
אי אפשר להשוות , חינה הרבה יותר חשוב ויש הבדל עצום בין חתונה של אחות לברית של אחיין.
ועל סמך שחתונה של אח אחות הרבה יותר מרגשת מאשר ברית של אחיין.
לא , ממש לא קשור לרב והלכות. אנחנו מדברים על רגשות פה. וגם לא הייתי מודעת לזה שאתה גבר בכלל לא הייתי מגיבה אבל היות שכבר פתחנו את הדיון אני מנסה להסביר אם כי אני מתארת לעצמי שלא תבין.
כל הדיון פה הוא על איך היא מרגישה.
אם בעלה היה שואל רב אם ללכת אז היה אפשר לדבר על החשיבות ההלכתית של הנושא אבל לא נראה לי שזה המצב.
את היחידה שהבינה פה על מה זה יושב
שכשלנו היה זוהר בבית לא הזמנו בכלל משפחה
כי בעלי חשב שזה ממש לא שייך להטריח את המשפחה
ולכן הוא העדיף להזמין רק חברים מהקהילה.
*ואני כיבדתי את החלטתו וגם משפחתי לא הוזמנה
למרות שאצלנו מרחק נסיעה חצי מהזמן של משפחתו
ומה עוד, שהיה לאחי פדיון הבן לא חשבתי לרגע
לקום וללכת להשאיר אותו עם כולם-" כי חבל על הזמן של הלימודים שלו"
או בכלל לקום וללכת עם כולם.
וכן כשהיה לנו חלאקה התחשבנו שוב בכולם
כי מה? נסחוב את כולם עד למירון??
בשביל חלאקה???
אני ממש לא כועסת על אחרים שמתנהלים אחרת
לכל אחד יש זכות בחירה כיצ להתנהל
הבעיה האמיתית היא שנפגעתי מבעלי
1. שלא התייעץ איתי
2.שאני מאוד מתחשבת בזמן היקר שלו בערבים כי יש לו תמיד מה לעשות
הוא מלמד ולומד
ופתאום זה לא נורא לו לבזבז כ"כ הרבה שעות בשביל משהו
פעוט שמימילא הוא לא עושה את זה ארוך משפחתי ומחייב
3 לגבי התייעצות איתו עם הפדיון של אחי
ידעתי שזה לא שייך לקחת איתנו ילדים להפריע לו ולשבש לו את כל השעורים
כיוון שאני יודעת שכל שעור כ"כ חשוב לו
והרבה פעמים שאני אומרת לו שאני חייבת לצאת איתו לנפש
לזוגיות לבריאות שלי
הוא מתנצל ומסביר לי כמה קשה לו לפספס ולבטל שעורים אנשים
ואני ממש לא מלחיצה אותו והוט יודע את זה
ורוב הפעמים אנחנו מקיימם את זה ( יציאה. שיחה)מאוחר בלילה ז"א אחרי 22:00 בלילה
או שאני מנסה להסתדר
כן, התנהלות לא שווה.
לא, זה לא בסדר שהוא לא טורח לשאול אותך. ממש לא.
זה לא בסדר שלזוהר שלכם הוא חשב שלא כדאי להטריח ועכשיו הוא כן טורח
אני מאד מאד מבינה את הכעס וההרגשה שלך, ולדעתי הם גם מוצדקים לגמרי.
אחרי כל זה, אפשר באמת לחשוב מה את רוצה להוציא מזה, איך את רוצה לדבר איתו על זה ואיך את רוצה להתנהל מול זה.
אבל לבטל את הרגשות המאד לגיטמיים והגיוניים שלך כמו רוב התגובות פה ממש לא יעזור להעלים אותם או להתנהל איתם נכון. זו דעתי.
קודם כל מותר לך לכעוס ולהתעצבן ולפרוק ולהרגיש , ואני אישית בטוחה שהייתי מרגישה בדיוק כמוך וגם כועסת יותר כנראה.
אחרי זה השאלה אם את רוצה לריב עכשיו, או לדבר בנחת אח"כ, ואולי גם להסיק מסקנות לעצמך, אולי כשיש לך דברים חשובים את מוותרת מראש בלי לשאול אותו והוא מציב לך עובדות כשהוא הולך- ממש מכעיס אבל אולי התנהלות לא נכונה שלך גם כן. אולי בפעם הבאה אם את חושבת שונה ממנו (למשל כן להזמין לחלקה או לזוהר שלכם) תשבו ותדברו על זה ואל תתני לו להחליט בלי להתערב בהחלטה כדי שלא תרגישי מנוצלת מזה.
בכל מקרה שולחת לך המון חיבוקים והבנה
גם אני ממש מבינה!! ואין מצב שהייתי נותנת לו ללכת... וכל סיבה שהוספת רק מעצימה עוד יותר למה לא... למרות שהסיבה הראשונה של מרחק שעתיים מספיקה לכשעצמה!!
הוא רוצה לנסוע לבד בלילה ואת צריכה לנסוע עם ילדים לבד למחרת? ואת יודעת שאת חייבת עזרה עם ילדים ולא תוכלי לנסוע לבד, נכון? אז תסבירי לו את זה ושיציע פתרון. או שהוא חוזר אחרי זוהר הביתה ואתם נוסעים? נשמע מתיש מדי במיוחד אם הוא נוהג.
אולי משפחה שלו תארגן לכם מקום לישון כדי שתוכלו לבוא כולכם בלילה ביחד?
אין פה מאבקי כח
כמו שכתבתי למעלה מה 3 הבעיות שהיו לי
וציפיתי שהוא יבין לבד שזה לא לעניין ללכת במיוחד שאני אחרי לידה עם
תקופה קשה בבית עומס בלתי נורמאלי
וחזרה לעבודה לאחר חל"ד שהחזרה בכלל לא מיטיבה עימי
שאלתי: "בנות שאלה לי אליכן"
רציתי לשמוע תשובות רק מהמין הנשי
איך זה שאני רואה תשובה מהמין הגברי????
תודה ולא תודה!!!!!!!!!!!!!
אז אסור להם להיכנס
אני טועה?
אזהרה: מיועד רק לנשים שיודעות להכיל ולא לקנטר ולומר שזה פורום גם לגברים.
הסוף:
שנורא כעסתי עליו ואמרתי לי שזה מאוד מעצבן שהוא אינו מתייעץ
ורק שיידע שזה מאוד קשה לי שהוא הולך למרות שברוב השעות האלו
בד"כ הוא לא בבית אבל הידיעה שהוא לא בעיר ומה גם שלמחרת נוסעים לברית.
הוא יצא מהבית חשב על הדברים
והתקשר לומר לי שהוא נשאר
אמרתי לו שדוקא כבר לא אכפת לי כי אני מבחינתי כבר נעלבתי וכעסתי
וחבל שהגעתי למצב הזה
וכרגע אני אפטית- כמו שהוא אלי
זה כמובן שלא בא לו בטוב- שאני כ"כ אכעס ואפגע
והחליט להישאר למרות שכבר מצידי לא הפריע לי כל החלטה.
וב"ה "האמת והשלום אהבו"
יצאנו מעט לשוחח ולמחרת לברית נסענו כזוג אוהב.
לא משנה שהמשפחה שלו זרקה משפטים כמו... שחררי מה קרה? היתה מריבה?
למרות שבעלי תלה את אי הגעתו בעצמו
אבל זה כבר בכלל לא הפריע לי
כי אם יש ביננו הבנה השלמה והכלה
שידברו ויעירו עד מחר...
מעונינים להתערב? תתערבו בשלכם
ואנחנו כלל לא התייחסנו
התשובה היא:
אני לא נגד אף אחד
אני בעד עצמי טובתי ילדיי וכוחותי.
ורק אח"כ המעגל החיצוני יותר שנאמר:
"אם אין אני לי מי לי"
שיהיו בפורום הזה לא לגברים ולא לנשים שרק רוצות לחבוט
להאשים ולא לנסות להבין ולתת את העצה המתאימה ביותר
לאשה שרצתה עצה מבנות במצבה.
תודה לכולן ושבת שלום
אין כמו ההרגשה אחרי שיחה טובה, הבהרות ורצון טוב שמתעורר מחדש
לפעמים מגיעים לזה דרך תסכול ופיצוץ קטן, באסה, אבל לפעמים זה קורה ככה. אלה החיים.
העיקר שהצלחתם להגיע בסוף להבנה, השלמה והכלה
תמשיכו בטוב 
קשה לי ממש ממש עם כל הקונספט של להביא לרב כתמים.
אני ב7 נקיים אחרי לידה ויש הרבה מה להביא לו
גרים בישוב, מכירים את הרב טוב ואין פה עוד רבנים בסביבה
בעלי יגיע אליו, אבל אוף אוף אוף. זה פשוט לא נעים.
אני לא מבינה מה כל-כך מסובך שאני אלמד ואפסוק לעצמי.
אני עשיתי לעצמי שינוי בתפיסה שממש עוזר
הבנתי שבעצם הרבנים האלה הרי לא מרוויחים כלום
הם אנשים יראי שמים וצדיקים שמקדישים זמן מהחיים שלהם בשבילנו
כדי שאנחנו נוכל לטבול בטהרה ולקיים את ההלכות כמו שצריך
אין להם שום אינטרס "להיכנס לי לתחתונים" כמו שמישהי תיארה פה פעם
דבר ראשון זה עזר לי להעריך את הרב
ואחר כך גם ההבנה שזה באמת באמת לא מזיז להם משום כיוון
הם רגילים, מסתכלים נטו צבע/ גודל וכו וממשיכים הלאה בחיים
וזה כמו שלא נעים לעשות בדיקות פנימיות
אבל מי שבודק עושה את זה לטובתי
אז פה זה פחות נורא, כי זה אפילו לא מולי
בעלי הולך, חוזר עם תשובה
הכתם כבר בפח ואפשר לשכוח
לחשוב על זה מכיוון אחר - אם רופא היה אומר לכם שמבחינה רפואית צריך לחכות כמה ימים, זה היה לך סבבה?
אם כן, אז הרבה פעמים הפער נובע מזה שאנחנו תופסים צרכים רפואיים, כלכליים, חוקיים וכד' כ"צורך" וצרכים דתיים כ"בחירה". אבל באמת באמת ברגע שבחרת ללכת לפי ההלכה, ברור שיש דברים שהיית רוצה לעשות אחרת ולא בחרת את הנקודות הספציפיות האלה, אבל הם חלק מצורך גדול יותר - צורך דתי. זה ממש צורך שיש לך, מרגע שאת רוצה לשמור נידה כמו שצריך.
גם אם זה היה רפואי זה לא היה בחירה שלך הנקודה הספציפית והיית עושה את זה כצורך שנובע מבחירה גדולה יותר, להישמע לרופאים מתוך הנחה שזה הדבר הנכון.
לפעמים לשנות את הסתכלות על מצווה קשה כ"צורך" דתי ולא כבחירה ממש עוזר
תודה רבה על ההודעה!
באמת מחזק
תבדקי עם רב גדול אם אפשר
אנחנו בדקנו עם כמה רבנים וכולם התירו להשתמש בתחתונית גם בשבעה נקיים ואז זה לא נחשב כתופס טומאה אם לא הסתכלת והיה דם. וגם אם הסתכלת זה הרבה יותר קל.
תחתונית ב7 נקיים כן תופס טומאה
ברוב המקרים הן יודעות לענות, וגם במקרה שהיתה שאלה מורכבת יותר, אחת שהבאתי לה העבירה את השאלה ליועצת אחרת.
באמת מזדהה עם הקושי להביא לרב. לי זה ממש לא עוזר לדעת שהוא מתייחס לזה בשוויון נפש, עדיין אני מרגישה שאני לא מסוגלת לזה. מודה לה' ולאנשים שקידמו את מפעל יועצות ההלכה.
חוץ מזה אם יש כתמים בצבע מסוים שאת יודעת שהרב התיר לך בעבר מותר לך להתיר לעצמך.
ממש מבינה אותך❤️
א' לא חייבים להביא לרב כתמים. אפשר לבחור לחכות.. לי זה עוזר לדעת שזה בחירה שלי ללכת, מתוך מטרה שיקצר.
ב' תחתונית- לי זה ממש עזר. קודם כל כי זה יותר קל להקל על תחתונית (גם אם לא נוהגים מראש שזה לא מקבל טומאה ואז הכל מותר...)
דבר שני זה לא בגד. תחתונים מבחינתי זה יותר אינטימי... דבר שלישי- אפשר באנונימי! משאירים אצל הרב בתיבה עם מס' טלפון והוא שולח הודעה מותר/אסור, בלי להזדהות.
ג' לגבי הללמוד בעצמך- זה יורת בהמשך לא'. אפשר ללמוד בעצמך ומה שאת יודעת שמותר אז הוא מותר (למשל אם את בטוחה שזה צבע שהתירו לך פעם) אבל רב הוא יורת מומחה ולכן יכול להתיר יותר כתמים. ובאמת, זה עוזר לי לחשוב שמראים על מנת לזרז את עניני הטהרה.
ובסוגריים אומר שלא אמור להיות כל כך הרבה כתמים. אם אתם מראים הרבה אז או שבאמת לקבל מהרב קוים מנחים מה מותר מה אסור
או שאפשר לעשות כל מיני דברים (תוספים וכדו') כדי לחזק את הרחם. לא אמורים ללכת לרב כל חודש...
נכון שאחרי לידה יש יותר ועדיין..
לק"י
שצריך לכתוב את כל הפרטים (אחרי לידה, עם/ בלי תפרים, אם היה כאב בבדיקה וכו').
הרב אומנם יכול לחזור למספר עם שאלות, אבל עדיף מראש שיידע כמה שיותר, ולא יתפספס משהו.
(וגם לברר שהרב נמצא בבית. שהעד לא ייתקע אצלו...).
בהצלחה לפותחת!
לק"י
על כתמים בתחתונים או על עד?
תחתונים- אפשר להחליף בתדירות גבוהה לפני שהכתם נהיה גדול מגריס.
ויש פסיקות שמותר תחתונית והיא לא מקבלת טומאה. תבררי מה אצליכם.
ממש ממש לא מסוגלת.
זה אישי ופרטי ובלתי אפשרי מבחינתי. מעדיפה לאסור את עצמי ולא להביא משהו אישי כל כך.
וכשבעלךי הסביר את זה לרב, קיבלנו היתר ללכת עם תחתונית. פשוט כדי שיהיה אפשר להביא אותה לרב (שזה גם מביך ברמות, אבל איכשהו ניתן להתגבר על זה).
בעלי הלך עם תחתונים לרב
והוא אמר לו חבל למה תחתונים שתשים תחתונית יהיה לה יותר נעים
מאז אני עם תחתונית
אין לי הרבה כתמים. עכשיו אחרי לידה ניסיתי להיטהר ולא יצא יום בלי כתם בבדיקה וחלק מהימים גם בתחתון.
אני בכלל לא שמעתי על הרעיון שאפשר לשים תחתונית, מניחה שהייתי יודעת על זה אם זה היה בפסיקה שלנו. בכל מקרה אברר... הרבה יותר סביר להביא תחתונית לרב ולא תחתונים ממש...
אבל
הכי חשוב
בעלי שאל אותו היום והרב התיר את הכל אז במחשבה שניה כן היה שווה את הבושה.
ובקשר ללמוד - אני לא בקטע ללמוד כדי להיות יועצת הלכה
הייתי רוצה לדעת לעצמי בבית... אולי באמת לומדים מפעם לפעם כשיש שאלות
לא לעשות את כל הבדיקות בוקר וערב.
במיוחד אחרי לידה.
תחבושת לא מקבלת טומאה
ואין חיוב ללבוש ב7 נקיים בגד שמקבל טומאה , אלא בגד לבן.
אז אפשר ללבוש לבן ולשים תחבושת, ככה הסיכוי שכתם יטמא הוא ממש קטן.
ואם משהו לא מספיק ברור בתמונה או שזה כתם שחייב לראות בעין כדי להתיר הוא כותב.
אבל זה הרבה יותר קל וסבבה מאשר ללכת עם זה אליו.
למרות שלדעתי עם שינוי תפיסה אפשר לדלג על הפדיחה.
כמו שאני לא מתפדחת מהבלנית או מהחברה שפגשה אותי בדרך למקווה.
לטשטש ולתת מידע מוטעה על הכתם.
זאת אומרת שאם הכתם בצבע/ גודל מסויים, התמונה לא מעבירה את הגוון או הגודל המדוייק בגלל אמצעי הצילום
וממילא אי אפשר לפסוק אמת לאמיתה בהסתמך על תמונה.
מי שנוקט ככה - לא נכון.
בשאלת מראות- צריך לראות בפועל את המראה הנידון. לא באמצעות שום דבר עקיף.
(למדתי קורס הדרכת כלות במכון פוע"ה.)
אני יודעת שמכון פועה לא סוברים ככה אבל אני לא הולכת לפי הפסיקה שלהם.
הרב שלנו ממש גדול בנושא טומאה וטהרה ויש לו כולל שהוא מסמיך אחרים בנושא.
הוא יודע לדוגמא להגיד לי לצלם את הכתם עם שקל ליד כדי לראות את הגודל האמיתי שלו ואם הצבע של הכתם לא בבירור מותר הוא יגיד לי שצריך לראות בעין ולהביא אליו.
עדיין במקרים שברור שזה מותר כי הוא יודע להתיר על פי גודל וצבע ברור זה שווה את זה מאשר ללכת אליו.
ברור שזה צורת פסיקה ואולי לא כולם סומכים על זה.
אבל זה לגמרי ככל שאתה גדול יותר אתה יכול להתיר יותר.
אנחנו למדנו ונוקטים לא ככה.
באופן אישי
ראיתי מנסיון שזה בעייתי לפסוק ככה.
לא כתבתי אסור
כתבתי בעייתי.
אני לא בקטע פמיניסטי שנשים יפסקו, אבל המון שאלות לא דורשות פסיקה אלא ידע בלבד. הדברים היחידים שדורשים ממש פסיקה זה צבעים שיש שאלה אם זה צבע אוסר.
ברגע שיודעים את ההלכה טוב, המון שאלות נחסכות
כמובן כמובן שהכי חשוב הבריאות
אבל ממש בא לי בת
וההריונות שלי בסיכון, והפזמ דופק
יש דרך לעלות את הסיכויים לבת?
בין הסיכוי להפרייה שתביא לעובר זכר או נקבה ביחסים לפני הביוץ ליחסים ביום הביוץ.
הכל עניין של הסתברות של פלוס מינוס 50%.
אשמח למעלות וחסרונות מניסיון.
עושה כתמים ? איך זה מבחינה פרקטית, נוח ?
מרגישה שיש לי שליטה רבה.
הכנסה והוצאה קלי קלות (אחרי 4 לידות)
השפעה הורמונלית מזערית
לי היו אפס כתמים
מחזור מינימלי
מחברת 2, כי אם חיברתי יותר איבדתי שליטה והיה מופיע מחזור בלתי צפוי. אבל אפשר גם יותר.
לא משפיע לי על המשקל
הבנתי שגם במחיר זה יותר זול מגלולות (לא באופן משמעותי)
לא חרדה כל הזמן שמא שכחתי לקחת גלולה
אם מפריע אפשר להוציא ולהחזיר
אני מקווה שלכולן זה ככה, גלולות גמרו עלי הורמונלית, התקן נחושת גמר עלי פיזית
זה באמת בקטנה ההתעסקות, ואפשר לחבר ולצמצם מחזורים, זה ממש שווה.
תכלס אחרי 2 שחיברתי התחיל לצרוב לי בנרתיק, בהתחלה חשבתי שזה פטריהצאו משהו אבל בבדיקות הכל היה תקין, תכלס בסוף הוצאתי וזה עבר..
אז באסה אבל ירדתי מזה. מי שלא משפיע עליה- בעיניי אידאלי.
חברה טובה שלי גם התלהבה עד שאחרי כמה חודשים, כשהפסיקה, קלטה שזה השמין אותה והיא לא הצליחה להוריד את הבטן בכלל כל התקופה הזו והתבאסה עלצזה ממש.
לי אישית זה עשה המון המון המון כתמים
אבל לא עברתי כי היה לי נוח...
אבל הבנתי שאני די נדירה ולרוב מי שמשמתשת אין כצמים
כמעט כמו גלולות.
וגם לא אהבתי את ההתעסקות
אני עדיין משתמשת בגלולות ואין לי תופעות כאלה. וגם מחליפה מידי פעם. בקיצור- עד שלא תנסי על עצמך. לא תדעי
יש מחשבה שבגלל שזה בנרתיק אז לא אמורות להיות תופעות לוואי הורמונליות כלליות, אבל זה לא נכון.
הספיגה היא דרך הנרתיק אבל ההורמונים משפיעים על כל הגוף ותופעות לוואי כמו גלולות.
אני רואה שאוזן הפיל כתבה שלה היה תופעות הורמונליות מזעריות אבל זה עניין מאוד אישי וכמו שאחרות כתבו לך פה זה לא חייב שיהיה ככה
ואני מניחה שגם לא כולן סבלו כמוני מהאלטרנטיבות.
אני גם מרגישה שינויים הורמונליים, אבל דומים למחזור רגיל, לדוג' תחושת דיכי שמופיעה בערך בזמן שצריך לקבל.
ומישהי כתבה על גירוד - נזכרתי שסבלתי מזה והיו לי כל מיני דרכים להתמודד, אבל כשהתחלתי דיאטה והורדתי סוכר פתאום קלטתי שזה נעלם לגמרי.
רק אחרי הפסקת הנקה
לשלוש שנים בערך ,שימוש קליל
את לא צריכה לזכור כל יום בשונה מגלולות
רק לתזכר ביומן מתי להוציא אחרי 3 שבועות בדיוק
לא זכור לי תופעות לוואי חריגות,לא עשה לי כתמים או דימומים לא ברורים וכו . מסדר את המחזור למי שיש לה חוסר איזון ...
שימוש מעולה.
יש כאלה שמצליחות מעבר ל2
אני לא הצלחתי כי הופיעו כתמים ואז מחזור
כלומר הגוף הסכים רק לחבר 2
בהצלחה
בנות, יצאה בניגוב שלאחר יחסים נקודת אדומה פיצקית מעורבבת עם הפרשות
שבוע 16+2
בבוקר היינו בסקירה והכל תקין היה
האם לגשת להבדק?
זה יחסים אחרי המון זמן מחשש שלי בשליש ראשון וזה גם טיפה'לה כאב לי
מה הייתן עושות?
סביר להניח שנפצעת
וגם אם זה מהרחם לא יעשו כלום
ורוב הסיכויים שגם לא יראו כלום בבדיקה.
רק אם ממשיך כדאי להיבדק.
שזה כנראה מהיחסים
זה קרה לי גם עם מוליך של אגיסטן בשבוע 5 אותו סיפור נקודת דם בשאריות אגיסטן
כנראה האיזור רגיש
בשבוע 16, צוואר הרחם הרבה יותר רגיש וגדוש בכלי דם בגלל ההורמונים והעלייה בנפח הדם.
סביר להניח שהיה חיכוך שיצר פציעה קטנטנה בנימי הדם של צוואר הרחם.
תני לגוף להירגע. בלי מאמץ פיזי ובלי יחסים נוספים ביומיים הקרובים כדי לאפשר למקום להחלים.
העובדה שהיית בסקירה והכל היה תקין, גם מוסיפה להרגשה שסה"כ הכל בסדר.
הלכתי למיון פעם על נקודה קטנה בניגוב, האחיות בקופה הפנו.
די צחקו עלי שבאתי בערב חג בגלל זה.
הרופאה באמת ראתה פצע.
עדיין מרגישה בסדר?
במקביל הבטן גם ממש גדלה לה אז ייתכן שגם קשור להתרחבות
כן...זה שבועות שהבטן נמתחת.
ותהיי קשובה לעצמך...
לק"י
ניגוב הרבה פעמים נחשב כמו בדיקה פנימית.
ניגוב לא נחשה בדיקה פנימית ולכן לא אוסר, אבל בהחלט כדאי לבדוק
בדם שרואים מיד אחרי יחסים יש חשש שהייתה הרגשה ולכן זה לא דיני כתמים ואין משמעות לגריס.
הפותחת כתבה שהרגישה כאב ולכן סביר להניח שתוכל לתלות בפצע כלשהוא. אבל כדאי להתייעת וגם לקבל הנחיות למניעת הישנות של מקרים כאלה
לא משנה איזור, כן חשוב כשרות והתאמה לשבת.
תודה
היינו בשמחה משפחתית לפני כחודשיים
המיקום מעולה לילדים - מרחבים, מדשאות, פינת חי ענקית שאפשר לבלות שם המון זמן עם הילדים.
מלון דתי, עם כל ההתאמות הנדרשות לשבת. אפילו כמה מניינים במקביל - נוסח עדות המזרח בבית הכנסת המרכזי ונוסח ספרד אשכנזי בבית כנסת באולם למעלה מעל החדר אוכל.
כשרות מעולה. אוכל טעים ומגוון. מלון חרדי, כמובן מותאם לשבת
גם שם יש מרחבים פתוחים ומדשאות ואפשר להסתדר עם ילדים בצורה נוחה.
סה"כ כל המלונות לדתיים (שהייתי בהם ומכירה) - כינר, לביא, ניר עציון הם באותה מתכונת
היה נחמד.
יש גן משחקים ומשחקייה.
במשחקייה לא היו ממש משחקים, יותר לקטנים לחבר ולטפס כמו בג'ימבורי פשוט של מתנס.
אבל אפשר גם בגיל 5 להנות מזה. הרבה מרחב, דשא.
הלכנו עם ילדים יותר קטנים. הבאנו בימבה ושעות היינו בחוץ.
כמובן שיש גם את הכינרת. אבל זה בלי עירוב, א שיותר קשה עם ילדים קטנים.
מחפשת רעיונות למדף או ארונית קטנה (יש לי רוחב של 60 סמ)
אנחנו רוצים לקנות ספרייה לסלון , אז רגע לפני זה אני חושבת גם על פינת הדלקת נרות ואולי לשלב אותם יחד או בעיצוב תואם.
אם מישהי רוצה להעלות תמונה בלי פרטים מזהים
כרגע אני מדליקה על השיש. זה סבבה אבל פחות יפה
תסתכלי פה למשל
ואפשר לבנות מדף מזכוכית או אבן, פינתי ויפה ועליו להדליק. זה זכוכית למשל:
אני באופן אישי מדליקה על בר קטן וגבוה שיש לי.
מדף עץ?
אוהבת את המראה , מתלבטת אם בטיחותי מספיק
בדרכ אני לא יוצאת לתפילה אבל לפעמים כן ואז להשאיר את הבית לבד.. או כשהולכים לישון
אני לא בטוחה כמה זה בטוח, אבל מניחה שיש עוד צורות וויטרינות זכוכית לנרות.
וגם אצלי זה היה בטוח כי הנרות בתוך בית נרות קטן.
אבל בגלל הפיח העברתי למדף אחר שהיה שם
לא, זה גם שיש (כאמור, דירה שכורה)
ואין פיח בכלל
כנראה תלוי בכל מיני משתנים
מדף כזה,
קודם היה לי מדף עץ שציפיתי בנייר אלומיניום כי פחדתי שדליק.
וכפתרון זמני היה לי שולחן קטן שגם עליו היה נייר אלומיניום (היה לא אסתטי והתאפשר כי לא היו קטנטנים בסביבה).
מנסה להבין את הקונספט של מדף לנרות משולב בספריה, נשמע לי ממש דליק ומפחיד אבל אולי אני מדי היסטרית כי ראיתי את זה בהרבה בתים.
ארון נעליים של איקאה שמשמש לאחסון (לא של נעליים), אני מדליקה מעליו. כזה:
זה ממש בהישג יד
שמספיק גדול בשביל שאם חלילה נופל נר, אז הוא נופל עליו.
ואז יש לך יד חופשית.
(מניחה את המגש איפה שבא לך להדליק, עליו פמוטים, וזהו)
יש גם "ביתנים" כאלו לנרות. שזה ממש עם קירות זכוכית וכאלה ופתחים צרים מאוד בשביל החמצן לאש (ודלת נפתח בשביל ההדלקה עצמה)
שגם את זה את יכולה לשים אפילו בכוננית מעץ (כי הנרות עצמם כלואים בחומר שלא נשרף)
חשבתי לעשות מדף מובנה בנישה של גבס, קשת כזה. למישהי יש? איך זה מבחינת הפיח?
אין פיח (מדליקה בנרות שעווה). יש מרצפת בתחתית הנישה
נראה לי אם המגש של הנרות הופך לכלי שמלאכתו להיתר (תבדקו אותי). מה שעושים זה שמניחים משהו כמו הכוס של הקידוש על המגש (הכוס של הקידוש צריכה להיות מונחת שם במשך בין השמשות). ואז אפשר להזיז את המגש עם הנרות כשהנרות כבר מכובים. בעלי לא לידי כדי להסביר לי אבל פעם לפני הרבה שנים בדירה הראשונה שלנו ככה היינו עושים.
היי התינוק שלי כבר בן שנה וחצי, לא יאמן.
סגרתי נופש עם אמא שלי לחמישי שישי שבת ופתאום חוששת מאד.
אמנם הוא גדול אבל קשור אלי מאד, ויש לפעמים שרק אני מצליחה להרגיע אותו. הוא ישאר עם בעלי שמסור אליו מאד ויהיה גם בבית של ההורים שלי עם הדודים שאוהבים אותו מאד.
באיזה גיל השארתן תינוק לבד?
ומה אפשר לעשות כדי שהפרידה תהיה מיטבית?
איך ניתן להסביר לו?
מה שמפחיד אותי בעיקר שהוא לא יבין את המושג של חזה במוצאי שבת וירגיש תחושת נטישה מוחלטת.
ואין דרך להכין תינוק בגיל הזה
אני מבינה שהנסיעה שלך היא חשובה
ובסוף לא חושבת שהוא ינזק מזה.
אני טסתי לשבועיים בגיל הזה כמה פעמים ולקחתי את הילד התורן כל פעם
הרגשתי שהיה להם חסר האבא והאחים אבל זה לא השפיע על הילד יותר מידי וכחשחזרנו הביתה הכל חזר לקדמותו תוך דקות אחדות.
לא לשוחח עם הילד בטלפון/בוידאו
הרגשתי שזה מאוד בלבל אותו ולא הבין מה קורה ואיפה אבא ולמה פתאום הטלפון נכבה ולא שומעים אותו אז פשוט לא שוחח איתו במהלך התקופה
ילד בן שנה וחצי צריך תעסוקה כל רגע שהוא ער 🤭
תסעי ותהני ותחזרי לשלום
לא שבת אז כן הייתי מעודכנת
בגיל שנה
היא כבר לא ינקה
והייתה בסדר גמור
עם אבא שלה והשכנות שהיא מכירה
אני עובדת 5 ימים בשבוע וחוזרת הביתה בסביבות 3 וחצי אז יש לי רק כמה דק' (אם בכלל) עד שהולכת להחזיר את הבן שלי מהמעון..
בשעות אחה"צ מנצלת את הזמן להיות איתו, בין אם בבית ובין בחוץ.. הוא הולך לישון רק בסביבות 8/8 וחצי, ואח"כ אני פשוט עייפה ולא מצליחה להרים את עצמי להתחיל לסדר/ לבשל... ב"ה בהריון אז ברור שזה משפיע, אבל עדיין.....
ברור לי שרוב הנשים גם עובדות 5 ימים, וב"ה עם יותר מילד אחד, ואני תוהה לעצמי.. מתי כביסות? מתי מכינים אוכל? (כיום אני אוכלת צהריים בעבודה, ויומיים שחוזרת קצת יותר מוקדם מאלתרת משהו בבית) בעלי זורם על זה אבל מרגישה ממשש לא פייר כלפיו..
לפני כמה זמן החלטתי לעשות מה שצריך גם לפני שהוא הולך לישון ולא להשאיר הכל לערב אבל לא תמיד מצליחה..
מחפשת רעיונות ומוטיבציה
אני הרבה משתפת אותם בכל גיל.
הילדים שלי למדו למיין כביסה בגיל 1.5-2
נתתי להם לעזור לי ל'בשל',להניס ירקות חתוכים לסיר,קערה עם סכין בטיחותית לחתוך,
עומגים לידי בזמן שאני שוטפת כלים ובכללי ממש משטפת איתם במה שעושה.
אבל צריך לזה הרבה סבלנות ולקחת בחשבון הרבה פיקשושים.
עם ילדה אחת ובהריון
ולמדתי לאט לאט להכניס את המשימות תוך כדי שאני איתה בצהריים
אי אפשר להיות מושבתת כל הזמן שאני איתה
שמה לה משחק,בהתחלה יושבת איתה קצת
באישהו שלב קמה, מכניסה כביסה, מבשלת
ומידי פעם ניגשת אליה
נקיונות יותר בערב כשהיא ישנה או שבעלי עושה את זה
לפעמים אני מניחה אותה בכסא אוכל לידי
והיא אוכלת לבד נגיד פסטה או חביתה מקושקשת
אני משתדלת לעשות איתם. נניח להכניס למכונה, להוציא, לקפל-נותנת לקטנים למיין גרביים, או להגיד לי של מי כל בגד.
ומה שלא-אחרי שהם ישנים, או בששי בבוקר.
זה כבר כן גיל שהוא מבין ומתלהב..
כביסה ניסיתי ביחד איתו ודווקא מצא חן בעיני כשהוא כן זורם עם זה..
במטבח הייתי ממש שמחה לעשות איתו, פעם הוא היה יושב בכסא שלו והייתי מראה ומסבירה לו אבל יש לנו מטבח קטן (ומאמינה שלעוד פה אז אשמח לשמוע רעיונות) והוא כבר כן רוצה להיות יותר פעיל אבל חוץ ממגדל למידה שאין לנו מקום וכסף לזה לא מצאתי פתרון מספיק בטיחותי.... וכשהוא חופשי זה פחות מצליח😅
כשהמשענת בצד הרחוק ואני משגיחה שעומדים הכי קרוב לשיש. אם יש לכם כיסאות כתר, אז אפשר גם לעשות ערימה של כמה ולשבת ליד השולחן, זה גם פחות מסוכן וגם בד"כ הם פחות יורדים כשהם יושבים.
עוד פתרון זה להביא דברים לרצפה (מה שאפשר): אני שמה את הכביסה המלוכלכת על הרצפה ונותנת לה להכניס למכונה, נותנת לה למשוך את הבגדים הנקיים מהחבל ולשים על הספה, להביא לי אטבים, להשקות עציצים במרפסת...
עוד משהו שעובד אצלי זה לשים לה צלחת עם פצפוצי אורז או משהו כזה דומה והיא אוכלת אותם אחד אחד, זה מעסיק למיליון זמן ואני יכולה להספיק מלא דברים.
אבל ממש קפצה לי השעה שבה הוא הולך לישון בכזה גיל. אני די בטוחה שזה מאוחר מידי ואפשר להקדים את שעת השינה, הבת שלי הולכת לישון מקסימום בשבע והיא גדולה בכמה חודשים.
זה משתנה בין הילדים, אבל שעה מאוד נורמלית לישון בגיל הזה.
הרבה ילדים ישנים בצהריים, ולא עייפים כל כך מוקדם.
וזה תלוי גם מתי קמים בבוקר.
אצלי אף פעם לא היה בית שקט בשעה שבע.
בכזה גיל אמורים לישון סביב 14 שעות ביממה, אז זה תלוי כמה ישנים בצהריים ותמיד יש יוצאי דופן, אבל בגדול זה אומר סביב 12 שעות שינה בלילה.
הרבה פעמים זה שהולכים לישון מאוחר זה בגלל עייפות יתר, אז כדאי לבדוק את זה.
הוא קם בסביבות 7 וחצי, לפעמים אפילו קצת אח"כ.. ועוד ישן שעתיים במעון אז כן מתקרב ל14, באופן כללי מאז ומתמיד לא אהב/ הצליח לישון מוקדם..
אבל ב"ה לאחרונה לרוב הוא במיטה אחרי מקלחת בסביבות עשרים ל8 ואז תלוי כמה זמן לוקח לו להרדם..
הבת שלי בת שנה וחצי כמעט
חצי מהדברים שכתבת אני לא יכולה לתת לה עדיין
היא תנסה לטעום ולמרוח בכל מיני מקומות וכו'
לק"י
אני בשנים האחרונות בימי שישי בבית עם הקטן התורן.
והבן הרביעי שלי היה עוזר לי במטבח, וזה כלל שפיכת כורכום ומריחה עם הידיים😂
אבל הוא גם היה אוהב לערבב וכאלה.
צחוק צחוק,
ככה גיליתי שאחת הבנות בגיל שנתיים עושה בצקים יותר טוב ממני.
היא עדיין אלופה בזה והיא בת עשר.
והבן הגדול שלי מאז לא עזב את המטבח עד שעזב את הבית.
אז עם הילד זה רץ פחות מהר מאשר לבד, אבל גם יכול להתקדם בקצב סביר.
ויש לי שני קטנטנים בבית
וזה באמת לא פשוט מטלות הבית.
אצלנו קודם כל זה מתחלק ביני לבין בעלי.
כביסות נגיד אני עושה, תוך כדי שאני עם הילדים אחה"צ.
הם משחקים בסלון ואני מתקתקת קיפולים, תליה על החבל, מכניסה מכונות וכו'.
כלים בדר"כ בעלי עושה בערב.
אני מאפסת את הבית כשהילדים מתקלחים, נכנסים למיטות.
לפני שהם מתקלחים הם אוספים צעצועים (לפעמים לא... אנחנו משתדלים לעמוד על זה),
אני מסדרת את שאר הדברים ומעבירה שואב שוטף על הסלון מטבח שתמיד נורא מתלכלך.
מה שהכי קשה לי זה עניין הבישול. פשוט לא מגיעה לזה.
לפעמים עושה דברים ממש מינימליים.
וכשכבר כן מבשלת אז עושה בכמויות גדולות שיהיה כמה ימים קדימה.
לפעמים גם בעלי מבשל.
כשהם סוף סוף נרדמים בערך בתשע אני לא עושה כלוםםםםם
חייבת לנוח קצת ובדר"כ די מהר מתקפלת לישון.
אולי קשה יותר
אבל אני באופן אישי הכי ערנית על הבוקר
אם הלכתי לישון מוקדם, בבוקר יכולה להספיק המון בחצי שעה שעה
הכל תלוי מתי את צריכה לצאת מהבית
ומצטרפת להצעה לעשות דברים תוך כדי הצהריים שאת עם הילד
עושה בסיסי ואז בחמישי משתדלת לתת יותר פוש
מאוד תלוי ביום שהיה לי, כמה ישנתי, ומה יש לעשות
האידיאלי מבחינתי זה לחזור לנוח חצי שעה ארבעים דקות ולקום עם כח לעשות
בתכלס הנה אני ערה בשעה כזו והכנסתי רק מכונה היום כי היה יום עמוס
אני משתדלת מאוד לעשות במהלך היום והערב ומה שלא מספיקה משלימה בשישי/ מוצש כדי להתאפס
