לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים מה כל כך מכאיב לנו.מפורקת.
וכל מה שאנחנו צריכים זה רק חיבוק שכל כך הרבה זמן לא קיבלנו.
כולנו צריכים להרגיש שייכים. כולנו צריכים את המקום.
בדרך שרק אני מכירה יודעת, הצלחתי להרוס הכל, מכל כיוון.
זה הכישרון המכאיב הזה שלי, להצליח לפרק הכל בבטן.
אתם יודעים כמה כואב לתקן? הרבה יותר מתפרק. אתה נשרט עשרות פעמים בדרך.
כמות הטעויות שעשיתי גדולה הרבה יותר ממה שאני יכולה לדמיין. הלוואי, הלוואי ואני אתחיל להבין איפה מתחבא החלק הטוב בכל הסיפור הזה.
הוא קיים, הוא נמצא ואני יודעת. אבל איפה, כל כל הרבה זמן לא הרגשתי אותו.
חיבוק זה טוב, ותמיד כדאי לדאוג שיהיה אחדמשה

מעבר לזה - אם את רוצה - צריך להבין מה עשית ולמה את טועה. לפעמים זה דבר שאפשר לשנות אותו ולהתחיל לעבוד בכיוון אחר.

אני מזדהה. תודה על זה.נצח
אני מתה מבפנים. אני לאט לאט נאבדת.מפורקת.
אני לא מכירה את עצמי, כבר כמה חודשים שהדחקתי הכל. ניסיתי להעמיד פנים.
פשוט השתתקתי את המחשבות. כלום לא עבר לי במוח, לא הרשתי לעצמי. לא הרשתי לעצמי להרגיש, לא הרשתי לעצמי לחשוב.
אני מרגישה כאילו הכל ריק לי מבפנים. הכי ריק שאפשר. הכל בודד.
זה כמו פצע פתוח,מפורקת.
והוא עטוף תמיד ואף אחד לא רואה. ומנסים לדמיין שהוא לא נמצא שם. אבל הוא שם, ופעם בכמה זמן הוא מתפוצץ. וכמה זה כואב. כמה.
ואני רוצה להרגיש את אלוהים ואני צריכה אותו. אני רוצה להרגיש שיש בי משהו.
..אופק.
פפף
💚
ובאמת, אני יודעת מה אני צריכה,מפורקת.
אני צריכה להכיל את עצמי, אני צריכה לאהוב את עצמי.
אני כזה מין בן אדם שתמיד יעלה וירד, אני אף פעם לא אוכל להיות סתם, נורמלית.
אתמול בלילה פתאום קלטתי. קרוב לשנה לא צחקתי באמת. ולא, זה לא הגזמה, זה אמיתי.
משהו בי פשוט כבוי. העולם הזה לפעמים כל כך רע ואף אחד לא מבין.
ואלוהים, כמה אני מנסה למצוא את הטוב, כמה אני מנסה להאמין שבסוף הכל טוב.
זה. זה כל כך כואב
אני אפילו לא מצליחה לכתוב את עצמי.מפורקת.
אני כל כך ריקה. כל כך. הכל בי גמור.
יש בי כאב שחייב לצאת, והוא לא. הוא מתעקש להישאר בפנים והוא נדבק הכי חזק שאפשר, והוא לא נגמר ואין דרך לגמור אותו.
אני מרגישה עד כמה אני נשרטת. אני מרגישה עד הכי בפנים שיש. זה מגיע מהכי בפנים שיש.
אתם לא מדמיינים כמה כאב יוצא כאן עכשיו ובאיזו רמה. איך מצליחים להשיג קדימה.
אני רוצה שיהיו גאים בי. אני רוצה שיאהבו את מי שאני.מפורקת.
אני רוצה שיהיו את מי שאני.
אני רוצה להרגיש. אני רוצה לחיות.
אני לא יכולה יותר להיות במצב האדישות הזה, המכני. איך נכנעתי ככה?? שלוש שנים נלחמתי בהכל, בהכל כדי להיות אני. עשיתי הכל.
ופשוט התייאשתי, וחזרתי להיות כלום כמו כולם. כלום שעושה מה שאומרים לו ולא יותר מזה.
אני אני. אני אני. אני אני.
איך נכנעתי לזה. איך.איך הסכמתי.
איך אני יכולה להיות ככה בכלל. למה אני עושה את זה. בשביל מה אני חיה. זה כזה שקר ענק. עצום.
איך אנשים מצליחים לחיות בעולם הזה בלי להתנוון
הכל שקר. הכל מסריח.מפורקת.אחרונה
אנשים לא מכירים את עצמם, אנשים לא יודעים לחיות.
אנשים איבדו את ההבנה בטוב ורע.
כל העולם הזה הפך להיות מכני. אף אחד לא שם לב לכלום. כולם חיים בשביל למות.
מישהו כאן בכלל יודע מה זה חיים? איפה האנשים החכמים שפעם היו איתי בכל מקום? אף אחד כבר לא חושב, אף אחד לא יודע כלום. כולם מנסים להספיק ולא רואים כמה הם מפסידים בדרך.
אף אחד לא שואף לכלום. אף אחד לא יודע כלום. כולנו נכנעים לחברה. כולנו אגואיסטים בעטיפה של מתחשבים.
אנחנו אפילו לא שמים לב לזה ברוב שאנחנו כאלה, כל השאיפה של כולם היא להצליח להישאר בזרם. זרם מטומטם וחסר הגיון. ואף אחד לא מנסה לעצור אותו.
..זית שמן ודבש

זה לשון הרע

..זית שמן ודבש

איזה יופי:

בשורה למשרתי הקבע והמילואים

למרות שאת רוב הכתבה לא הבנתי.

..זית שמן ודבש

עדיין אסור

יש כלל ידוע, שאסור - מותר, ומותר - אסורGini

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

במקור, המשפט הזה מגיע משלט המציג הנחיהGiniאחרונה

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

חדשות מסעירות:אברהם יאיר שטרן

אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.

נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...

חדשות מסעירות: - נסיונות פעילים

..זית שמן ודבש

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

אם לא היו יוצאים נגד וינטרבריו

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

..זית שמן ודבשאחרונה

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.

..זית שמן ודבש

יפה יפה. אבל לא בשבילי.