בעזהי"ת

שאדם שהתרגל לחטוא במשו מסויים, יתרגל לזה. וזה כבר לא מאוד יפריע לו.

--אז, מה אפשר לעשות נגד זה? אפשר לשנות את זה בכלל?

ברור. הרבה הרבה הרבה עבודה עצמית.
מזתומרת?
בואו נלחם ביצר בדרך שלו, סבבה? הוא עובד עלינו בדרך של הרגל? נחזיר לו בהרגל. נרגיל ת'צמינו  למשל, לעשות מצוות הפוכות. לדוג', אם היצר הרגיל אותנו, ניקח דוג' קיצונית, לגנוב? אז נרגיל ת'צמנו לתת לאחרים דברים משלנו. אחרי שנתרגל, היצר יגיד לנו "נו, תגנוב עוד פעם!" [או שבעצם הוא יתחכם ויגיד "נו, מה אכפת לך לקחת את זה? הוא לא ישים לב שזה נעלם..."], אז ההרגל שהרגלנו לעצמינו יגיד "רגע! מה העניין לקחת את זה?תתן לו את זה!".
זה כשלב ראשון.
אחר כך, אחרי שההרגל לגנוב יפסק- נוכל ללמוד קצת ת'נושא הספיציפי של החטא, ולהסביר לעצמנו כמה זה רע.
אחרי כל זה, ההרגל של לגנוב לא יעיז להטריד אותכם שוב..

להוציא את הקליפה ולגלות את הנשמה, אין כזה דבר שהנשמה נעלמת או משו אחר הנשמה תמיד נשארת רק שכלפי חוץ אדם שעושה עבירה ממשיך לעשות עברות כמו שכתוב עבירה גוררת עבירה ואז נדמה לו שהוא סיים עם יהדותו נשמתו של יהודי נשארת לעולמים אפילו אם הוא המיר את דתו ח''ו עדיין נשמתו נשארת עוד בגדר של ניצוץ אבל מתכסה בעוד קליפות של קדושה לכן אפילו שכאילו הוא המיר את דתו הוא נשאר עדיין יהודי למהדרין בנשמתו.אחת העצות של היצר הרע ימ''ש הוא לדכא את האדם ולהגיד לו לנשמתו מה הבעיה לעשות עברה לא קורא שום דבר העולם לא התפוצץ אם תעשה עוד עבירה וכך הוא עובר עליו עד שיהודי שעושה עבירה הוא כבר לא מרגיש בחומרתה ואז הנשמה מתחילה להתכסות עד שנשאר ניצוץ קטנטן שמפעפע אולי ביום כיפור וכו' העצה היעוצה היא לא להכנע לעצות היצר אלא להתגבר עליהם ולהיות בשמחה שאנו כיהודים העם המובחר צריכים להיות שמחים שהקב''ה מנסה אותנו ואנחנו מתגברים על הניסיונות וכך אנו מזרזים את הגאולה ואת המשיח שיתגלה תיכף ומיד ממש.  

נ.ב סליחה אם הרחקתי לכת בדברי.  

תשמח על כל מצוה שה' מזכה אותך לקיים, ולאט לאט תתחיל לשכוח שבכל אי פעם עברת עבירות.

ב"ה אתה קם כל בוקר, מתפלל, לומד תורה, מניח תפילין, משתדל להיות יהודי טוב,עוזר לאנשים, 

תתחיל לשמוח על זה וכבר תראה איך הכל מסתדר בעז"ה.

כול עבירה שאתה עושה עוטפת לך תנשמה ואם כבר לא רואים אותה זה אומר שיש הרבה קליפות והרבה שחור על הנשמה..

אבל היא לעולם אבל לעולםם לא נעלמת תמיד היא נישארת בתוככה עד שאתה מת..והיא היחידה שממשיכה איתך!!!

גם לי קרה מקרה דומה..תאמין לי היא נימצאת שם!!!!ומחכה רק לך שתימצא אותה!!!ואת העברות אי אפשר לימחוק אבל אפשר

לתקן ולעשות תשובה עליהם..

ונשארת איתך לתמיד, לנצח, לעולמי עד... גם אם את מתחרטת עליה. גם אם לא התכוונת לעשות אותה.

ואם את לא רואה אותה - זה בגלל שאת כל כך רגילה לטוב שיש בך, שאת לא שמה לב אליו... ואולי גם רגילים להסתכל על מה שרע - על העבירה שעשיתי.

אני משתדלת, כל פעם שיוצא לי לעשות חשבון נפש או להצטער על משהו שעשיתי - לחשוב גם על משהו (אפילו קטן) טוב שעשיתי באותו יום. לראות את המציאות כמו שהיא. אני לא כ"כ גרועה בסה"כ... ועצם זה שיש לי רצון להשתפר - זה מעולה!

שבת שלום!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות