בעזהי"ת

שאדם שהתרגל לחטוא במשו מסויים, יתרגל לזה. וזה כבר לא מאוד יפריע לו.

--אז, מה אפשר לעשות נגד זה? אפשר לשנות את זה בכלל?

ברור. הרבה הרבה הרבה עבודה עצמית.
מזתומרת?
בואו נלחם ביצר בדרך שלו, סבבה? הוא עובד עלינו בדרך של הרגל? נחזיר לו בהרגל. נרגיל ת'צמינו  למשל, לעשות מצוות הפוכות. לדוג', אם היצר הרגיל אותנו, ניקח דוג' קיצונית, לגנוב? אז נרגיל ת'צמנו לתת לאחרים דברים משלנו. אחרי שנתרגל, היצר יגיד לנו "נו, תגנוב עוד פעם!" [או שבעצם הוא יתחכם ויגיד "נו, מה אכפת לך לקחת את זה? הוא לא ישים לב שזה נעלם..."], אז ההרגל שהרגלנו לעצמינו יגיד "רגע! מה העניין לקחת את זה?תתן לו את זה!".
זה כשלב ראשון.
אחר כך, אחרי שההרגל לגנוב יפסק- נוכל ללמוד קצת ת'נושא הספיציפי של החטא, ולהסביר לעצמנו כמה זה רע.
אחרי כל זה, ההרגל של לגנוב לא יעיז להטריד אותכם שוב..

להוציא את הקליפה ולגלות את הנשמה, אין כזה דבר שהנשמה נעלמת או משו אחר הנשמה תמיד נשארת רק שכלפי חוץ אדם שעושה עבירה ממשיך לעשות עברות כמו שכתוב עבירה גוררת עבירה ואז נדמה לו שהוא סיים עם יהדותו נשמתו של יהודי נשארת לעולמים אפילו אם הוא המיר את דתו ח''ו עדיין נשמתו נשארת עוד בגדר של ניצוץ אבל מתכסה בעוד קליפות של קדושה לכן אפילו שכאילו הוא המיר את דתו הוא נשאר עדיין יהודי למהדרין בנשמתו.אחת העצות של היצר הרע ימ''ש הוא לדכא את האדם ולהגיד לו לנשמתו מה הבעיה לעשות עברה לא קורא שום דבר העולם לא התפוצץ אם תעשה עוד עבירה וכך הוא עובר עליו עד שיהודי שעושה עבירה הוא כבר לא מרגיש בחומרתה ואז הנשמה מתחילה להתכסות עד שנשאר ניצוץ קטנטן שמפעפע אולי ביום כיפור וכו' העצה היעוצה היא לא להכנע לעצות היצר אלא להתגבר עליהם ולהיות בשמחה שאנו כיהודים העם המובחר צריכים להיות שמחים שהקב''ה מנסה אותנו ואנחנו מתגברים על הניסיונות וכך אנו מזרזים את הגאולה ואת המשיח שיתגלה תיכף ומיד ממש.  

נ.ב סליחה אם הרחקתי לכת בדברי.  

תשמח על כל מצוה שה' מזכה אותך לקיים, ולאט לאט תתחיל לשכוח שבכל אי פעם עברת עבירות.

ב"ה אתה קם כל בוקר, מתפלל, לומד תורה, מניח תפילין, משתדל להיות יהודי טוב,עוזר לאנשים, 

תתחיל לשמוח על זה וכבר תראה איך הכל מסתדר בעז"ה.

כול עבירה שאתה עושה עוטפת לך תנשמה ואם כבר לא רואים אותה זה אומר שיש הרבה קליפות והרבה שחור על הנשמה..

אבל היא לעולם אבל לעולםם לא נעלמת תמיד היא נישארת בתוככה עד שאתה מת..והיא היחידה שממשיכה איתך!!!

גם לי קרה מקרה דומה..תאמין לי היא נימצאת שם!!!!ומחכה רק לך שתימצא אותה!!!ואת העברות אי אפשר לימחוק אבל אפשר

לתקן ולעשות תשובה עליהם..

ונשארת איתך לתמיד, לנצח, לעולמי עד... גם אם את מתחרטת עליה. גם אם לא התכוונת לעשות אותה.

ואם את לא רואה אותה - זה בגלל שאת כל כך רגילה לטוב שיש בך, שאת לא שמה לב אליו... ואולי גם רגילים להסתכל על מה שרע - על העבירה שעשיתי.

אני משתדלת, כל פעם שיוצא לי לעשות חשבון נפש או להצטער על משהו שעשיתי - לחשוב גם על משהו (אפילו קטן) טוב שעשיתי באותו יום. לראות את המציאות כמו שהיא. אני לא כ"כ גרועה בסה"כ... ועצם זה שיש לי רצון להשתפר - זה מעולה!

שבת שלום!

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....