ב"ה
פעם אחת פרופסור לפילוסופיה שאל את תלמידיו שאלה. :תלמידים, האם יש כזה דבר אלהים? התלמידים הנהו בלא שום מחלוקת לגבי קיומו של אלהים. ובכן, ענה להם הפרופסור כזה דבר. אם קיים אלהים פירושו שאלהים הוא מקור כל הטוב ומקור כל הטוב צריך לעשות טוב. בעולם שלנו יש רק רוע. רוע רוע רוע. אנסים, רוצחים, גנבים, עקירת ישובים (כמובן שזה היה לפני קום המדינה בערך אז הוא לא היה ימני זה היה סתם דוג'), מוות וטרגיות וכו'. נגזר מכך שאין אלהים כי אם היה אלהים אז הוא היה עושה טוב ולא רע. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כסימן ש "יש משהו בדבריו". לאחר דקה או שניים קם תלמיד ושאל את הפרופסור שאלה אחרת. "פרופסור, האם יש קור בעולם?" כמובן, לא חשת מעודך תחושות קור?" "טעות בידך" ענה. "בעולם אין קור, אלא יש חוסר חום. אנחנו לא יכולים למדוד כמה קור יש במקום מסוים, אלא יש בידנו לבדוק כמה חום אין או יש". ואז שאל שאלה נוספת. "פרופסר, האם יש חושך בעולם?". ענה הפרופסור "כמובן שיש חושך בעולם. לא היית בחייך בחדר חשוך?!" ענה התלמיד "שוב טעות בידך. אין בעולם חושך, יש חוסר אור. כלומר, החושך שאנו רואים זה הוא מצב של חוסר אור". בשלב זה הפרופסור כבר היה מהוסס משהו. שאל אותו התלמיד שאלה נוספת. "פרופסור, האם יש רוע בעולם?" ענה הפרופ' "בוודאי, האין אתה רואה מעשי אונס אכזרים, רציחות מזעזעות, כל אלה מוכיחות שאין אלהים בעולם". ענה לו התלמיד "שוב טעות בידך פרופ'. בעולם אין רוע, יש חוסר טוב. כיוון שאין אהבת אלהים בליבנו וכיוון שהחוסר טוב שולט בנו, אז יש מצב של היעדר אלהים. אלהים מצפה מאיתנו שניהיה בניאדם ונאמין בו כך שהעולם יהיה יותר טוב ויפה לחיות בו".
שמו של התלמיד הצעיר היה אלברט איינשטיין