חייבת להגיברפואה שלמה
אם יש משהו יותר גרוע זה עוברית פגועה.
מזל שלפסיכיאטר יש שכל
אולי יש לו שכלמתואמת

אבל אין לו מידע עדכני בנושא הזה של כדורים בזמן היריון.

(ובמחילה, הוא לא נשמע כמו אחד עם שכל...)

הפסיכיאטר הגניקולוג ורופאת המשפחהרפואה שלמה
לא שמעו על הכדור?
אז אולי תתנו לה מרשם?
הם כניראה לא הבינו עד כמה היא סובלת.כלה נאה
ורוב הכדורים של חרדה ודיכאון אין בעיה בהריון. היא לא הראשונה והאחרונה יש מספיק מחקרים אם הוא רוצה!
הם לא מעלים בדעתם שאשה מפחדת ב2018רפואה שלמה
ללדת בת רביעית
מה הקשר בת רביעית???כלה נאה
קשור למשבר שניכנסה.!!
אבל יש גם טיפול לא תרופתירפואה שלמה
והטיפול הזה הוא להחליט, שהבריאות של התינוקת יותר חשובה
ממה שאמא שלה תגיד
ממה שחמותה תגיד
ממה שהשכנות יגידו
ולהחליט
שזה הקו האדום, והיא לא מוכנה יותר לפחד
את יודעת כמה נשים לוקחות כדורים כאילה בהריון ?כלה נאה
דוקא כדור הרגעה שנתנה לה הרופא יותר בעיתיכלה נאה
עברתי אני יודעת מה אני מדברת.
אם קשה לה לעזור לעצמה אפילו שכל כך רוצה אז היא צריכה טיפול !
דוקא כדור הרגעה שנתנה לה הרופא יותר בעיתיכלה נאה
עברתי אני יודעת מה אני מדברת.
אם קשה לה לעזור לעצמה אפילו שכל כך רוצה אז היא צריכה טיפול !
סליחה אבל התגובות שלך ממש פוגעותמחי
מי את שתחליטי בשבילה שעם החלטה אחת לא לפחד יותר היא תצא מהמצב?
והזלזול בתגובה הקודמת עוד יותר נורא
מסכימה. כנראה ש(ב"ה) מעולם לא חווית דיכאון ולא הכרת מקרוב..טארקו
מדובר בתחושות מאוד קשות וחסרות שליטה, יש כדורים שמותרים בהריון, ובעזרתם אפשר לחזור לבחור בכל מה שאמרת.
אבל בצורה שאמרת זה רק פוגע וגורם לאישה להאשים את עצמה, ולא בצדק.
במיוחד הנימה המזלזלת של דברייך.
מתנגדת. אצ כנראה לא מאלה הסובלות.מהלחוצות קצת

יש פחד ששולט עלייך ואת לא יכולה לשלוט עליו. הטיפול שאמרת בכלל לא רלונטי בשבילו... חוץ מזה מדובר כאן בכדורים שאין מהם נזק לתינוקת המתוקה הזו, אז למה לסבול כל כך??

כן? תרשמי בבקשה מי הכדורים האלה?רפואה שלמה
אם את רוצה אז ממה שהתנסתי ומשתי חברות שלקחו בהריוןכלה נאה
לוסטרל
רסיטל
וולבטרין
פרוזאק
ציפרלקס
מאמינה שיש עוד
מה זה ההתנשאות הזו?מיואשת******

את פסיכאטרית? עשית דוקטורט?

או אולי הוצאת נשים מדיכאון שאובחן קלינית על ידי עצותייך שאת מרשה לעצמך להגיב ככה?

ניסיתי לעזור לך. אם זה מרגיז אותך, לא אכתוב לךרפואה שלמה
סלחי לימאמינה ובטוחה
אבל מי שלא חווה לעולם לא יבין.
ואל תדון את האדם עד שתגיע למקומו אמרו חכמים ולא מאחלת לך לחוות רגע של דכאון.
על קצה המזלג אוכל לומר לך שזה כמו להגיד לאדם עם סכרת להתמודד עם זה עי חשיבה..אכן יש מקרים שטיפולים בשינוי חשיבה עוזרים אבל כאן נשממע שיש לשקול טיפוול תרופתי מקל,
עדיף שתשתקי ולא תיפגעי בנפש יקרה שסובלתהודיה60

ונשים שמגיבות כמוך רק מעצימות את הסבל שלהן.

הם חוטאים לתפקידם אם הם לא רואים את האישה שעומדת מולםהודיה60

ושופטים אותה עפ"י אמות המידה האישיות שלהם

וזה אגב מה שגם את עושה

 

הפותחת היא לא הראשונה וכנראה שגם לא האחרונה שנזקקת לכדורים בהריון וברור שזה קיים, רק צריך להתאים את זה ע"י איש מקצוע שגם מבין ברפואה וגם מבין לנפש האדם

האם יש סוגי דיכאון שהם "מותרים"?מיואשת******

פסיכיאטר טוב לא אמור "להעלות בדעתו" ממה אני מפחדת. הוא אמור לקבל את זה שאני מפחדת ובדיכאון ולזור לי לצאת מזה.

לומר לי שזה לא נורמלי שאני מרגישה ככה, זה אני יודעת לבד. באמת. וזה לא עוזר.

אני מצטערת אם זה פוגע בך איפשהו, ואני שמחה בשבילך שאת לא מבינה מה עובר עלי.

האמת, גם אני אם לא הייתי אני לא הייתי מבינה מה עובר עלי

ואפילו בתור מי שזה עובר עליה אני לא מבינה מה עובר עלי ולמה אני מגיבה ככה

אני כל כך לא רוצה להיות במקום הזה

אני שונאת את עצמי שהידיעה שילד פגוע הוא פי מליון יותר גרועה מ"סה"כ" בת רביעית לא עוזרת לי 

ואני רוצה לצאת מזה!

ופסיכיאטר צריך לעזור לי.

 

ומי שבדיכאון אחרי לידה?אחרי שקיבלה את המתנה הכי גדולה בעולם של ילד בריא? פעם היו אומרים לנשים האלו את לא נורמלית תצאי מזה ותשמחי שיש לך ילד בריא

היום מבינים שזה לא קשור. שדיכאון הוא דיכאון גם אם אין לו שום סיבה "הגיונית" או מותאמת ל2018....

לפחות את זה הצלחתי לקבל מהפסיכולוגית, את הידיעה שזה בסדר שאני בדיכאון גם אם אף רופא לא יבין את זה

אני פשוט רוצה למצוא את הרופא שכן יבין ויעזור לי לצאת מזה.

אני חושבת שכמו שכבר ב"ה יש מודעות לדיכאוןבתי 123

אחרי לידה הגיע הזמן שתהיה מודעות לדיכאון הריון דרך אגב באיזה שבוע את?

21מיואשת******

את ממש צודקת. אין מודעות לזה בכלל. אפילו לא ידעתי שזה קיים וכשהתחלתי לחפש הייתי בהלם.

אגב בארה"ב יש גם מודעות גדולה לדיכאון עקב אכזבה ממין העובר ופורומים שלמים שמוקדשים לזה. טוב לדעת שאני לא המטורפת היחידה.

בתחילת ההריון הראשון גם לי היה מצד אחדבתי 123

הכי שמחה בעולם מצד שני ראיתי רק חושך בעיניים ב"ה עם תמיכה של המשפחה הצלחתי לעבור את זה וגם אני חשבתי שאני משוגעת אבל אחרי חיפוש באנטרנט גיליתי שזה ממש נפוץ ויש נשים שחוות את זה באופן מאוד קיצוני

אני לא מכירה אותך אבל אם את לא סובלת מבעיות של דכאון ביום יום יכול להיות מאוד שזה פשוט ההורמונים ואז באמת תרופות לא יעזרו אולי כדאי לנסות דימיון מודרך או משהו...

ומה הסיבה שאת לא בודקת את מין העובר עכשיו? אותי ממש מרגיע לדעת לפני 

גם דיכאון אחרי לידה זה שיבוש הורמונים ותרופות עוזרות !כלה נאה
וואי צריך ממש להזהר בתגובות ולא ליאש.
מה שלא יודעים לא לקבוע ככה בהחלטיות כזאת.
דבר ראשון לא קבעתי כלוםבתי 123

רשמתי שיכול להיות ויש הבדל בין תחושת דיכאון שנגרמת מהורמונים (מנסיון אישי) וגם חולפת אחרי תקופה ללא טיפול לבין דיכאון אמיתי שיכול להיות שהתריגר היה הורמנאלי אבל  הוא לא חולף עם ירידת ההורמונים

אותי מה שהחזיק כל התקופה זה החיזוק שכולם אמרו לי שזה רק מההורמונים את לא באמת השתגעת וכו'

ובלי קשר לתגובה שלך אני חושבת שזה מקסים שכל אחת חולקת מעצמה בפורום וברור שאף אחת לא רופאה ולא מחליטה ומן הסתם לא מכירה את השנייה שכותבת אבל ככה אפשר ללמוד מדעות ונסיונות של נשים אחרות

אחרי לידה נותנים יותר בקלותרפואה שלמה
כי אפשר גם לא להניק.
בהריון הבעיה שמה שמגיע למוח של אמא מגיע למוח של התינוקת.
שלושה רופאים לא רוצים לתת, תנו קצת קרדיט למרות הניסיון האישי שלכן, שיש להם סיבה וזה לא מרוע לב או אטימות.
כתבתי כבר שאם המצב קטסטרופאלי היא תקבל יהיה מה שיהיה. אבל למה לא ללכת בשיטה של 1666? זה הכל התחיל מפחד מהתגובה החברתית. אולי לנטרל את ההשפעה ולעשות שוב חושבים?
הגזמתמיואשת******

הגיניקולוג לא התייחס בכלל

רופאת המשפחה טענה שאני צריכה אבל היא לא יכולה לתת רק הפסיכיאטר ובינתיים הביאה לי משהו שהוא הרבה יותר גרוע וטוב שלקחתי רק אחד

הפסיכיאטר גם חשב שכן צריך לתת אבל אולי קודם ננסה לדבר עוד קצת.

כיון שהלדבר שלו כלל להסביר לי למה אני לא אמורה להיות בדיכאון, שזה נוגד כל גישה פסיכולוגית ופסיכיאטרית נורמלית (מזל שאני יודעת את זה אחרת הדיכאון שלי היה מעמיק בעקבות השיחה איתו ואולי זה כן קרה אפילו שניסית ילנטרל את ההשפעה של מה שהוא אמר)

כיון שכך אני לא סומכת על מה שהוא אמר בכלל

ואני אלך למישהו שניצה יפנו אותי, שמתמחה בתחום של דיכאון לפני לידה.

בוודאי שהליכה ברגל, עם כמה שזה נכון שזה טוב ומשפיע לטובה במצבי דיכאון, לא תפתור את המצב.

ושוב, מציעה לך לקרוא על השפעות הדיכאון של אמא על העובר. 

מה שאת מציעה כמו הליכות ול"נטרל את ההשפעה של הסביבה" זה טוב לרמה מסוימת של דכדוך קל. לצערי הרב, אני כבר מזמן מזמן עברתי את השלב שזה יכול לעזור.

אני לא אומרת שכל אחת צריכה אוטומטית כדורים, אבל אני כן חושבת שהנשים פה בפורום עודדו אותי ללכת למישהו שבאמת מבין ממה אני סובלת, והוא זה שיחליט מה אני צריכה, ולא על סמך מה שמתאים ל2018 או דעה של מישהי שקוראת מה שכתבתי ושוטפת אותי, או כל שטות כזו, אלא על סמך אבחנה אמיתית של מצבי האמיתי.

אף אחת פה לא נותנת לי מרשם לכדורים בסופו של דבר, אלא מנסה לעזור לי לעזור לעצמי.

וזה הצלת חיים אמיתית. בניגוד לשפיטה ולהפחדות.

אני לא שופטת אותך. עונה לך שוברפואה שלמה
אם היה בטוח לחלוטין היו נותנים. מכיוון שאין לחלוטין עושים הערכת מצב האם אין שום דרך אחרת לעזור לך, כמה המצב חמור, וכמה את בסיכון.
זה ששלושתם לא נתנו, אומר שהערכת המצב היא שאפשר לצאת מהפלונטר בלי טיפול תרופתי. וזה יכול לעודד אותך.
את תלכי להתייעץ עם ניצה, לקבל חוות דעת רביעית.
בהצלחה בכל מקרה.
בריאות
שלווה
נחת
ביטחון
שמחה

אם היית קוראתמיואשת******

היית מגלה שזה ששלושתם לא נתנו זה אומר שלשתיים מהם אין סמכות לרשום כדורים כאלו

והשלישי רצה לתת רק אחרי עוד כמה שיחות ומכיון שהוא היה מגעיל את השיחות האלו אני לא אקיים איתו.

בוודאי שזה לא אומר שההערכת מצב היא לא לתת ... אפילו במכתב סיכום שלו הוא כתב כן לתת.

וכן, אני אלך להתייעץ, ובוודאי שאני מעדיפה לא לקחת הלוואי שזה יהיה אפשרי.

נחיה ונראה.

קראתי. את במצוקה גדולהרפואה שלמה
בעז"ה הפסיכיאטרית של ניצה תבוא בגישה חיובית ונעימה.
קראתי גם שזרקת את תרופת ההרגעה שנתנה לך הרופאה מחשש לשלום העובר. ברור לי שאת במצב של אין ברירה. שולחת לך מסר באישי אולי המידע יעניין אותך
אל תשימי לב למה ולמי שמקטין אותך!!! זה לא יעזור הכימהלחוצות קצת

טוב שתחשבי שזה אפילו לא שוה עצבים שלך. ולפי ההכרות שלנו פה בפורום, זה באמת לא שוה עצבים של אישה מיוחדת כמוך. את נשמעת אישה שקולה שלא תעשה שטויות ודאי לא על חשבון התינוקת שלך ואין לך מה להפגע ממי שחושב עלייך דברים אחרים! את אישה מהממת וטובה ואחראית לחלוטין למרות המצב הלא קל הזה! אני חושבת שאת דואגת לעוברית שלך הכי טוב מכולם! אז תתחילי לאהוב את עצמך כי יש הרבה מאוד מה לאהוב בך!!! באמת!!!

שום תרופהורדון
לא 100 אחוז בטוחה בהריון. גם על אקמול גילו דברים
וגם על טונה ועוד מאכלים
ולפעמים לא לטפל זה יותר גרוע ויכול להגיע למצבים מסוכנים.
ולא חסרים סיפורים
אם לקחת או לא-בסופו של דבר זו בחירה שלה
אחרי שתקבל הכרה בקושי וטיפול מתאים
ממש ככהורדון
תגובות כאלו חסרות רגישות יכולות להביא אנשים למצבי קיצון ה׳ ישמור. גם אשמה חסרה להם במצב שלהם?
מי שמגיב כך, רואים שלא חווה את זה מעולם. אז שיודה לה׳ וישתוק
בדקתימיואשת******

זו בת, ולכן אני בדיכאון... לפני זה הייתי מאושרת ביותר. כן, זה לא נשמע נורמלי במיוחד אבל זה המצב.

בהריונות הקודמים, של בנותייך, אף פעםאשריך
לא חווית את זה כמו עכשיו? רק עכשיו זה עלה?
את לא מבינה. הפסיכיאטר יודע שלפעמיםרפואה שלמה
יש לכדורים האלה השפעה על העוברית.
אם זה היה חסר השפעה היית מקבלת מזמן.
אם המצב שלך מאד חמור, יהיה בסוף פסיכיאטר שיתן.
אבל עצרי!
באמת את רוצה לקחת?
שעה הליכה ביום עוזרת כמו כדור נוגד דיכאון. אפשר להוסיף תרגילי הרפיה עם מחשבה מונחית. אם את רוצה דווקא כדורים ואך ורק אז בסוף זה מה שיקרה.
אני רוצה לחיותמיואשת******

הפסיכיאטר הספציפי הזה לא "הבין" למה אני בדיכאון, אז אני לא אסמוך על שיקול דעתו.

נראה מה מישהו אחר יגיד.

ולידיעתך דיכאון של אמא במהלך הריון משפיע על העובר מאד! קראתי על זה הרבה ולפעמים ההשפעה יותר מזיקה מהכדורים.

את גם שוכחת שניסיתי במשך יותר מחודש לעשות כל דבר חלופי אפשרי. ויש גם עוד שלוש ילדות בבית שסובלות.

אני אמצא פסיכיאטר מתאים שמבין בתחום הדיכאון בהריון ונראה מה הוא יאמר.

כן זה רעיון טוברפואה שלמה
כניראה שאת נגד רפואה קובנציונליתכלה נאה
שלא תדעי מה זה דיכאון!
אני ניסתי ה-כ-ל ולא עזר אז ברוך השם שיש כדורים ואפשר לחזור לחים.
ועד ששיחות או רפואה טיבעית יעזרו היא כבר תלד. חבל על הסבל !
ממש לא.אני בעד כל דבר שיעזוררפואה שלמה
אבל להמליץ על טיפול שיש לו השפעות על המוח של העוברית המסכנה נראה לי לא מוסרי.
קודם מנסים טיפולים שאין להם השפעות.
אני רואה שכולכן חושבות אחרת ומשכנעות אותה שהכל בסדר.
אז בהצלחה
אבל היא כבר ניסתה טיפולים אחרים!טארקו
יש כדורים בטוחים להריון!ורדון
יש לי רשימות. כן.ורדון
אני רק לא בטוחה שמותר לי לפרסם כי זה לקוח מתוך הספר ״אחרי לידה״.
ושמעתי את זה גם מאנשי מקצוע מומחיים.
וזה גם לא יעזורורדון
אם אתן פה רשימה, כי רק פסיכיאטר יכול לומר לה מה הכי מתאים למצב שלה.
זה לא נתון לבחירתה, כמו לקחת אקמול או אופטלגין או נורופן
חומרים שונים עוזרים בצורה שונה.
אנחנו לא רופאות אבל אם מישהי כותבת שישיפעה1986
והיא השתמשה בהדרכת רופא אז כנראה שיש... אם אני לא יודעת שם אז אין?
היריון זו תקופה סופר רגישה ואין רופא שמזלזל בזה... זה ממש בסיסי!
נכון. אין אף רופא שמזלזל בזהרפואה שלמה
את זו שלא מבינהורדון
כל מה שאת מציעה לא עוזר תמיד. תלוי ברמת הדיכאון.
סליחה על הבוטות. אבל קשה לי לשמוע את האמירות האלו.
ואת כל הנשמות הטובות שיודעות הכי טוב מה יעשה לך טוב כשלא תמיד זה בשליטתך וברצונך.
שעת הליכה ביום עוזרת כמו כדור??יפעה1986
זה ממש לא נכון! חבל שאת לא מבינה שאת פשוט לא מבינה! תגידי תודה לה' על זה...
איך את לוקחת כזאת אחריות?
ישורדון
מחקרים כאלו.
אבל מדובר בהליכה מאוד נמרצת ומהירה

ולא. זה לא עוזר בכל המקרים. ככה שלצאת לאישה סובלת ולומר לה תעשי הליכות וזה יעזור-זה פשוט לא נכון.
דיכאון זה מצב כל כך רחב וגמיש שלתת לו מרשםיפעה1986
סתמי של שעת הליכה ביום בלי לדעת את המצב הספציפי הזה נראה לי לא מומלץ... ככה לקחת אחריות?
כמו שאתן לוקחות אחריות על הכדורים.....רפואה שלמה
ראית כאן המלצה על כדור מסוים?יפעה1986
אף אחתורדון
פה לא לוקחת אחריות על הכדורים.
את האחריות תיקח הפותחת והרופא שלה. וגם את ההחלטה.
מנסות לעודד ללכת לטיפול ולומר שכן, אפשר לטפל גם בהריון. איזה טיפול לקחת? את זה יקבעו אנשי המקצוע שהיא תפנה אליהם, אבל כאלו שבאמת יקשיבו לה ממקום לא שיפוטי ויבינו את הקושי. ולא אלו שהיא היתה אצלם.
את יכולה לקרוא כמה שאת רוצה על הנושא, כנראה שעד שאת לא תרגישי אותו על בשרך לא תביני.
אבל אני מאחלת לך שלעולם לא תתקרבי לזה אפילו.
לפחות תביני שאת לא מבינה, או לא מבינה מספיק. לפני שאת אומרת לאישה שהכל תלוי במחשבה שלה ובהליכות שהיא תעשה
הבנתי. עכשיו תורך להביןרפואה שלמה
ההחלטה אם לרשום כדורים או לא היא של הרופא.
אם הרופא מגיע למסקנה שהסיכון לדיכאון חמור וקשה גדול מהסיכון בלקיחת תרופות הוא יתן מרשם. ואם הוא מגיע למסקנה ההפוכה הוא לא יתן.
בשביל זה הוא למד.
כל עוד אין מרשם ביד- בהחלט יש מקום להציע דרכים לא תרופתיות.
אין כאן שיפוטיות אלא שיקול דעת של הרופא. נחמד או לא נחמד, יש קריטריונים מתי לתת. כל רופא עם מספר רישיון יכול לתת מרשם. אבל לא כל רופא עם מספר רישיון יסכים לקחת אחריות. זה לא קשור לנחמדות. נשים הריוניות שקבלו- ההערכה הפסיכיאטרית הייתה כזו שהחליטו לתת.
לגיטימי לגמרי לשאול אפילו עשרה.

הפסיכיאטר אמר לה לקחת, אם לא שמת לבורדון
כתבת מספיק ברור אני חושבתכותבת המחקר
אתן מודעות להשפעה של הליכה על הגוףאשריך
והנפש ורק אומרות שזה לא מספיק לרמה הזאת או בכלל לא מודעות ורק חושבות שזה בגדר "פעילות מאווררת"?
מציעה לך לקרוא קצת על זהרפואה שלמה
ההתחלה היא שתפסיקי לשנוא את עצמךרפואה שלמה
לא בחרת במצב הזה, את סובלת ממנו.
את גם לא אחראית על החברה שסביבך.
תרגישי טוב.
באמת - מכל הלב- תרגישי טוב.
מאחלת לך שכל התחושות הרעות יחלפו ותתחילי לשמוח. בקרוב ממש.
חיבוק
אולי מכון פועה ידעו להפנות אותך לאדם הנכוןאשריךאחרונה
שגם מבין ברפואה וגם בנפש?
גניקולוג אינו מבין בנפש בד"כמתואמת

ורופאת משפחה מבינה בזה רק מעט.

ולפעמים צריך לבוא עם ידע מוקדם לאנשי הרפואה, כדי לכוון אותם למה שמתאים ונכון לך...

(ומתגובותייך נשמע שלא חווית דיכאון... מאחלת לך גם שלא תחווי! אבל לפעמים בדיכאון אדם אינו מסוגל להחליט לעצמו מה לחשוב, ואינו מסוגל להוציא את עצמו מהמשבר, בלי עזרה חיצונית...)

פיצלתי לשרשור נפרד-תחיה דולה

לא אוהבת למחוק אבל הדיון הזה חייב להיות נפרד משרשור התמיכה באשה שכרגע מתמודדת. 
מבקשת לשמור על דיון רגוע, קצת פחות סימני קריאה, קצת פחות נחרצות. 
לזכור שיש דעות שונות ול99% מהן יש מקום וכל אחת יכולה לבחור מה מתאים לה. 

תודה תחיה.טארקו
אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדניתאחרונה

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסאאחרונה

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.