ב"ה
תארו לכם עולם שאין בו בעיות. אין אנסים, אין רוצחים, אין גנבים, אין פיגועים, אין גבולות למדינות , אין דיעות, אין אידיאולוגיות, אין אמונה, אין משטרה, אין צבא כי לא צריך, אין משפט כי אין את מי להעמיד לדין, אין מחלות, אין טרגדיות, אין בכי, אין נפש, אין חוק, אין ממשל, אין עקירת ישובים, אין רעב, אין אבטלה, אין כעס, אין עצבים, אין נהגים עצבנים שצופרים בכבישים, אין תאונות דרכים, אין מוכר שווארמה שמנג'ס לך שתבוא תאכל ואתה מתעצבן, אין קופאית עם מבטא רוסי שיצחקו עליה בטלויזיה, אין שאהידים, אין חוכמה, אין עצב. יש רק טכנולוגיה מתפתחת וחיים שכל אחד עושה לשני טוב ואז השתיקה המרה של המוות שלאחריה אין כלום, ריק, ואקום, שחור, תהום אין סופי של שחור ושחור. מה היה קורה? היינו מתים מהשגרה, היינו מתים משעמום (כשאני אומר "מתים" אני מתכוון למתים ממש) היינו מתכלים מהעולם תוך שניות. לא היינו יכולים לחיות בלי בעיות. היינו מעדיפים למות מאשר לחיות בשגרה הורגת ומטמטמת. היינו מתחילים לחפש את הבעיות. היינו מתלוננים "למה אין בעיות?". ועכשיו כל הבלאגן מתחיל. יש גנב ראשון, יש אנס ראשון, יש מוכר שווארמה ראשון שמנג'ס, יש נהג עצבני ראשון וכן הלאה. ולאחר שנות אור כשהעולם מלא בבעיות אנחנו נתלונן "למה יש בעיות? עדיף עולם יפה וורוד ושקט, למה אלהים עושה לנו בעיות?". מסקנה מכל זה אחי היקרים: הבעיות שיש לנו בעולם, לא נועדו אלא כדי שנוכל לשרוד, כדי שיהיה לנו בשביל מה לחיות ולשאוף, כדי שנדע ללמוד מטעויות כדי שנדע להינות באמת. הקב"ה נתן לנו בעיות כדי שלא נתלונן על עולם יותר גרוע שהוא בלי בעיות. לכן חברים יקרים, בואו נשמח בחלקנו, בואו לא נבקר את הקב"ה, בואו נחיה מתוך תורה ומצוות כדי שהעולם כמו שתיארתי לעיל יהיה בימות המשיח ולא עולם סתם.
אבל פה בדיוק הבעיה. הטוב באמת הופך לרע. כשיש יותר מידי טוב אז זה רע. לכן הקב"ה עשה את הבעיות, כדי שלא יהיה יותר מידי טוב. אז אנשים מתלוננים על הבעיות שיש בעולם ולא מבינים שזה הדבר הכי הגיוני שיש, שהקב"ה עשה בעיות כדי להטיב איתנו ולא כדי לעשות לנו רע וכדי שאנחנו נוכל לשרוד. כמו שאמרתי, בלי בעיות אין לאן לשאוף ואין למה לקום בבוקר. כשיש בעיות, יותר קל לחיות ואפילו יותר קל להינות מהחיים.