כאילו, 13 עיקרים... ואע"פ שיתמהמה אחכה לו... . 

אנשים מה אתם חושבים שזה המשיח? סתם איזה מין יצור חדש שרוכב אל חמור? ממש לא!!.

כל היום אני רואה כאן בפורום ובכלל בעולם "אני רוצה להתהבד!!" נמעס לי מהחיים, ההורים, הכל, למה יש פיגועים, מחלות, דם, אררררררררררררררררר.... צונמי, רידת אדמה, שואה, אינטיפדה, וכווווווווו....."

העולם רק מחמיר מיום ליום... והמשיח יעזור לנו... יותר מובן?

ורחלי סתם שתדעי, היה תחית המתים, ניראה לי שווה לא?

מי שרוצה הסבר יותר טוב באישי.

הסבר באישי.

המעשים שלנו, הכוונה!!!

אבל דוגרי- אנחנו באמת רוצים את המשיח? כאילו החיים יהיו שיא המסובכים כשהוא יבוא!!

בס"ד

בשביל שהמשיח יגיע, אנחנו צריכים "לכסוף אליו תכלית הכוסף" [ציטטתי נכון?]. שזה אומר לרצות אותו הכי הכי בעולם, להתרכז כל החיים שלנו רק במטרה שהוא יבוא..
לצערנו אנחנו מאד רחוקים מזה היום, כי אנחנו בכלל לא מבינים מה זה בית מקדש. אנחנו לא מכירים מציאות מתוקנת. לפעמים נראה לנו שהדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שהחיים ימשיכו באותה שבלונה שההורים שלנו הלכו בה, וההורים שלהם, וההורים שלהם, ושום משיח לא יבוא ויפריע לנו באמצע ויעשה "חיים קשים יותר"...
וואו כמה שזה לא נכון. ככה אין שום מטרה בחיים שלך, ואתה מפספס הכל. במקום לתקן עולם במלכות ש-ד-י, שזה בעצם התפקיד שלנו, אתה מבזבז הכל לריק.
[לדוג': מישהו פה נהנה השנה בליל-הסדר? יפה. עכשיו תחשבו שזה רק הזיוף, שזה עלוב ומסכן יחסית ללילה המדהים שאמור להיות לנו בירושלים, אוכלים את קרבן הפסח, ולא רק עושים דברים "לזכר". קראו עולם קטן של פסח.]

בשביל זה צריך ללמוד כל הזמן על ביהמ"ק, על המשיח, כדי שנדע מה זה ורק אז נוכל באמת לרצות את זה...
לדוג', יש חוברות ממש טובות, לכל חודש, עם לימוד יומי על המקדש- "המקדש בדרך". זה הכי הכי מומלץ בעולם! וגם כמובן לבוא לסיבוב שערים, ללכת למכון המקדש, ובכלל- כל אחד יכול לחשוב מה הוא עושה בשביל שייבנה המקדש וככה לאט-לאט נבין כמה שאנחנו רוצים אותו...

והערה לסיום: לא יודעת מה אתכם, אבל אני אומרת כל בוקר "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח..." ואני משתדלת מאד גם להתכוון למה שאני אומרת. תחשבו על המילים פעם.

אם אנחנו בדור "אתחלתא דגאולה" זה אומר שאנחנו בתהליך בימות משיח.
שהמשיח יבוא בסוף התהליך.
התהליך הזה הוא ארוך מאוד לפי הבנתי.
איך אנחנו יכולים להתפלל כל הזמן שיבוא המשיח אם אנחנו בתהליך?
לא עדיף שנגמור ת'תהליך ואז נתפלל?

ובכלל, יש סיכוי שהמשיח יבוא בדורינו?
אם אנחנו התהליך, מי אמר שסופו לא יהיה עוד כמה מאות שנים?
אנחנו יכולים לקרב, אבל עדיין, אנחנו כ"כ רחוקים.

אנחנו בכלל באמת מוכנים לחיי ימות המשיח?

למי שיש תשובות, הגיות ומחשבות, לדבר..
אבל לא לנצל"ש לשטויות, בבקשה.
מקסימום אפנה את התגובה הזו לבראש יהודי, אבל חשוב לי לשמוע את דעתכם.

תודה.

לפי מה שאני יודע, המשיח יכול להגיע בשני אופנים:

או שנחזור בתשובה ונתפלל ונרצה שהמשיח יבוא, לכן אנחנו אומרים 'אחכה לו בכל יום'- כי הוא בפוטנציאל ודאי יכול להגיע כל יום, אנחנו לא סתם מתפללים שיבוא בכל יום, אבל זה רק אפשרות אחת,

אפשרות שניה היא שלא ניהיה ראויים לביאת המשיח ואז הוא יגיע בתהליך הפורמלי... גוג ומגוג וכל זה, אבל, כל זה לא חייב לקרות, כלומר, אם המשיח יגיע עכשו אז הכל יגמר בלי 'אתחלתא דגאולתא' ו'חבלי משיח' וכל הדברים האלה

התחלנו את ה"אתחלתא דגאולה", בזה (לי) אין ספק. אבל אם כולנו נהיה במדרגה גבוהה, המשיח גם יבוא עכשיו (ולכן צריך להתפלל, כי תפילה מעלה מדרגות).

התהליך של הגאולה הוא אכן איטי לפי הבנתנו, אבל ה' יכול לעשות הכל. גם להביא את המשיח עכשיו - למרות שאנחנו חושבים שזה יקרה רק בעוד כמה עשרות שנים, עד שנהיה כולנו במדרגה ראויה.

לחשב את הקץ, אי אפשר. התהליך יכול להגמר בעוד עשור, ואולי בעוד מאה שנה. אבל אפשר לשים לב להתפתחות האדירה שלנו, להתקדמות הרוחנית (כן! כן! עמ"י מתחיל לברר לעצמו את הדרך שוב, אחרי שפרק עול אי שם לפני מאה-מאתיים שנה), ולומר שזה יקרה הרבה יותר מהר. וזה תלוי בנו. קודם כל - בהתקדמות של כל אחד. אח"כ - אנחנו גם צריכים לקדם את כולם איתנו.

אני באמת מאמינה שהמשיח יבוא בעז"ה בימי חיי. ואני גם יודעת ומקווה, שהוא יגיע מחר. אולי לה' יש תוכניות אחרות בשבילנו...

[זה תגובות על שירשורים שהיו פעם , יש קשר...]

1)

שאלת שאלה יפה!

נחדד את השאלה ברשותך -

מצד אחד כתוב - "ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"
מצד שני כתוב - "אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת"

אז....רגע , תחליטו , זה אמור להיות שאנחנו לא נהיה מוכנים אליו? אז...למה לחכות לו?!
אנחנו אמורים לחכות לו? אז...למה כתוב שהוא יבוא בהיסח דעת?!

התשובה: את עומדת ברמזור. מחכה שכבר יהיה האור ירוק בכדי שתוכלי לעבור את המעבר חציה.
את מחכה...מחכה...ו - הופ!! הרמזור בבת אחת מתחלף לירוק...
את לא היית מוכנה לזה עכשיו. זה הפתיע אותך הפתאום הזה שזה התחלף לירוק....
אבל - את גם חיכית שזה יתחלף לירוק!
הנה מציאות שאנו מחכים למשו אבל...הוא מפתיע אותנו.

כך גם יהיה בעז"ה עם המשיח. אנחנו מחכים לו שיבוא כל יום! באמת כך! מחכים לו ממש...
כל יום ויום המשיח יכול לבוא. רק צריך את ה "שריקה" של ה' והוא כבר פה...
אבל מה , אנחנו לא עוצרים את אורח החיים שלנו. אנחנו ממשיכים רגיל...
עושים בגרות , עובדים , כסף....למה? הרי אם אנחנו בטוחים שכל רגע הוא יבוא - נעסוק רק בתורה...??
לא. אנחנו מאמינים ובטוחים שכל רגע הוא יכול לבוא - אבל - אנחנו לא צריכים לעצור את אורח החיים שלנו בשביל זה.
[כי אנחנו לא יודעים בברור מתי הוא יבוא - ממשיכים אורח חיים רגיל...]
אנחנו צריכים להמשיך רגיל ועם זאת להאמין אמונה שלימה שהוא עוד מעט בא...

כן. המשיח שיבוא בזמן שאנחנו מאמינים שיבוא ["כל יום אחכה לו"] אבל - בד בבד זה יהיה בפתאומיות ["היסח דעת"].

על כן , בכדי שלא נתבלבל:
אנו צריכים להאמין שהוא יבוא היום. עכשיו. לחכות לו.
בכל יום אני צריך לחכות לו - איך מחכים לאדם? עומדים בפתח וחושבים , הנה הוא כבר כאן. זה - לחכות...
איך הוא יבוא? אין לי מושג. אני סומך על מי שברא אותי שאם עולם כזה נפלא הוא ברא , ולהחיות מתים הוא יכול -
את המשיח ברור לי שהוא יכול להביא בכל עת ובכל זמן ו...אני תמיד אמור לצפות לו שהרי אולי עכשיו הוא יבוא...
למה הוא לא בא עד עכשיו? כי...ה' עוד לא "שרק" לו. אבל - כשהוא "ישרוק" לו הוא יבוא לפה מהר!


מקווה שקצת עזרתי.
בציפיה לביאת גואל ולבניית בנין אריאל בעז"ה.
בהצלחה!!

2) עוד שירשור "טרי" בנושא..

Forum/Forum.aspx/t97525

מקוה שזה הובן.
בהצלחה.
שבת שלום!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות