השנה בכללי היה קצת דוכנים ציפיתי שיהיה כממו שנה שעברה או יותר שנה שעברה היה פוללל דוכנים...

רציתי לשמוע אם שמו לב,

 אם יש רעיונות לשיפור,

אם ניגשת,

אם התחברת לרעיון....

תודה רבה

שמתי לב.

תתחילו לחלק חוברות של מורא מקדש במקום חוברות שקוראות לעלות להר בית אלהינו.

ניגשתי כן

התחברתי- ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש  ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש  ממש ממש לא!

אני נגד זה והרוב זה דיון דמגוגי של "אכפת לך? -תעלה" 

אבל מה? הנוער הטועה והמטעה הזה מתוק חבל"ז

נוער המקדש לא מתעסק עם עלייה להר הבית.

החוברות שאנחנו מוכרים זה פשוט כי אין כ"כ חוברות שמדברות על בית המקדש בלי התייחסות להר, ולרוב אלה חוברות שהרב של התנועה הרב ישראל אריאל שליט"א כתב....

אנחנו מתעסקים עם ידע מקדש, כיסופים למקדש, שכמה שיותר אנשים ידעו שיש בכלל דבר כזה ויכספו אליו.

עד כמה שקלטתי אותך פה בתור אדם דתי, בית מקדש זה דבר שגם אתה רוצה, לא? אם כן, אז יש לנו אידיאלים משותפים!
 

ותודה על המחמאה

פעם אמרתי לחבר. "אתה יודע? הבעיה  היחידה שיש לי עם 'חוזרים להר' ו'נוער המקדש' זה שהם עולים להר הבית". הוא צחק.

אבל באמת- אני רוצה שהר הבית יצא לגמרי מידי הוואקף. ובאמת אני רוצה מקדש.

אבל זה העניין.

וזה גם  קשור לדמגוגיה.

נוער המקדש רוצה להקריב תמיד כמו שהוא רוצה להניח תפילין או להטיל ציצית (במקרה הטוב, אני לא מדבר על האלו שמשתפים פעולה עם מורא מקדש והמניע  שלהם זה כי זה מה שזוהר בעיניים וחייתי).

אבל מה לעשות- מצוה של מקדש זו מצוה לאומית זו מצוה של מימד אחר.

של שכינה.

אני לא כוסף  לבית המקדש השני. המצוה של המקדש אליה אני כוסף זה לא עניין של עצים ואבנים. אני לא בונה בית שרוף.

נכון, ישנה מח' אם אנו פטורים או אנוסים. אבל גם אם אנוסים אנו ויש חיוב- הלא אנוסים אנו לא משה וישי ודניאל ואליה ואלחנן ואורי ותהילה ויסכה ונעמי ושירה ומרים. אנוסים אנו עמ"י בכללותו.

אני לא מגדל  חיטה טחונה ולא בונה בית שרוף.

אני בונה מקדש מלך. אני מצפה לשכינה ועבודת הקודש ולא לבית יפה ובית מטבחיים.

הצורה הדמגוגית של "מה, לא אכפת לך מהמקדש?" היא פשוט לא נכונה בעיניי, אכפת לי יותר מכם! משל למה הדבר דומה?

למי שמתה אמו והבאיש ריח בשרה המת.  הוא יבכה על הריח הנוראי ששרר בבית, או על מות אימו? 

צאו וראו אותי בסליחות הצומות צאו וראו אותי בקינות על יד כותל מערב. ואל תאמרו לי עלות ההר ונגוע בקצהו.

אם נוער המקדש היה מדבר על השכינה ועל שלבי הגאולה בהתבוננות אמת מתוך יראה וכיסופים גדולים ונכונים ולא מתוך ראיה קטנה של שלש פסיעות של איש יחידי ושחיטת כבש.

דברו על המצב הלאומי. עם ראיה גדולה אמיתית.

הרב קוק- למדתם את כתביו?

והרצי"ה?

(וכן, אם מותר לי לשאול- הרב טאו?)

אתם אל תדברו על מה עמ"י  עכשיו ואיך  להתקדם אם הראיה שלכם היא הסתכלות על מקדש ד' כמו על נטילת לולב ביו"ט של סוכות.

זה די מזכיר לי איך נוער מדבר איתי שממלכתיות זו בורות. האמירה הזו מראה רק כמה הם קטנים, במחילה ולא כמה הם גדולים.

זה מה שיש לי לומר.

ואני בא להבהיר שלא באתי לזלזל באף ת"ח ח"ו אלא להסביר את הצד שלי.

מפיץ את עניין המקדש!
זה שהרבה מהנוער עולים, זה משהו אחר ולא בקשר לתנועה כולה.

אנחנו מתעסקים עם זה שאנשים ידעו מה זה בית המקדש, וירצו אותו.

למה אתה מתנגד בזה לא הצלחתי להבין.

לא הבנתי למה אתה חושב שלנו לא אכפת מבית המקדש.

לא הבנתי מה הבעיה בלרצות שיהיו תמידים כסידרם?

לא הבנתי איך אתה חושב שיגיע בית המקדש שאתה כוסף אליו?

לא הבנתי מאיפה הבאת את האמירה הזו של לא אכפת לך מהמקדש?

נוער המקדש מתעסק בדיוק בנקודה הזו של הרצון של העם. אנחנו מתעסקים בלימוד על המקדש ומעלתו וכו'.

אנחנו מתעסקים בדיוק עם הלאומיות. ועם הראיה הנרחבת.

אני אישית לא למדתי יותר מידי מהכתבים של הרב, למדתי הרבה דברים אחרים. אבל מה הקשר? אם אני לא קוקניקית בכל רמ"ח איברי אז אני לא יכולה לכסוף לבית המקדש ולפעול לזה? מה הקשר??

וכן, בבית המקדש יש המון מצוות.

אני לא פותחת איתך דיון על הר הבית עצמו, כי לא נראה לי שיש לזה טעם, ואין לי כ"כ כוח לזה...
וגם אם כן אני מדברת בתור עצמי, לא בתור נציגה של הנוער...

אם   כן אנו מדברים על שלשה דברים.

מצבנו כיום.

מצבנו בשעת הגאולה

ואיך אנו מביאים אותנו ממצבנו הזה למצבנו בגאולה.

אנחנו מדברים פה על  כלל ישראל.

לא כל נער/ה יכול לנתח נכון את המצב הלאומי שלנו.

זה לא שזה דבר טבוע בנו שתינוק איך שהוא נולד ישר יש לו ראיה רחבה היסטורית-לאומית-תורנית ויכול לומר בדיוק את מצבו של עמ"י.

צריך לדעת מה מצבנו כיום כדי  לדעת איך מתקדמים.

למרות שאני אומר גם יותר מזה- אני חושב שצריך לדעת מה באמת השאיפה שלנו, הגאולה. יש ילד שחושב שגאולה זה ששמחים ויש בית יפה מאחורי הכותל.

ילד יותר גדול גם מבין שלא תהיה אפשרות כזו של ערבי זורק בקת"ב על יהודי.

נער מבין שהוא לא מבין שהמצב הבטחוני כלכלי יגיע להישגים עצומים מתוך משפט שכולו ילך לפי התורה

נער יותר בוגר כבר מדבר במושגים של דעת אלהים.

איש כבר מתחיל להבין איך מתייחסים למושגים האלו באמת.

ת"ח גדול ויושב  בישיבה כבר רואה את הדברים הללו בצורה יותר עליונה ועמוקה וגם יותר אמיתית.

אני חושב שגם את השאיפה נוער המקדש מציג לא נכון. אבל גם לו היה מציג אותה נכון- הוא לא באמת מכיר את המציאות ובטח שלא את הדרך.

אי אפשר. פשוט אי אפשר להכיר את המציאות מפשוט לראות ולראות את השאיפה מקריאת פסוקי נביא ואת הדרך מלימוד הלכות ברמב"ם. זה לא עובד ככה.

ואני גם אומר- אי אפשר להגיע ל'נקודה' בהבנת הדור בלי לדעת את כתבי הרב זצ"ל. תאמרי- יש עוד גדולים. נכון, יש לדוגמא את האדמו"ר מסאטמר שחולק על הרב אבל, נו, א ברוך, את יכולה לנחש איך אני מתייחס לזה או יותר נכון, איך אני לא מתייחס לזה. אין  הלכה כמותו.

הרב קוק לפני מותו כתב שהרצי"ה הוא מי שמבין אותו אני מתאר לעצמי שהוא התכוון למה שהוא אמר ואני לא יכול להבין איך תלמידי חכמים בדור שאחרי הרצי"ה חושבים שהם מבינים את הרב קוק יותר טוב מהרצי"ה. כך שבודאי מה שאני מבקש זה הרב קוק כמו שהסבירו הרב צבי יהודה.

ואם אני מחפש מה הרב צבי יהודה אומר- אני לומד אותו מכתביו ומפי תלמידיו.

במילים אחרות- אני פשוט לא מסכים עם מי שמנתח את המציאות בדור בשונה מהרב זצ"ל (אני לא מדבר מול גדולים, בכ"ז השיח פה זה שיח של נערים, כן?) ובטח לא עם מי שמנתח מכמה פסוקים שראה שאין לא ידיעה רחבה בתורה ושכל גדול ומבין וישר.

בית המקדש הוא הרבה יותר ממבנה שמביא לנו מספר מצוות גדול כאילו, כמו ברית מילה וציצית ושבת רק פי 3. זה לא העניין.

נניח- ישנה מחלוקת ידועה בין הרמב"ם לרמב"ן על מהות מצוות בניית המקדש, אני מניח שאת יודעת אותה.  (הרי זה העסק שלך, לא?) אני חושב שגם אליבא דרמב"ם עניין  המקדש הוא עבודה במצב של השראת שכינה שזו העבודה הנרצית כמ"ש "למה לי רב זבחיכם " וכמו שאנו אומרים בתפילה בברכת עבודה אנו חותמים המחזיר שכינתו לציון.

לא המחזיר עבודת הקרבנות. וגם עבודת הקרבנות כשלעצמה היא עבודה של יראה עליונה לאומית כמו שיש חותמים שאותך לבדך ביראה נעבוד. וכמו שאנו אומרים ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. וזו לא העבודה הפיזית עצמה.

נוער המקדש מאוד מדגיש את העבודה עצמה אבל הבית שהם כוספים אליו- הוא לא מה שאני כוסף אליו. עצם בניין השלם שלהם הוא חצי חורבן שלי.

איך אני חושב שיגיע בית המקדש שלי? שאלה טובה. אני מניח שאת הרעיון את יודעת- העם כוסף לו בתכלית הכוסף. אהבת חינם. רבוי הזכויות בעמ"י . אמת ויציב.   השאלה היא איך זה מתממש במציאות- ואת זה אני שואל את הרב טאו נגיד.   יש לי אילן גדול להתלות עליו. 

למשל הנה דרך- ידועים דברי הרמב"ם שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ וכו' והסדר שהוא מביא. אז את יכולה לומר שזה סדר של לכתחילה. אבל מאיפה להקריץ שצריך סדר אחר.  למה שהמציאות תהיה לא כך? אז נניח העמדת המלך, בואי נתחיל בהשבת המשפט?

בואי נתחיל בייצוב ובניית ערכי העם המנחים אותו? בואי נתחיל מהבנת מצב העם? בואי נלמד לאמונת עתנו א-ב? בואי נלמד הקרטריון לאמת  הקרטריון למוסר? בואי נלמד "כארי יתנשא"? אולי זה יתחיל לעשות משהו בדרך אמת ונכונה יותר מאשר דרך מפוזרת מעורפלת כללית ומצומצמת של חוברות עם כמה מדרשים כתובים חמוד?

אולי.

בכל אופן אני מחפש משהו אחר מנוער המקדש גדול יותר רחב יותר אמיתי יותר.

עם כל הרצון הטוב.

זה מזיז לך?

מה עשית השנה כדי להקריב קרבן פסח?

למה בכל הדורות יהודים נלחמו כ"כ על ברית מילה בזמנה, למרות שהיא חמורה בדיוק כמו קרבן פסח, ןעליו בכלל לא יודעים??

פה אנחנו נכנסים.
מדברים על הדברים האלה.

כאילו את מבינה מה זה ברית מילה...

"זה מזיז לך?" את רואה? אחרי זה את מתפלאת מאיפה הבאתי את זה שאת יוצאת מנקודת הנחה שלא אכפת לי באופן מוצהר, לפחות לא מספיק.

מזיז לי?

מזיז לי?

אני חי על זה!

רוח אפינו משיח ה'!

מזיז לי?

איזו שאלה חצופה זו, היא סתם דמגוגית להראות.

נו, אז כן. חשוב לי מאוד. אבל זה חלק מתהליך למשל מזבח. לזריקת הדם. אה נכון, אין לי!

טוב, פסח זו באמת סוגיא רצינית אבל ההסתכלות שלך על פסח כעוד הלכה שצריך לקיים זו הסתכלות מצומצמת, זה ללא שאני חושב שפסח זו לא הלכה. זו הלכה. אבל היא עומדת בתוך מכלול של הלכות שהם שאיפה לאומית של מעשה הקרבנות. וזה לא עוד הלכות פרטיות, זה עניין כלל ישראלי גדול. 

מה עשיתי השנה כדי להקריב את קרבן הפסח.

טוב  את רואה רק דרך מאוד   מצומצת של כלים מעשיים בפועל שלא הולכים גם כך. אני מודה לא  למדתי את הסוגיא העיון, אולי את כן למדת. אני פשוט שאלתי את רבותיי שהם כן יודעים אותה ישר והפוך הם הורו לי למעשה, יבוא יום ואני אלמד את זה. בינתיים אני בכלל לומד על עבודת יוה"כ, (שזה יותר קרוב מפסח אגב) מה לעשות  לא למודים הכל ביחד. אבל מלבד ההוראה המעשית לגבי שחיטת הקרבן, אם אני לא צריך לנסות להיאבק עם שוטרים. אז מה לדעתך כן? אה, אני צריך להביא את עמ"י למצב שבו הקרבת קרבן פסח היא מצוה שרגילים בה כולל גם הראיה. אה, אז צריך מצב של קרבנות, של מקדש, של גאולה רבה- אה-  אז אני אומר לך מה אני עושה-

אני לומד עוד תוס'.

לשכנו תדרשו

הוריות יג ע"ב  "מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך" 

אפי' הגר"ד ליאור שהוא מגדולי הדור. וק"ו רבא ר"מ בישיבת הסדר עם כל הכבוד. "אחרים".

הוא למד בישיבה?

אחיך?

הנושא הוא הרבנות הראשית ות"ח שחולקים עליה.

ולא נביא ולא מרא דאתרא.

אין שום חיוב הלכתי להקשיב להם.

אמרתי שהם סנהדרין?!

ולמה הם לא מרא דאתרא?

את רוצה להסביר?

או שסתם שמעת את זה ממישהו?

הרב קוק אמר שהם דומים לסנהדרין.

הרב קוק הקים אותה את יודעת, כדי שיקשיבו לה.

והיו כמה אנשים שלא ראו את הנחיצות הלאומית וראו רק את הנהגתם הפרטית אז הם מחו ברבנות וביזו את הרב קוק אבל אנשים שבאים בשם ה"גאולה" הלאומית נגד הרבנות? זה עמלק חדש....

בטח לא דברים שהם מכורח המציאות המחודשת של ישראל ששב לארצו.

"לשכנו תדרשו ובאת שמה"

ועוד 3 עותקים מחוברת של הרב אריאל שליט"א שאני לא זוכר איך קוראים לה

@ציון- נויו של עולם!

אני מגיבה בלי קשר להודעות..
אני לא בעיניינים פשוט פה ושם רואה דברים שבאלי להגיב..
לפחות בינתיים

ושל הפורום בכלל ומציף אותו.
אז אל.
 

סליחה על הבוטות, פשוט העניין הזה מציק לי כבר המון זמן....

ואיך הרב מיכה נכנס בהם שיואו....

אמרו לי שגם הרב צבי.

ברוך ה'.

@המקדש השלישי בדרך ואלה, תמיד אני עובר ורואה את החבר'ה האלה וחושב כמה שהם מתוקים וכמה בא לי שיפגע ברק בדוכן שלהם.... 

וכמה שרק כך וכו' וכו'.

זה הרב מיכה.

והרב צבי-

בטח משהו "דמו בראשו" כרת גמור. "שתי סטירות". "הביתה". או משהו כזה....   הרב צבי זה אששששש...

וגם שבאחד הדוכנים (לא זוכר של מי) היו בנות באמצע הריקודים של הגברים

היית בחידון?

שחר אורן, וידעתי שהשם הזה מוכר לי מאיזשהו מקום

איזה קטע

לא היה מאד בולט.. עדיין מהמםם!!!

פשוט לא יודעת איך אפשר לעשות שקצת יהיה יותר נוכח.. 

הבנת?!

אשרייכם!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...