אחרי לידה ראשונה - קרעים דרגה 3cבעצמי
לצערי הלידה לא הייתה כמתוכנן ויצאתי ממנה עם קרעים בדרגה 3c. לפני שהשתחררתי הביתה אמרו לי שאצטרך ללכת לרופא מסויים כדי שייקבע אם אוכל ללדת וגינלית שוב או לא.
בנות שקרה גם להם-
ילדתם רק קיסרי אחרי זה?
מה ההשלכות של קרעים כאלו על חיי היום יום שלכם?
זה השפיע על התפקוד המיני?
כמה זמן לקח לכם עד שהלכתם למקווה?
אשמח לכל תובנה על הקרעים האלו. לכל עצה או הארה.. אני ממש מיואשת. פשוט יושבת ובוכה מרוב ייאוש.
בחיים לא חשבתי שאצטרך להתמודד עם דבר כזה.. מרגישה שכל החיים שלי נהרסו.. ועוד בילד הראשון. פשוט ייאוש.
חיבוק!!!חדשה.
נשמע לא נעים בכלל, משום בחינה...
חיבוק גדול!
הלוואי שתקבלי כאן תשובות שיעודדו אותך!
שהקב"ה ישלח לך רפואה שלמה!! :*
אויאם כל חי

אין לי עצות אבל ממש ממש מצטערת איתך

איזה צער !!

מאחלת לך התאוששות מהירה והחלמה יעילה

חיבוק

הי!חולמת לוחמת
יקרה. חזקה וגיבורה!
עברתי. עברתי את הסרט הרע הזה..

ב"ה! ילדתי אחרי קיסרי. וב"ה זה לא כל כך נורא.. עד אז, קחי לך את הזמן להירפא.. תעשי את כל הבדיקות שהפנו אותך.. לאט לאט תרגישי יותר.
הייתי במקווה חודש וחצי אחרי. אבל את האמת פחדתי מאוד מאוד. בפעמים הראשונות לא כל כך הצלחנו..
לאט לאט שיחררתי..
וגם הפיזותרפיה עזרה.. (כן כן צריך פיזותרפיה!!)
יש קבוצה בפייסבוק "נקרעתי מאהבה". אם יש לך.. קבוצה מעולה. עם הרבה מידע וטיפים.
חיבוק ורטואלי מבין ןמחזק
לא פשוט...אדום צהוב ירוק
גם אני הייתי (?) בסרט הזה.
תאגרי הרבה כוחות לתקופה הקרובה, כי את תצטרכי אותם...
ב״ה היום אני במקום אחרי לגמרי, גם אם לא בהכרח אוכל ללדת שוב בלידה רגילה.

פחות מתאים לי לפרט כאן בפורום פתוח, את מוזמנת לפרטי אם תרצי.
חשוב לוודא שבאמת הפנו אותך לבדיקות המתאימות, כי לצערינומלא בכל בתי החולים עושים את זה...

ומצטרפת להמלצה על קבוצת הפייסבוק ״נקרעתי מאהבה״. אני גיליתי אותה רק שנה וחצי אחרי הלידה, והיה ממש חסר לי מקום שבו אפשר לשמוע ולהתייעץ עם בעלות ניסיון.
איך יודעים את דרגת הקרעים?רק אמונה

אני כבר 2 לידות עם תפרים וקרע 

ולא אמרו לי מידי הרבה פרטים

אם את לא יודעת, כנראה שאת בסדר.אדום צהוב ירוק
ככה אמרה לי האחות בקבלה למיון בלידה האחרונה, ואו-הו כמה שהיא צדקה.

בלידות רגיליות הקרעים הם בדר״כ בדרגה 1-2.
מעל דרגה 3 כבר אמורים להסביר לך את ההשלכות של זה.

אני מסייגת ואומרת שלצערינו יש בתי חולים שלא מסבירים, אבל זה צריך להיות מצויין בטופס השחרור שלך ממחלקת יולדות.
בכל מקרה, רוב הסיכויים שלא הגעת לזה, ואם חלילה כן כנראה שכבר היית מגלה את זה במהלך ניסיונות ההחלמה....
רק אמונה

זוועה 

עכשיו נזכרתי שאמרו לי באמת משהו על 2

וגם נפתח התפרים מהלידה הראשונה

וואי קש/ה להיזכר

 

ו...

נקרעות מאהבה אחלה שם לדבר הנורא הזה

קצת מעדן תטראומה

 

אני חושבתאדום צהוב ירוק
שזה נורמאלי שתפר מהלידה הקודמת נפתח. כלומר, זה לא תמיד קורה, אבל יש סיכוי סביר כלשהו.
וזאת בעצם הסכנה בלידה רגילה לאחר קרע בדרגה גבוהה - שהקרע יפתח ויחמיר, וההשלכות הפיזיות יהיו בלתי הפיכות..
וואו ואם כבר אז עוד שאלהרק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך ב' בסיון תשע"ח 20:57

יכול להיות שינוי בתפירה?

בלידה הראשונה ההחלמה היתה הרבה יותר ארוכה וקשה (חתך שנעשה לפני וואקום \)

ובשניה לא(קרעים )

 

 

לא ממש הבנתי מה את שואלת...אדום צהוב ירוק
אבל בהחלט יש שיטות שונות ורמות תפירה טובות יותר ופחות.
בסופו של דבר צריך סיעתא דשמיא ליפול במשמרת של מישהו שיודע לתפור כמו שצריך....

יכולים להיות סיבוכים, כאבים ובלאגנים גם בקרעים מאוד פשוטים בגלל תפירה לא טובה שגורמת לאיחוי לא טוב וגרוע מכך...
זה מה שקרה לי..בעצמי
לא הסבירו לי שום דבר על הקרעים האלה..
רק שמעתי את הרופאים מדברים ביניהם על השם של הקרעים..
ואז ביום של השיחרור האחות אמרה לי דרך אגב שעוד חודש וחצי אני צריכה ללכת לרופא שייקבע אם אוכל ללדת רגיל או קיסרי בעתיד.
לא את הכל מסבירים בבי״חאדום צהוב ירוק
כן צריכים להגיד את דרגת הקרע, להביא למודעות שלא בהכרח יתאפשר ללדת רגיל בעתיד ולהפנות לרופא שמתמחה במקרים כאלה.
את המידע הנוסף והפרטים צוברים עם הזמן והניסיון...
לא נעים בכלל שונאת שלא מסבירים לאישה מספיקרק אמונה


אם אני לא טועהעדינה אבל בשטח
לי היה בדרגה 3 ברמה שאחרי הלידה, הפנו אותי לרופא שיבדוק את פי הטבעת, להדריך אותי מה לעשות שלא יינזק, או לבדוק שאני עדיין שולטת על הסוגרים.. נתנו לי גם לשתות שמן פרפין כדי שהיציאות לא יפתחו את התפרים אלא יהיו רכות, הייתי אצל הרופאת נשים בביקורת אחרי לידה והיא אמרה לי שההפניה החולים זה לפי צורך ואם אני רוצה אני יכולה ללכת.. משהו כזה, לא ממש זוכרת כי זה היה לפני הרבה זמן ומאז ספקתי ללדת שוב בת מקסימה בלידה רגילה ומעט תפרים.. אז.. לא לדאוג מעכשיו..
וואי מעודדבעצמי
גם לי נתנו פרפין..
לפני שילדת שוב רגיל התייעצת עם רופאים האם ללדת רגיל או קיסרי?
צר לי לאכזבחולמת לוחמת
דרגה 3 ודרגה 3c זאת לא אותה חומרה אלא אם כן בבדיקות יגידו לך שטעו בהערכה של חומרת הקרע. אל תפתחי תקוות ללידה רגילה. הלוואי. הכל תלוי ברמת ההחלמה ואיכות התפירה... אם הצליחו להגיע ולתפור את כל הקרעים בצורה טובה. אל תוותרי על הבדיקות בשום אופן..
ככה גם תוכלי לדעת את מינון הפיזותריה שתצטרכי..
מה זה הC.?רק אמונה


האותיות מדברות על יכולת הכיווץ של פי הטבעת ועל הטונוס של השרמהלחוצות קצת

השרירים הפגועים. ככה הבנתי בחדר לידה כשאני נקרעתי.

מענין תודהרק אמונה


ממה שאני יודעתאדום צהוב ירוק
זה מעיד על מה בדיוק נפגע (עד לאיפה הגיע הקרע). מבחינת יכולת כיווץ וכאלה - בוחנים את זה בעיקר בהמשך אחרי תקופה של פיזיו׳, כשדרגת הקרע כבר קבועה.
כל אחת ואיך שהגוף שלה מצליח להשתקם...
זה המספרים לא האותיות. דרגה שלוש אומרת שלא כל הפרינאום נקרעמהלחוצות קצת

והשני מיליטרים בערך שליד פי הטבעת נותרו שלמים. דרגה 4 זה שהכל נקרע סופית. ככה ידוע לי. ומי שיש לה דרגה 3 שתתנחם כי אחרי הכל השריר הכי משמעותי לשליטה על הסוגרים נשאר שלם כמו שה' ברא וזה נס.

עולה לי השאלה (פילוסופית קצת...)בעצמי
ככה ה' ברא אותנו - ללדת..
אז איך זה שהפעולה הכל כך טבעית הזאת בעצם הורסת לנו את הגוף? לא ברמה האסטטית.. אלא באמת הרס
כי לרוב לא יולדים בצורה טבעית..מוריה
זה כמו לשאול- ה' ברא אותנו כדי ללכת אז למה יש כאלה שנכים?מעין אהבה
למה יש כאלה שהכליות שלהם לא מתפקדות?

נכון. בעקרון הגוף אמור לדעת לפעול כמו שהוא בנוי..
ללדת בלי להקרע ככה...

ולרוב גם אם יש קרע או חתך הוא לא מאוד חמור
זה הרבה תלוי במבנה האגן של האישה,בגמישות השרירים, בגודל התינוק,בתנוחת הלידה,במיילדת,בעוצמת הצירים...
וזה גורמים משתנים מאחת לשניה כמו שיש מישהי עם שרירי רגליים חלשים או אם קיבה קטנה יותר...הגוף שלנו שונה
וכל אחת מגיבה אחרת ללידה
עונשה של חוהאדום צהוב ירוק
עבר עריכה על ידי אדום צהוב ירוק בתאריך ד' בסיון תשע"ח 17:27
זה לגמרי חלק מ״בעצב תלדי בנים״.
אצל כל אחת זה בא לידי ביטוי אחרת...
ה-a,b,c זאת חלוקה של השנים האחרונות ממש...אדום צהוב ירוק
ולדעתי גם היום לא כל הרופאים מודעים לחלוקה הזאת עדיין...

פעם זה פשוט היה 3 או 4, ואז חקרו יותר ולמדו להבדיל בין עוד סקאלה בתוך מה שנכלל ב-3.
ואכן, מבחינת חומרת הפגיעה הפיזית אין מה להשוות בין 3a ל-3c, אבל זה לאו דווקא מעיד על אורך השיקום.
שמעתי על כאלה עם קרע דרגה 4 ושיקום קליל למדי, לעומת כאלה עם 3a שנלחמות בסימפטומים.
לא אבל כנראה המקרה שלנו לא אותו דברעדינה אבל בשטח
כי איתי בכלל לא דיברו על קיסרי.. האמת לידה ראשונה שלי היתה קיסרי אחריה רגילה עם קרעים ואחריה רגילה עם פחות..
איזה קרע דרגה 3? אני בהריון ויש לי קרע 3 B ואני מעמדת לניתוחמהלחוצות קצת

את יכולה לפרט איזה דרגה בדיוק ואיך נתנו לך ללדת? באיזה בית חולים? תודה.

אני חושבת שהמקרה שלי הוא לא כמו שמפורט פהעדינה אבל בשטח
הלידה המדוברת היתה כבר לפני 7 שנים ויותר אני זוכרת רק דרגה 3 וכנראה שהמצב לא היה ככ נורא אף אחד גם לא דיבר איתי אחרי.. הרופאה לא אמרה כלום.. אז אני מניחה שהמקרה שונה לגמרי..
היי, אני עברתי קרע דרגה 4אמא אוהבת!
קודם כל חיבוק. אצלי השיקום היה הרבה יותר נפשי מפיזי.
ב"ה אין לזה השלכות על חיי היומיום שלי.
בהתחלה קיבלתי שמן פרפין ואנטיביוטיקה ותזונה מאוד קפדנית כדי לא לגרום ליציאות קשות או רכות מידי.
תוך חודש ב"ה כבר הרגשתי שחזרתי לעצמי. הפעמים הראשונות בקיום היחסים לא היה קל, יותר פחד.. הרבה סיכוך וסבלנות.
עברתי המון בדיקות לאחר הלידה- מונומטריה, מומחה רצפת אגן, אולטראסאונד של השריר הטבעתי.
לא הסכימו לי ללדת וגינלית יותר. אני אחרי קיסרי אחד ועתידה לעבור את השני בקרוב. יש משהו מאוד מרגיע בקיסרי, כמובן שזה לא המצב האידיאלי אבל אחרי מה שעברתי זה עדיף.

מצטרפת להמלצה על קבוצת הפייסבוק נקרעתי מאהבה.
כמה לידות היו לך?בעצמי
הלידה של הקרע דרגה 4 זו הייתה הלידה הראשונה? אין הגבלה על כמות הלידות שאפשר ללדת בקיסרי? מילא זה היה קורה לי בלידה השישית..אבל בראשונה.. פתאום אני מלאת חששות שלא אוכל ללדת ילדים כמו שחשבתי שאלד...
אני ממש ממש בהרגשה נפשית נוראית. פתאום יש לי מחשבות על ההריון..ועל זה שאולי לא אזכה להיות עוד הרבה פעמים בהריון.
רק רוצה לומראם כל חי

שמספר הלידות האפשריות בניתוח זה כמובן תלוי בהרבה גורמים,

אבל יש לי אחות אמא ל-7 שילדה כבר 6 בניתוח (רק השני לידה רגילה)

אז מאחלת לך רק טוב

ובאמת לא פשוט...

כן. בראשונה זה קרהאמא אוהבת!
גם לי לא היה קל בכלל.. ממש מבינה אותך..
אבל מצד שני זה לשים את הבריאות שלך על כף המאזניים.. עוד לידה כזו ולא בטוח שתצליחי לשלוט על הסוגרים..

אני אחרי קיסרי אחד ועתידה לעבור את השני בעוד חודש..

לי אמרו שעד 5 קיסריים זה בסדר.
תמיד תשמעי על יותר או פחות זה ממש תלוי במצב הרחם של האישה וכל מקרה לגופו.

מאחלת לך שיקום קל ומהיר! לא לפסוח על עזרה נפשית אם את מרגישה צורך בכך.
בררת את הענין? לי אמרו שאפשר 6 ויש מקרים גם של 10...מהלחוצות קצת

אני תמיד חשבתי ש5 יספיקו לי אבל מאז שזה קרה לי  פתאום אני רואה הרבה נשים שיש להן 6-7 וזה לא מספיק להן ואני מרגישה מסכנה גדולה... אמא שלי אומרת לי שאני אביא תאומים... ממש... גם ככה ההריונות שלי קשים וכולם חושבים שזה לא סביר הקושי העצום הזה ורק מחפשים לי איזה מחלה שתסביר אותו...

הרופא שהייתי אצלו אמראמא אוהבת!
אבל שוב, זה מאוד אינדיבידואלי..
יש כאלה שלא יאפשרו להם גם את המספר הזה.. תלוי בבריאות האישה ובמצב הרחם
שמעתי על אישה גם שעברה 12 ניתוחים קיסריים..
וואו..בעצמי
בחיים לא חשבתי שיחליטו בשבילי כמה ילדים יהיו לי
תודה!
לא מחליטים בשבילךאדום צהוב ירוק
אלא שלפעמים יש אילוצים רפואיים.
אגב, זה יכול לקרות מעוד שלל סיבות חוץ מקרעים בדרגה גבוהה.
יש לי חברה שנקרעה דרגה 3סטלה100

לא הסבירו לה יותר מידי...

אבל כשהיא הגיעה ללידה שנייה, היא חשבה שהכל בסדר, הלידה התפתחה עד כמעט פתיחה מלאה,ואז רופא נכנס לחדר ואחרי שראה את התיק שלה אמר שבגלל שזאת דרגה שלוש, ישר לקיסרי!

היא רצתה לסרב, אבל אמרו שזה יהיה באחריותה אם יקרה משהו וכל'.

ילדה בקיסרי חירום.

 

עדיף להתכונן מראש על האפשרויות. 

 

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

האמת שגם אני הייתי מכבסת על 1200יעל מהדרום
לק"י


ולא זכור לי שקרה משהו🤷‍♀️


הלוואי שאלו יהיו בושותינו😅

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

מגש פירות אוליאחת כמוניאחרונה
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקטאחרונה

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך