הציפייה להריון מאוד קשה ושואבת כוחות, ואז כשהוא מגיע- זה כל כך מטלטל ומעלה את סף החרדה... כי מה יהיה עכשיו, והאם שוב יסתיים בהפלה, והאם שוב אחווה זאת?

נשים רבות רוצות להתנתק (לפחות בשלב בו את נמצאת) מההריון, בשל הפחד העצום לחוות שוב הפלה. 

זה טבעי וזה קורה. זו הגנה של הנפש שמגיעה ממקום שכבר חווה (פעמיים! כמה כואב!) את החוויה הקשה הזו של האובדן. ואינה רוצה שוב. רק לא שוב!

אז הנפש מגוננת על עצמה- בחוסר רצון להיות מחוברת לעובר ולמה שמתפתח שם בפנים.

זה הגיוני, זה טבעי, וטוב לדעת שאת נורמלית ושאלה ההגנות שאת נוקטת בהן כדי לעזור לעצמך לעבור את התקופה הזו.

ומותר לך.

לגבי הקנאה- היא גם מאוד לגיטימית. הקנאה מגיעה ממקום שרוצה גם, ובמיוחד על רקע האובדנים שלך- הקנאה היא לגיטימית.

אני דווקא לא חושבת שזה רע, אלא להפך- חושבת שזה אמיץ מצידך להתבונן על עצמך בפנים ולהודות בכך שאת מקנאה. שאת רוצה גם. שהבטן העגולה הזו כל כך מכאיבה לך וצובטת לך בלב... זה אמיץ מצידך לראות זאת. 

הרבה פעמים יש לנו פחד להכיר במקומות הרגשיים הפחות "יפים" שלנו. אבל הם גם שם. כעס, קנאה, כאב, צער ואפילו תוקפנות ואלימות כלפי דברי שקורים בעולם, או אנשים... אלה דברים שקיימים בנו. אם נכיר בהם ונודה שהם קיימים יהיה לנו קל יותר לאהוב את עצמינו ולהיות חומלים כלפי עצמינו וכלפי העולם, כי נפסיק להלקות את עצמינו על הדברים הללו, הטבעיים, שקיימים בתוכנו, ונתחיל להיות יותר אנושיים, מרגישים (כן, גם קנאה וגם כעס), ואז גם נוכל להפנות את הכעס והאלימות הפנימית אל עבר מקומות אחרים. ולא כלפי עצמינו. ("למה אני כועסת/מקנאה? מה יש לי? אני צריכה לעבוד על עצמי".... וכו)

קיצורו של עניין-

הקנאה שלך הגיונית ומותרת והיא כואבת. מאוד.

לא קל להסתובב עם רגש קנאה בפנים.

אני מחבקת אותך על הרגש, ועל האומץ להכיר בו.

אל תלקי את עצמך על כך. זה הגיוני. 

עצות פרקטיות:

- נסי לעבור כל יום בנפרד. אל תראי את ההריון הזה כהר גבוה, עברי כל יום כפי שהוא. אולי כך יהיה לך קל יותר להתחבר. היי עם מה שעכשיו. ואם לא טוב לך להתחבר למה שעכשיו- את יכולה גם להתנתק ממה שקורה לך שם בפנים ולהעסיק את עצמך בדברים אחרים. גם זה מותר.

אם את מודעת לכך שאת מגינה על עצמך בעזרת הניתוק- היי מודעת. המודעות עוזרת להבין שזה מה שקורה, ומאוחר יותר גם תעזור לך להתחבר. בקצב שלך.

- התמקדי בנשימות. נשימה זה דבר שעוזר.

היה פה שרשור לפני כמה זמן שכתבתי בו טיפים לעבור את ההריון שלאחר האובדן- אנסה למצוא ולהעתיק לך מה שרלוונטי.

בכל אופן- חיבוק גדול. את הגיונית ומותר לך. היי עם מה שיש לך. זה דבר טוב, חיכית לו. וזה גם מורכב, כי החרדה מציפה. זה יכול להיות יחד. אפשר להרגיש את שניהם. ולנסות להפחית חרדה בעזרת דברים שנעימים וטובים לך. (ממליצה על מוזיקה... מוזיקה... מוזיקה. שעושה לך טוב ללב ולנשמה. )

ואור מהר מהר

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אני בחרדות

מה מפחיד אותך?

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

תודה אמן לכולנו

איך את עכשיו?

🫂

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות