במדינה יש הרבה יתרונות והרבה חסרונות... יש כאן קיבוץ גלויות, יותר אפשרות לחיות כיהודים בעלי שלטון עצמאי בארץ אבל המדינה היא עדיין לא מדינת הלכה ושליש מהמצוות עוד חסרות לנו בהעדר שלטון יהודי ובית מקדש...

מטרתינו היא להכיר במדינה ולראות את הפגמים בה כדי שנשנה אותה ונעשה אותה כמות שהיא צריכה להיות, אידאלית...

יענו, יש לנו אחלה מדינה אבל היא עוד לא מה שצריך ויש עוד מה לשאוף...

אמת, צריך להתנגד לפינוי ישובים, לדרוש ריבונות על הר הבית, להחדיר משפט עברי לחוקי הממשלה...

ובה בעת לא להיות כפויי טובה לנתון לנו שזכינו לחיות בארץ, לקיים את המצוות התלויות בה (בקרוב בדאורייתא בעז"ה) והחופש לחיות חיי תורה פי כמה מבגלות...

יש הרבה בעיות, אזמה יש גם הרבה דברים טובים.. מה היית עושה פה היום בלי המדינה?! כדאי להסתכל על הצד הטוב (תמיד..) ולא להיתפס על הרע..!

בסופו של דבר - המדינה נותנת תשתיות ליישובים, המדינה ממנת ישיבות ובתי ספר דתיים וחרדיים, המדינה נותנת תקציב לרבנות ולמערכיה העירוניים. לא נכון לומר שהמדינה דפוקה. האמריה הזו מזלזלת בכל מה שיש (=ישיבות זה לא חשוב, כשרות מערכתית זה לא חשוב, נישואי תורה לכל יהודי זה לא חשוב וכו. זלזול מגעיל.)

אחרי שאנחנו מבינים את זה, אפשר להתייחס לבעיות, במלוא הביקורת הראוייה. לא לזלזל בחיילים ובשוטרים (או ח''ו לקרוא להם נאצים!!), צריך לראות את כמות היישובים המתאשרים ביחס למתפנים, החיילם והשוטרים שעוזרים לנו ביחס לאלה המכים וכו.

הטענות הללו הוצגו באובייקטיביות על ידי. אי ראייה של הטענה כשלעצמה היא פגם חמור מאוד אצל הרבה אנשים. מה הקשר שיש דעות שונות? זה אומר שהסברא לא נכונה?

אנשים שקוראים לחיילים נאצים (לפי מה שראיתי ונתקלתי בזה) לא עושים את זה מתוך כוונה רעה ח"ו, וברור שהם בכלל לא מתכוונים לזה! אבל כשהייתי בעמונה ואנשים צרחו לחיילים רשעים ונאצים, החשיבו את ביבי להמן ולהיטלר ימ"ש, יכולתי להבין אותם. לא הסכמתי איתם, הבנתי אותם. כי עובר עליהם זמן קשה, קשה מאוד. אותם חיילים, אותם יס"מניקים מוציאים אותם מהבית שלהם, נושאים את דגל ישראל על כובעיהם, כשזה (לדעתם) לא מגיע להם, והם לא יכולים להיקרא חלק מהמדינה הזאת. הרבה מעמונה כבר לא חוגגים את יום העצמאות אני לא מסכימה איתם, אני פשוט מבינה אותם. כי זה רגע קשה וכואב, וזה הלם לכל החיים. אז אני פשוט מבקשת שלא תשפוט אותם!

הבקשה הזו נדחית.
עדיין יש חופש מחשבה.

צודק, אוקי, משנה גישה. זו הייתה בקשה. לא חייב, רק תבין אותם! זו בקשה.

איך אפשר להשוות חיילים לנאצים, ריבון העולמים.??

צריך לשים לב מה יוצא לנו מהפה, קל וחומר בחורים שמגדירים את עצמם כיראי שמיים ומייצגים משהו...

ח"ו לא רוצה לשפוט, וגם אין לי זכות לשפוט...

אבל באמת, הם לא שמים מה יוצא להם מהפה, זה רגעים קשים וכואבים מאוד

תתאר לך שמגרשים אותך מהבית שלך (ח"ו!), שגדלת בו, באותו רגע הם לא  שמו לב אפילו מה יוצא להם מהפה.... 

זה רגעים קשים נפשית (ופיזית....) הם היו בשוק!!

לדעתי הם פשוט לא ידעו איך להתבטאות באותה השניה (ואולי גם כמה שנים אחרי...)

אתה ממש צודק! מצד אחד המדינה שלנו זה הנס והדבר הכי טוב שקרה לנו, ומצד שני יש מדי פעם פגמים.

זה דבר מצוין!

וכמה אנחנו צריכים להודות לה' יתברך שיש לנו מדינה!

כשיש לעם ישראל שלטון בארצו ונחלה.

מדינת ישראל- יסוד כיסא ה' בעולם- כך כותב הרב זצ"ל, 

ונכון לא הכל מושלם, יש תחומים שטעונים שיפור, ויש המון מחלוקות, לפעמים קצת ניגודים להלכה,

דעות שונות וכולי..

ועוד כותב הרב קוק זצ"ל :

"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך!"

אחרי כל הביקורות על המדינה, על האומה, או על אנשים ספציפיים שיש כאן, צריך להתמקד בטוב

אוי טאטע כמה שאנחנו צריכים להתמקד בטוב

ולהפסיק להיות קטנוניים, וביקורתיים

קצת לימוד זכות, עין טובה, המון אהבת ישראל, סבלנות ואמונה. ככה נתקדם בע"ה

המדינה הזאת היא נס נס נס!!

ללא שלטון יהודי, גם אם הוא לא בהכרח שלטון דתי,

לא יודעת איפה היינו פה, אם בכלל היינו פה..

בקיצור הודו לה' כי טוב! ה' פשוט עושה לנו ניסים, צריך להעריך את זה כל כך.

זה מאוד קשה ומורכב. שמפנים ישובים מארץ הקודש ועוד ועוד...

אבל צריך להאמין בה' יתברך, 

וזה גם נסיון שלנו בתור עם,

עם כל השוני והדעות המנוגדות ללמוד איכשהו להסתדר

לכן אמרתי שיש עוד מה לתקן ולשפר

אבל זה תלוי רק בנו

אם כל ציבור וכל אדם מישראל יפתח קצת את הלב

ואולי ישנה משהו בגישה שלו, לכולם יוכל להיות יותר טוב...

לא זוכרת איפה שהמדינה היא כמו ילד קטן.

המדינה שלנו היא רק בת 70 שזה נחשב קטן למדינה והיא באמת עושה דברים לא טובים כמו לפנות ישובים וכו 

אבל כמו שאם הילד הקטן שלך עושה שטויות אתה לא מוותר עליו כך גם לא לוותר על המדינה.

כשרוצים לברר האם המדינה היא הגאולה צריך להבין מה זה גאולה.

גאולה זה ההיפך מגלות.

גלות זה שעם ישראל אינו שולט בארצו

גאולה זה כשעם ישראל שולט בארצו

המדינה היא הגאולה! מ.ש.ל

לא צריך בית מקדש בשביל גאולה!

לא צריך משיח בשביל גאולה!

אפילו אם על העצים לא צומחים רוגלעך קינמון, זה עצוב אבל זה עדיין גאולה!

בשביל לחזק ולמקד את השאיפות הקדושות שהצגת צריך בהירות בהגדרת מצבנו הנוכחי.

כלומר אפשר ללמוד את כל הלכות שבת אבל לא לדעת מתי בכלל היא נכנסת..

הדברים שכתבתי הם ע"פ מהר"ל נצח ישראל פ"א

ויש להבין שהמושג "גאולה" הוא לא תלוי בבית מקדש משיח וכו' שהרי גם ליציאת מצרים קוראים גאולה אף על פי שנעדרו כל אלו.

יש להיסטוריה עוד שלבים רבים אחרי גאולה ואליהם אנו מכוונים.

והדברים ארוכים... הלוואי שידעתי אותם כהוגן.

בכל אופן איזה שמחה יש כל כך שהנושא הזה בוער כ"כ.

מצבנו עדיף מזמן הבריטים והתורכים שבעתיים

ומחו"ל-שבעים ושבעה

@משיח!!!

@ארץ אהובה

ולא טובה בחלק מהדברים.

אין דבר כזה ממשלה שטובה בהכל לכולם. 

לכל אחד טובים דברים אחרים ולכן חוק שדופק מישהו אחד יכול מאוד לעזור למישהו שני ואז כל אחד מסתכל על זה בצורה שונה

אני ממש מסכימה איתך כי זה באמת קשה לחיות במדינה שמצד אחד את אוהבת אותה אבל מצד שני צריך גם לראות את הדברים הטובים שבה ולא להתמקד רק בחצי הכוס הריקה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...