יש גם יראת העונש, שהיא אמיתית, אבל אינה השיא. ולא טוב שהיא תהיה הגורם העיקרי. אבל גם לה יש מקום.

בוודאי שהתורה והמצוות זה רצון ה', גם אם  הוא כביכול "לא צריך את זה". זה נושא עמוק.

אנשים לא מתים מזה שהם עוברים עבירות, כי הקב"ה ארך אפיים. מפורש במסילת ישרים, שזה אחד משלושת הדברים שמידת הרחמים גורמת, שלא ייענש מיד. וגם זה ש"לא כ"כ רע להם בחיים" אינה ראיה. הרי יש גם "משלם לשונאיו על פניו להאבידו".

זה לא ש"גם היום יש שאריות של הדבר הזה"... ההסתכלות התורנית לא השתנתה, וזה חלק ממנה.

המטרה בתורה ומצוות, היא שנידבק בטוב האלוקי, לנו, לכלל ישראל, לתיקון העולם - וממילא מה שנגד זה, מעיב על הענין.

ההסתכלות הישרה על השכר והעונש, אינה של "הקב"ה מחפש אותנו על כל פיפס".. אלא כמו כל כלל במציאות. כמו שכאשר אדם אוכל משהו לא בריא, כואבת לו הבטן - ואם אוכל בריא, הוא בריא יותר; וכמו שאם זרם חשמלי מחובר נכון, אז הוא מפעיל היטב, ואם לא - יכול לקרות קצר, כך גם, להבדיל, יש כללים של ההופעה הרוחנית. ה"עונשים" אינה איזו התעללות, אלא הופעה של החסר. וסוג של מירוק ה"חלודה" מעל האמת. ויש כח בתשובה, להחזיר את האדם אל אמיתתו. ב"ה. 

אומר הנפש החיים, ששכר מצוה מצוה - זו הרוחניות שנמצאת בתוך המצוה. וכן חלילה ההיפך.

אבל נכון, שהעיקר זה לפתח את הצד החיובי, את רוממות הטוב והערך שבחיים ערכיים עפ"י התורה והמצוה. בפרט בזמננו.

מה שהסלידה מהפחדות מכוונת למקום פנימי יותר, יש בכך משהו, במובן הזה שמנסים להבין את עומק האמת שבכך. שהרי דברי תורה וחז"ל מלאים מכך. ואז מבינים שאכן זה לא משהו "חיצוני", אלא עומק המהות של המצוות מול העבירות וכו'.

גם לגבי תשובה, צריך להיזהר לא לבלבל בין דרשות רוחניות לפשט הדברים. קודם כל, עפ"י ההלכה חרטה אמיתית,עזיבה וקבלה על העתיד, היא תשובה. כך פוסק הרמב"ם. ובהחלט זה קושר גם לצד של ההגנה מעונש החטא, וגם מההישארות בשפלותו. השתחררות.

אבל באמת יש מדרגות ועליות בתשובה. ונכון שבתשובה מאהבה זדונות הופכים לזכיוות, אבל צריך להיזהר - קודם כל, להבחין היטב בין הרע לטוב. על רע צריך להתחרט ולהצטער. אח"כ, יש מהלך של עליה. לפעמים ע"י עצם זה שע"י הסלידה מהרע עומד יותר על ערך הטוב ועל שנאת הרע. לפעמים גם ע"י בירור מקומם הנכון של כחות שונים, והפנייתם לחיוב.

אם את חוזרת בתשובה באמת, דהיינו מתחרטת ולא היית רוצה שיִקרו - ומקבלת להיזהר להבא, זה נמחל (לא קשור דווקא לחתונה. נכון שיום החתונה, הוא יום של מחילת עוונות, מעין יום כיפור).

ואם קורה שחוטאים שוב ל"ע, שהרי כבר נאמר "אדם אין בארץ אשר יעשה טוב ולאיחטא", אז חוזרים שוב בתשובה. אפילו הרבה פעמים. העיקר, שלא יסתמך בחטא על כך שחוזר אח"כ בתשובה (האומר אחטא ואשוב - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אבל גם שם, אם בכל זאת ידחק ויעשה, יימחל), שלא תהיה תשובה גורם לחטא..

תעבדי את ה' בנחת ובשמחה. תשתדלי ככל האפשר לעשות טוב ולסור מרע - ואם קורית תקלה, תחזרי בשתובה, ותשכללי את ההמשך. שזה יהיה אתגר משמח.

ויופי שהנפש האמיתית שלך טובה.

לפעמים, גם זה סוג של יצר הרע: רואה אדם טוב, אז מתחיל להפחיד אותו יותר מידי, כדי שלפחות לא יעבוד את ה' בשמחה...

כמו שכתבתי - גם זה סוג של יצר הרע.

יש כאלה  שההיפך - מתעלמים מכל השלכות של עבירות, וזה היצר הרע שלהם;

ויש כאלה, כמו אצלך, שהיצר הרע מנסה להוריד אותם מעבודת ה' בשמחה, לגרום להם לחיות בפחדים אובססיביים, שרחוקים מאד מדרך ה' ורצונו. טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.

לשאול שאלות עיוניות, רוחניות, זה טוב מאד. זה לא יצר הרע.

אבל לחיות בפחד מדכדך, שמא כל מה שאני עושה זה לא מספיק ולא יעזור ואני בסוף אחטוף בגיהינום מי יודע מה... כך לא בונים יראת שמיים בריאה. יראת העונש, היא מרכיב מסוים, קומה תחתונה שעוזר לדחוף למעלה - אבל לא המרכיב העיקרי בעבודת ה'. בוודאי לא אצל מישהי כמותך שמשתדלת בכל מאודה ללכת בדרך טובה וישרה.

תשתדלי להוסיף טוב, תתענייני בנושאים ביהדות (ממקורות מהימנים. לא כל מי שאומר משהו הוא אכן מומחה לדבר), תשתדלי ככל האפשר לקיים סור מרע ועשה טוב - ותשמחי בכל התקדמות טובה.

אלו בהחלט הדברים "החשובים באמת", גם בעוה"ז וגם לעוה"ב....

אם זה מה שהדבר גורם לך, תשחררי קצת.

כשיגיע זמן, שהתעמקות בשאלות תבוא בצורה בריאה, מרוממת, ללא עצבנות ופחדי שווא, תוכלי לאחוז גם בזה.

בינתיים, גם בפשיטות זה טוב מאד. סור מרע ועשה טוב - בביטחון בה' ובשמחה של מצוה..

לכי לייעוץ בהקדם.  עם מישהו שמבין את הסגנון שלך. זה יעשה לך סדר במה חשוב ומה פחות חשוב בחיים שלך. 

קראתי את השאלות שלך לגבי העבר. רציתי לענות לך .כתוב "כי לא ידח ממנו נדח" שאפילו הרחוקים ביותר מה' - ה' לא עוזב אותם. ועוד הקב"ה מחייה את כולם אפילו במקום הנמוך ביותר בעולם ומזהם - הקב"ה נמצא. מספרים על האדמו"ר מקורבין שפעם עשה טיש ואמר "שמי שאחריה נפילה לא מתפלל כמו לפניה (כלומר שאחרי הנפילה הוא חושב שה' לא אוהב אותו) לא דרך על מפתן החסידות" ואז יש תיקן ואמר "לא דרך על מפתן היהדות" כי הקיר לדעת שהקב"ה אוהב אותנו תמיד ובין כך ובין כך קרואים בנים. אני ממליץ לך לקרוא נתיבות שלום הוא מדבר על זה שם.

ולגב האם הבר משפיע או לא? ברור שהעבר משפיע השאלה לאן את לוקחת אותו האם את לוקחת אותו להיות בצער ולחשוב כמה את לא טובה - זה לא טוב אבל אם את לוקחת את זה כדי לעזור לאנשים אחרות לא ליפול אז העבר משפיע לטובה וירידה לצורך עליה

יש לי עוד מלא מקורות על תשובה ואהבת ה' גם לרחוקים ביות אםאת רוצה אני יכול להביא לך 

אל תדאג

אצלך אין ספק

אין מצב שהרהר תשובה

ידוע שצדיקים מתגלגלים בדגים..

דג – חב"דפדיה

"צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהוא הבעל חי שמשמש משל לעבודת הצדיקים"

את צריכה להבין אבל שמדובר על הנשמה שלו, לא שהצדיק בעצמו נמצא בדג.

וכמו שכתבו כבר- אין לנו כ"כ הבנה בדברים האלה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.