עבר עריכה על ידי תקווה_לעתיד בתאריך י' בסיון תשע"ח 14:20
עבר עריכה על ידי תקווה_לעתיד בתאריך י' בסיון תשע"ח 14:19
שלום. כתבתי פה בעבר במספר הזדמנויות.אין לי כוונה לפרט ולכתוב מגילות. רק אשאל שאלה ואשמח לתובנות -האם יש פה מביניכם שהיו להם קשיים בתקשורת , עמוקים, שהובילו לריבים וכעסים (שכוללים צעקות ועקיצות הדדיות) ,חוסר יכולת לשוחח על המצב באמת ממקום מכבד, סבלני, מרצון ללמוד ולהבין, וקושי להתמיד בטיפול זוגי, ועדיין הצליחו להוביל את הזוגיות למקום בריא ,אמיתי ברמה של שינוי עמוק ומשמעותי?
בלי לומר "טוב זה מי שהוא אני אתרגל ואשלים עם זה" אלא באמת שיש תחושה של יכולת להבין יותר טוב אחד את השני ולדבר כמו שצריך בבגרות על הפערים או על התסכולים?
אני נשואה שלוש שנים וחוץ משיפורים באמת שיש פה ושם, אני מרגישה שאנחנו משחזרים את המריבות ואת הקשיים. שנינו נשמעים בתוך ריב וגם בהתכתבות וטסאפ ביום שאחרי הריב כמעט *בדיוק* אותו הדבר! כאילו לא היינו ביעוץ לסירוגין חמישה חודשים, כאילו לא נפל שום אסימון. מאוד מתסכל אותי.
חוששת להכנס ככה להורות . זו קרקע פוריה לחוסר הרמוניה בבית וזה ממש לא מה שאני שואפת אליו. אני מדמיינת ורוצה לעצמי בית של שמחה ,הבנה, שותפות ודינמיקה בריאה עבור הילדים. וכרגע זה פשוט רחוק מזה . אפילו שבהחלט יש ימים טובים של שיחה טובה ופתאום איזו ניצוץ שבסוף נצליח. ואז אחרי כמה ימים שוב פיצוץ ומשהו נקודתי שמידרדר והופך למשהו חסר פרופורציה.
משהו בנו כאילו לא מוצא את השפה המשותפת וההבנה כדי להסתדר .
אשמח לשמוע תובנות אעפ"י שהרקע לכל קצת יותר מורכב.
בשלב זה יש לנו עזרה. 
תגובה נפלאה