אופ. אני ממש ממש מתלבטת.
אין מה שיכריע.
לשלוח לה או לא?
היא לא תענה לי.
אני יודעת.
לזה אני לא מצפה.
אני אוציא את עצמי סתומה. מטומטמת. ממש.
אבל אולי זה יגרום לה באמת לכתוב ולהביא לי.
אני לא יודעת מה לעשות.
כבר ככה אני יוצאת ממש ממש מטומטמת. ואני גם מרגישה ככה. ואני באמת כזאת.
אבל אולי אני סתם חוששת והיא כבר עשתה את זה ומחר אני אפגוש אותה והיא תביא לי. וואי. הלוואי שבאמת.
אבל הגיוני מאד מאד גם שממש לא. אוף.
טאטע אני לא יודעת לא יודעת לא יודעת.
אוף.
אין מה שיכריע.
אני צריכה להחליט.
ומתישהו כבר לעשות את זה אם כן כי כבר עוד מעט זה לא שעה מתאימה לשלוח הודעות.
וואי וואי וואי טאטעעעע
באלי לצרוחחחח
מרוב תסכול. וכאב.
אני רוצה שייגמר כברררררררררררררררררר
נראה לי אני שולחת.
במילא אני כבר ממש יצאתי מטומטמת.
די אופ אני לא יודעתת
לשלוח?
לא לשלוח?
לצאת מפגרת? ילדה קטנה?
במילא אני כבר כזאת.
אופ.