פעם לא הבנתי את אלה שמתבאסות כל חודש מהמחזור שמגיע, את אלה שלחוצות לדעת אם הן כבר בהריון החודש, וממהרות לבדוק.. לא הבנתי מה הלחץ, אז עוד חודש..חודשיים..
עכשיו אני נמצאת בתחושה של אבדן כל חודש מחדש.
חוויתי כמה הפלות רצופות, אחרי הריון שלם שנתן לנו ילדה מהממת..
עברתי כל הפלה בנפרד, חלק יותר בקלות חלק יותר קשה, אבל מאז הגרידה האחרונה עברו מידי הרבה חודשים וכל חודש אני מרגישה אובדן.
הגוף שלי משובש מאז וכל חודש אנחנו כנראה מפספסים את הביוץ או שזה ממש על הגבול, ההפסק נדחה ביומיים, שלוש וארבע...
ניסיתי הרבה שיטות ולא ממש ראיתי שיפור.
שונאת לאבד דברים, וכאן אני מראש מאבדת תקווה..
הפעם זה היה קשה מאוד..
ביום החמישי כבר לא היה דימום, עשיתי הפסק די בקלות, למחרת בבוקר נקי, כבר התחלתי לשמוח. בבדיקה של הערב, מעורב קצת דם, וזה מידי מוכר לי, די בטוחה שזה בעייתי, מנסה לעשות הפסק, מצליחה בקושי, למחרת בבוקר שוב בדיקה בעייתית, וגם הרב פוסק כך, ושוב הפסק ומוך ויש טיפטיפונת דם.. וזה לא פצע, אני מזהה את זה..
הרב שואל אם השתמשתי אולי במשחה או משהו אדום, ואני שוללת כמובן, אין סיכוי.
וככה נדחה לו ההפסק בשלושה ימים ארוכים ולכאורה נקיים 😢
שבורה ומתוסכלת..
מתגעגעת מצד אחד ובלי חשק להגיע למקווה עוד פעם.
נמאס לי מהרוטינה הזאת של לנסות שוב ושוב, עוד הפסק ועוד אחד, כל חודש מחדש, לדחות הזמנות אירוח לחגים כי זה קרוב לזמן טבילה וכו...
ושוב להתאכזב, לתת ללב לקוות טיפטיפה, ולהתרוקן שוב😢
צריכה עידוד..
תודה למי שקראה עד כאן.
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 