הגעתי למסקנה
שאאוטינג הוא לא אמירה מוחלטת.
יש אאוטינג שבו אתה מגלה לאנשים, ישירות או בעקיפין,
מה השם שלך, ואיפה אתה גר, במה אתה עוסק וכמה אחים אתם במשפחה.
לפעמים אתה זורק גם כמה מילים על מה עשית היום ואיזה מצברוח ישלך.
ויש אאוטינג שבו אתה שופך בליל של רגשות,
עושה בהם סדר,
בוכה,
צוחק,
כועס,
אוהב,
שותק.
אאוטינג שאתה מודיע בו בדיוק בדיוק איך הרגשת לגבי מה שקרה לך היום
ומי דרך עליך
או זרה לך מלח על הפצעים.
מי ריגש
מי הפתיע
מי נתן
או לקח
כזה אאוטינג שמי שקורא אותך
יודע כמעט הכל על מי אתה באמת
אפילו אם הוא לא יודע איך קוראים לך.
אז אין לי בעיה עם אאוטינג
מהסוג הראשון.
השני שמור.
ויש גם שלישי
אבל הוא ממש ללבבות בודדים
וכמעט בטח שלא לאינטרנט.
קפיטו?
@משיחנאו, גם בשבילך.
