ולשקול סגירה שלו לאחר זמן.

הסיבות שציינת הן חלק ממגוון שיקולים לסגירה של הפורום.

נשים היו רוצות פורום אינטימי שבו הן יוכלו להביע את כאבן, בלי להסתתר תחת אנונימי או תחת שם אחר.

כך יכולה להיווצר קהילה אינטימית ותומכת יותר. 

ובאמת, הצורך הצניעותי הוא נושא שבאמת חשוב לחשוב עליו בהקשר הזה.

(מצד שני- האם חשבת על כך שגם פורום הריון ולידה עונה על אותם קריטריונים של צניעות ומעלה נושאים רבים שאינם קשורים לעולמם של ילדים...? מה דעתך על כך?) 

מן הצד השני, ישנן נשים רבות שעוברות הפלה באופן פתאומי והפורום מאוד מסייע כשהוא פתוח ולא צריך לבקש אישור כניסה מיוחד, ולעבור תקופת היכרות מסוימת כדי לקבל אישור כניסה... זה יהיה מורכב ביותר עבור אישה שעוברת הפלה ועכשיו צריכה מענה מיידי.

בנוסף, הפורום מיועד גם לגברים.

אמנם גברים לא הביעו פה עמדה או מצוקה או דעה (לא בפומבי בכל אופן, מלבד מענה לקוני ומלבד פניה למילוי שאלון מחקרי)- ובכל זאת זהו מקום שמיועד גם להם. ולאבות שמאבדים הריון יש מקום חשוב מאוד בתוך המערך הזה, לעיתים הצורך משמעותי ביותר וחשוב שיהיה המקום גם עבורם.

אם נסגור את הפורום הוא ככל הנראה יהיה שייך רק לנשים.

ישנה אפשרות ליצור פורום סגור במקביל לזה הפתוח, וכך ליצור את שתי האופציות ולהשאיר את השאלות האינטימיות ואת הנושאים הפחות צנועים- לפורום הסגור.

אשמח לשמוע את דעותיכן/ם, חברי וחברות הפורום היקרים/ות.

נעלה זאת שוב לדיון.

ניתן לכתוב פה בשרשור כדי שנוכל לדון על כך בפתיחות. היו כנות וכנים, שנוכל לתת את המענה הטוב ביותר עבור כמה שיותר אנשים ונשים.

תודה לך אביול על העלאת הנושא מחדש למחשבה.

ציפי

אני עדיין חושבת שהנושאים שאמורים להיות נידונים כאן גוברים על הצורך המיידי שיהיה פורום פתוח. וכן, גם פורום הריון ולידה בעיניי חוטא למקום הזה. ולגבי גברים- אני חושבת שאם קיים צורך כזה, אולי כדאי שהוא יהיה בנפרד. לא חושבת ששייך בנושא הזה לערבב בין המינים. אבל זו רק דעתי, עשו כהבנתכם...

לקבל הרשאה לפורום סגור פה זה יותר קשה מלהתקבל לעבוד בשב"כ..

בנוסף, ילדים לא אמורים לגלוש באינטרנט ללא השגחת מבוגר צמוד..

המחשב לא נגיש כלל לילדי (אבל זו דעתי בלבד..).. אני מעדיפה שהם ישחקו ויעשו דברים של ילדים ולא ישבו פאסיביים מול מסך מכל סוג שהוא..

יש פורום לנשואות סגור ואם יש שאלות אינטימיות, ניתן להפנות לשם.. בטוחה שעשו זאת בעבר..

פורום סגור מסרבל מאודד!!!!!!!

וברגע שאת כאובה ורוצה לפרוק להתחיל לבקש אישורים והשראות את כבר מעדיפה לוותר על השיתוף והפריקה.

ילדים לא אמורים להגיע לפורומים האלה...

הרי זה נושא שכל כך לא מדברים עליו ביומיום... בגן המשחקים עם השכנות או במכולת, וגם לא במקומות יותר פרטיים ואינטימיים כמו מפגש חברות או ישיבה בבית קפה.

זה נושא שהוא כמעט טאבו.

בזמן האחרון ישנה התפתחות מרשימה במיוחד של היחשפות תקשורתית לנושא ההפלות והלידות השקטות, והחוויה של נשים וגברים סביב הדבר הנורא הזה.

זה פחות מושתק.

אבל עדיין... קיים פער בין המציאות המוצגת בעיתנונים לבין היומיום. זה נושא שקשה לדבר עליו. מאוד.

לכן אולי דווקא פורום פתוח עונה על צורך חברתי בחשיפה לחוויה שחוות משפחות, שחווים זוגות, שחווים אבות ושחוות אמהות סביב הפלה ולידה שקטה.

זו חוויה מושתקת שראוי מאוד לתת לה ביטוי ומקום פומבי.

ומן הצד השני...

אני מנכיחה את הקולות שפנו אליי באופן אישי כשהתלבטנו לגבי פתיחת הפורום- 

היו נשים שאמרו לי שהן מעוניינות בפורום סגור כדי לשמר את היכולת לשתף, ליצור קהילה אינטימית עם ניקים מוכרים, כדי להצליח לתמוך אחת בשניה מתוך "היכרות וירטואלית" ולא רק כאנונימית לגמרי. ונשים אלה לא חושפות את ההתמודדות שלהן בפורום פתוח. גם לא תחת "אנונימי".

זה גם שיקול, ואני מעלה אותו כאן כדי להביא קולות נוספים לדיון.

תודה על ההשתתפות והשותפות בדיון החשוב.

שאולי אפשר לטשטש איך שהוא את שם הפורום אולי 

פורום אבדן ה.?

ככה טינאגרים למינהם לא ירוצו לשם דבר ראשון...

חוץ מזה אולי ליצור קבוצת ווטסאפ של הבנות שרוצות סגור עם ניקים מוכרים

אני יודעת שניתן ליצור גם כאן  בפורומים קבוצה בשיחה האישית עם מגוון משתתפים

אני מכירה את הפורומים הסגורים יצאו משם כמה וכמה קבוצות ווטסאפ

כי זה מעביר מסר שיש פה משהו שדורש הצנעה

זוכרת ביסודי שלמדנו חומש כלשהו והמורה אמרה שנדלג על פרק כלשהו,

בהפסקה כולן למדו אותו עם רש"י

הן על הבעת הדעה,

על הסברת החשיבות

והן על מילותייך בסוף. שמחה לסייע מנסיוני. ומצטערת על נסיונך. את מוזמנת כמובן לשתף, לסייע ולתמוך מנסיונך זה.

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.