כדי לאומרו.


ולא מבוסס על כלום חוץ מעל כתבה שלא אומרת כלום.

הכתבה רק באה לשקף את תחושתיי כי קשה הי'ה לי לנסח

בעיקר מה שמדברים עליו בכתבה זה ההערכה ללומדי תורה ות''ח והבטחון בדרך שלנו..

וממש מסכימה.
לדעתי הפתרון הוא שהציבור הדת''ל יבין שהוא בעצם לא ציבור- ואם חבר'ה "דתיים לייט" מזדהים עם החילונים ושונאים חרדים זה לא אמור להשפיע על החרד''לים
ואז גם תפתר הבעיה שהציג הרב בכתבה- הקושי להתחבר לחרדים שמזלזלים בנו. כי גם החרדים יבינו שלא כל חובש כיפה סרוגה מזלזל בהלכה

אני חושב שהרבה נערים דוסים מתמודדים על השאלה של אולי נהיה חרדים.
בהקדמת המסילת ישרים כתוב שצריך אדם לדעת מה חובתו ולמה צריך שישים מגמתו במה שהולך כל ימי חייו.
ברור שהחרדים חיים של תורה,וזה דבר מופלא ועצום,וצריך ללמוד מהם.
אבל האידיאל של האומה,ולא של אדם יחיד זה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
וכיוון שכך צריכים שבעם ישראל יהיו בנאים,פועלים מנקים רופאים וכו'.
ברור לך שכלכלית הציבור החרדי לא עומד בפני עצמו,אלא נשען על המדינה,וצדקה.
מעולם לא הייתה בעם חברת לומדים כל כך גדולה ורצינית כמו הציבור החרדי היום,וזה דבר גדוך ומופלא,שקם כתיקון לחורבן יהדות אירופה.
לכל אדם יש תפקיד כיחיד,וכחלק מהאומה.
בחיים הפרטיים בוודאי שצריך להיות דתי חזק/תורני/חרד"ל-איך שתגדיר את זה.
ללמוד תורה בעמקות ובעיון,כמה שיותר בזמן ובאיכות.
ביחס לאומה צריך להיות מודעים למצבנו,לעזור לקדם את ביאת גואל צדק,לקרב את המדינה לקדושה,לראות את הופעת ה' בכל חיינו,ולהשפיע כדי שנזכה בדורנו לביאת גואל צדק ובניין בית לה'.
אני חושב שאין רב או פילוסוף או כל אדם שראה את המציאות נכונה,והביא דרך לביאת הגואל כמרן הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודא זצ"ל.
בטוחני שאם כל העם ילך בדרך קודשם,נזכה לראות בביאת הגואל במהרה בימינו אמן.

כמובן שזה בתיאוריה,במציאות יש דת"ל יותר ופחות דוסים.
אני לא אוהב להגיד את זה,אבל זה לא שהציבור החרדי מושלם,זה שאדם הולך עם כובע וחליפה לא אומר שהוא לא מדבר לשון הרע-שזה יותר חמור מגילוי עריות,עבודה זרה ושפיכות דמים יחד（ערכין טו）.
ברור שיש מה לתקן ולשפר,בכל ציבור כציבור,ובכל אדם כאדם.
ברור שהדרך של הופעת ה' בכל החיים הלאומיים קשה לאין ערוך מהבחירה של הציבור החרדי.
ברור שהציבור שלנו משלם קשה על כך שהתורה פחות מוערכת אצלנו ביחס לחרדים.
הדרך היא להתחזק בתורה,לא לברוח לעולם החרדי.

אם יש קושיות,שאלות והשגות על נכונות הדרך הדת"ל,אשמח לענות בפרטי.

למרות שגם בזה יש משהו

 

אלא בעניין המחויבות להלכה

ברור שיותר קל להיצמד לשו"ע בבני ברק מאשר בתל אביב.
אבל האם השיקול היחיד העומד בפנינו זה שמירת העיניים/קיום מצוות?
אולי טובת העם קודמת?
שאלה

הבאתי את הכתבה רק כי הוא מבטא שם את תחושותי

 

ואני לא מדבר על קשה וקל אני מדבר על מחויב או לא מחויב

אני גדלתי בחינוך דתי לאומי ציוני, ועברתי לצד החרדי לפני כמה חודשים...ויש הרבה בדבריך...

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן