18.. הן חלמו על 16 ויותר ילדים...

אבל הבחור שלה, הזיווג.... מתעכב מלמצוא את אבדתו, כי יש לו דרישות:

שתהיה גבוהה ויפה ורזה, ובעלת מקצוע מכובד שמכניס משכורת גבוהה... ו.. ו... ו...

אנשים, תתעוררו!! אנחנו לא בסרט!!!

בן אדם שרוצה להתחתן- ימצא! ואם הוא לא מוצא- זה או שהוא לא באמת רוצה.. או שזה באמת הגורל שלו...> ועם זה אין מה לעשות יותר מידי, רק להתחנן לפני בורא העולם...

ולא, אני לא באה מתוך התנשאות! ח"ו.. אני בדיוק באותו מקום עומדת!!!

פשוט תוכן ההודעות שאני רואה מאותו ניק, גורם לי לחשוש לזה.

מצטערת אם הכאבתי או נגעתי בנקודות רגישות... המטרה שלי רק לעורר אותנו!!

כי אף אחד לא מושלם! צריך למצוא את הבן אדם הטוב שאני אוכל למצוא בזה שמולי ולראות אם אני יכולה להסתדר עם הטוב הזה!

ב"הצלחה.

בעזהי"ת.

חוצמזה, יש פול בנות מהנדסות, רואות-חשבון ועוד דברים [ע"ע מכון טל].

"בן אדם שרוצה להתחתן  - ימצא!

כך את אומרת, אבל אם זה היה כ"כ פשוט אז באמת כולם היו מוצאים. אלא א"כ לא כולם רוצים כמו שאת חושבת, אבל אני בטוח שכולם רוצים באמת להתחתן.

האמירה שלך אולי נכונה אם נגיד שחתונה זה הכי חשוב ולא משנה עם מי מתחתנים. אבל מאחר שלא מוכנים להתחתן בכל מחיר אז אף אחד לא יחליט להתחתן עם אישה שאינה יפה בעיניו או אישה טפשה או אישה בלי השכלה או ברמה דתית שאינה מתאימה וממילא יש דרישות.

ועם השנים הדרישות נהיות יותר ברורות ואולי בגיל 20 שעוד לא מתחילים ללמוד ועוד אין עבודה אז זה לא מעניין כמה מרוויחים אבל יש גיל שמבינים שאם רוצים רמת חיים מסויימת אז צריך ששני בני הזוג ירויחו משהו.

ואם רוצים מישהי שהיא לא ביקורתית (מורות בקורתיות מטבע עבודתן לעמוד ולהעיר כל היום לילדים למשל) או שמישהי שלא חיה כל היום צורת של אחרים (עובדות סוציאליות למשל) אז יש בעיה כי המקצועות הסטנדרטיים הם כאלו וממש אין לי חשק לשבת בערב ולשמוע את צער העולם.

ואם יש מישהי שחושבת שגבר יכול להתחתן עם מישהי מכוערת בעיניו אז היא לא מבינה מה זה ראש של גבר - זה ביחס להודעה קודמת.

תכלס' הדרישות שלי לא באות ממקום של חוסר רצון להתחתן אלא ממקום של חוסר רצון להכנס לחיים של תסכול תמידי שנובעים מחתונה עם אישה שאינה מה שאני מצפה מהחיים. אל תשכחי גם שיש לחבר'ה בגילי גם חברים נשואים עם נשים טובות, מקצועות מעניינים, משכילות,יפות וכו'. אז למה לא מגיע לי מה שמגיע להם? מה הקב"ה שונא אותי? 

אולי הוא רק רוצה שאעבוד קשה יותר בשביל למצוא את מה שמתאים לי. וזה מה שאני עושה. רק שיש לי אכזבה מזה שרוב הבנות הן אותו דבר ולא מה שאני מחפש. 

ממש מכעיס לראות שיש בנים שעושים הכללות!!!

א. לא כל הבנות מורות-גננות-אחיות

ב. מי אמר שמורות הן פרפקציונסטיות?! זה ממש מגוחך! ואם היית מורה היית יודע שזה

 בדיוק ההפך. מורות מטבען מסוגלות להכיר ביכולות של כל אחד.

ג. אני במקומך הייתי שמחה שבן זוגי מרוצה מעבודתו ויש לו סיפוק ממנה. אני מעדיפה

   בעל כזה מאשר בעל עורך דין/רופא, שאין לו סיפוק מעבודתו והוא שונא אותה.

ד. במקום לבוא אל כולם בטענות, למה שלא תשב עם עצמך ותסדר את סדרי העדיפויות

   שלך מחדש.... 

אני גננת ואני הכי גאה בעולם בעבודה שלי!!!!

אני אוהבת את העבודה שלי, יש לי סיפוק אדיר ממנה ומהילדים ומהכוללל...

ומי שחושב שהמקצוע שלי הוא לא טוב, זה הבעיה שלו!!!

וכנראה שהוא גם לא מספיק ראוי בשבילי....

לא יודעת למה אבל מבין כל החברות הכי טובות שלי אין אף מורה או גננת....

אולי השאלה איפה מחפשים.

2 החברות הכי טובות שלי לומדות הנדסה...

אתה תקבל גם אישה שפחות נמצאת בבית.
אם אתה שם לב אלו גם מקצועות שיותר מתאימים לנשים ואכן יש פחות גברים במקצועות האלו.
ואם תרצה לדעת - אני לא עובדת במקצוע אחר ממה שרשמת ויש לי עוד חברות במקצועות אחרים.

סליחה שאני אומרת לך בכזו בוטות, אבל נראה לי שאתה נטפל לדברים מאוד שוליים.
בגיל שלך כדאי מאוד שתתמקד במציאת בת זוג שתוכל לחיות איתה באהבה ובשלום
ושיהיה לך המשך בעוה"ז.
אם תהיה לך בת זוג שתשב בבית כל היום ולא תעבוד, אבל תקבל את פניך באהבה
כשאתה חוזר מהעבודה, ותהיה בעלת מידות טובות ותלד לך ילדים.
זה שווה הרבה יותר מזה שתמצא את עצמך רווק בן 50 שמחפש את המושלמת.

עכשיו אני שקולה להגיב:

אולי כי לאישה יש יותר יכולות רגשיות גבוהות. ולכן הן פונות יותר לדברים שיש בהם את הצד הדומיננטי הזה. זה מתאים למבנה הנפשי שלהן.

ואם אתה או כל אחד אחר נמצא בשלב של צער, זה כדי לעורר אותו או לזכך אותו.

זכית! לפחות ה' 'מסתכל' עליך.. ושולח לך את אהבתו... כי הוא מחכה בחזרה.

זה שלחברים שלך יש נשים משכילות, מצליחות, יפות ומהממות- אולי כי החברים שלך "דילגו" על כמה חסרונות שלהם... (כי אתה בטוח מסכים איתי שאף אחד לא מושלם.. נכון?) וזה שהם נשואים- זה כי עכשיו ה' החליט שטוב יהיה להם כך. אנחנו לא רוצים להחליף בגורל של אף אחד אחר- כי כשאנחנו מתחלפים איתו זו עיסקת חבילה... גם את הצרות שלו אנחנו לוקחים!

אסור לגבר להתחתן עם אישה שמכוערת בעיניו!!! אני לא אומרת להתסכל רק על הפנימיות, החיצוניות חשובה עד מאוד בנישואין, זה לא חבר!!! זאת אישה שצריך לראות את הפרצוף שלה גם על הבוקר... הצהרים, הערב וכל מה שביניהם... בכל מיני מצבים נעימים ונעימים פחות.

ו...מורות לא ביקורתיות!! אני ביקורתית? איזה מעליבבבב..... ;(

;)

כמו שלא כל פסיכולוגית או עו"ס בוכה כל היום... תעשה לי טובה, יש דברים שצריך לקחת בפרופורציה- ועם מה שכתבת לעיל' אני ממש, אבל ממש לא מסכימה! בד"כ מקטלגים אנשים עפ"י המקצוע שלהם, אבל צריך לזכור- שלא כולם הם בכלל שאתה קבעת וגם הכלל שכתבת בכלל לא נכון, לדעתי.

וכן חשוב שאתה תתחתן עם מישהי שאתה בוחר ואתה רואה אותה לנכון כאישתך וכבת זוגך לחיים העתידיים עם כל מה שהעתיד צופן בחובו...

זה בהחלט לא קל.. ואני יודעת את זה. במיוחד כשאנשים "מעודדים" אותך שאתה צריך לשנות מהדרישות שלך, אבל אתה צריך להיות גם מציאותי.

ואני עדיין עומדת במשפט שכתבתי מקודם: "בן אדם שרוצה להתחתן  - ימצא!"---> בעזה"י!!! רק בעזרתו יתברך... וזהו- עכשיו צריך להתפלל!

ב"הצלחה רבה...

הפעם עניתי בסדר הפוך.......^

בערך חצי חצי. כבר הרבה שנים זה כך.

לא חושב שאישה צריכה להיות מפרנסת. רק שיש פער מאוד גדול בהשתכרויות בין נשים שונות. ומה לעשות לפעמים מובטלים ולפעמים רוצים לעשות הסבה וכשהאישה מרוויחה סכום שממנו לבד א"א להחזיק משפחה אז יש בעיה. (גם ההפך אם הגבר מרוויח סכום שממנו אי אפשר להחזיק משפחה לבד יש בעיה במקרים של אבטלה, רצון לשיונוי מקצוע, מחלה וכו' לא עלינו ולא עליכם).

הרמה הכלכלית גם משפיעה על חינוך הילדים ורמת החיים כמו מוסדות חינוך טובים יותר, שיעורים פרטיים, חינוך משלים, חוגים וכד' וגם טיפולים רפואיים שעולים הרבה ולא נמצאם בסל התרופות כמו קלינאית תקשורת,גשר לשיניים, מחוך לגב ועוד. ואין כמעט משפחה שאין לה ילד שזקוק למשהו מהסגנון הזה.

ולכן פער של שלושת אלפים שקלים נוספים כל חודש יכולים לעשות פלאות. וזה לא שאני מרוויח מלגת אברך.

אבל מה שמציק לי זה בעיקר האתגר והעניין. נמאס לי לצאת עם בנות שכל אחת דומה לחברתה ונושאי השיחה הם זהים לזו הקודמת, וכם כך פחות מעניינים אותי. כן מה לעשות, פחות מעניין אותי ילד שמפריע בכיתה ומה עושים איתו, או חולה שעשתה את צריכה באמצע הלילה ולא היה מי שיעזור לאחות להפוך אותה או על משפחה מוכה (דברים אמיתיים שמספרות הנ"ל) מעניין אותי ומאתגר אותי הרבה יותר לשמוע סיפורים על התקדמות טכנולוגית, על עיצוב המרחב האורבני, על שיטות למודלים חדשים של מבנים, להמצאות ולטכנולוגיה חדשה, לשיחות שי בהם עומק גם בתחומים של אחרים של איך היינו רווצים לראות את העולם מתקדם ברמת הדומם  (ולאוו דווקא ברמת האנוש) להיות שותף שיח עם מישהי שראתה עולם ונפגשה עם ציבורים שונים) (מה לעשות שברוב המקרים המורה או הגננת גדלו בחינוך הדתי, עשו ש"ל במערכת החינוך הדתי, למדו את המקצוע שלהם במכללה ששייכת לזרם החינוך הדתי, ומלמדות בבי"ס ששיך למערכת החינוך הדתית. יוצא שכל חייהן קשורים במערכת החינוך הדתית. איתה הם גדלו, בה הן התבגרו ושם הם יזדקנו. אני כבר לא שם בהכרח רוצה קצת שינוי מישהי שראתה עולם. גם אחות הרבה פעמים אותו דבר כי למדה במוסד דתי (בי"ח לניאדו או מכון טל עכשיו) ועובדת בקהילה הדתית המאוד מצומצמת. זו אולי רק דוגמה הנושא הזה, אבל זה משליך גם על אופי התרבות בעיקר גננת או מורה - חוששות שתלמידים יפגשו אותן ואז א"א לצאת וזה גם אח"כ בנישואין בלי שכל רגע היא תחשוב מה יקרה עם תלמיד יפגוש אותה. מה שלא קורה במקצועות אחרים ששם יש חופשיות רבה יותר כי לפגוש עמית מהעבודה בבית קפה זה לא כמו שתלמידה שלה ממלצרת שם.

מקווה שלפחות קצת הובנתי.

משהו בתפיסת עולמך צריך להשתנות..

לא מתוחתנים כדי שיהיה מעניין. לא מתחתנים כדי להחליף דעות. לא מתחתנים כדי להתפלסף ולנתח שיחות עומק.

בשביל זה יש מחקרים, יש חברים, יש חברותות.

אשה היא לא תחליף לספר פילוסופי.

מתחתנים כדי לבנות חיים חדשים, כדי להקים בית.

יוצרים הוויה חדשה, שכל אחד מביא מעולמו.

אתה תביא את היכולות השכליות שלך, והיא תביא את היכולות שיש לה. והיא אם היא מורה או גננת, היא תביא יכולות רגשיות מופלאות, שאתה צריך להתחיל להסתכל עליהם, להתחיל לצאת מצמצום מחשבתי, שמה שמעניין זה התפתחות טכנולוגיות.

(חוצמזה במשך השנים שמתחתנים פתאום יש הרבה יותר נושאי שיחה, כי כבר חיים ביחד, ואז לא בהכרח מדברים על חוויות מהעבודה.)

כשיוצאים, צריך לפגוש את מי שמולך, ואתה נראה שאתה מחפש לפגוש את עצמך, את מה שאתה אוהב, מכיר מתחבר.איך תוכל ליצור משהו חדש?אם אתה עסוק בעצמך, באהבותיך, בתחומי התענינותך , אתה בעצם אוהב את עצמך.. אז איך תתחתן

צא מהצמצום ובעז"ה תתחתן..

לא כל מי שהיתה בשרות לאומי- היתה ושירתה עם ציבור דתי אני ממש לא הייתי עם ציבור דתי ואני דתייה.

עוד דוגמא כדי שתבין איזה הכללה עשיתה פה, וזה מאוד מעצבן!!!

אני לומדת לא במכללה דתית אומנם יש גם דתיים אבל לא כולם ....

ויש עוד הרבה דוגמאות אני יכולה להעיד על אחות שלי או חברות או הרבה בנות אחרות שלא היו בחברה דתית כל הזמן והם דתייות חוץ מזה אתה הייתה בחברה לא דתית ????

אתה שירתת? אתה היתה עם חברה לא דתית?

לא כל אחד מסוגל לעמוד מול כל השאלות של הציבור החילוני או המסורתי...

לא כל אחד רוצה להיות בחברה לא דתיתעם בלימודים ועוד יש כאלה שלא רוצים להיפתח לשאר החברות הארות או לא רוצים להתקלקל.

ובקשר למה שאמרת על גננות ועוד .....

זה גם מאוד הכללה, כי זה מקצוע שנותן זמן להיות יותר בבית ויש בנות גם במקצועות אחרים אבל אז הם נימצאות פחות בבית אני למדתי ולומדת שתיי דברים כי אני רציתי ...גננת וגם מורה ..זה מקצוע רגשי ונשי מקשיבים ועוד זה מאוד חשוב העניים של ההקשבה לצרכי האחר ויש עוד הרבה דברים טובים ,

כמובן שבלי הכללות יש גם בנים שלומדים גננות וזה מאוד יפה אני אישית מאוד מעריכה בנים כאלה כי זה משהוא לא שגרתי כי צריך לעזור אומץ בשביל לילמוד ולעבוד במקצוע כזה אבל הם מתקבלים בברכה..

אם לך לא מתאים מישהיא עם מקצוע כזה אז תחפש משהיא אחרת כניראה שאתה לא מגדיר טוב לשדכנים מה אתה מחפש..

למה בת רק צריכה לפרנס? כי לפי מה שכתבת שאתה אברך אז אתה מקבל מילגת אברך אתה חושב שזה מספיק ?

לא צריך להיתפרנס רק משכר עבודה של מה שאתה מקבל או רק מהשכר שהאישה מקבלת אלא משניהם וזה לא אומר שהאישה צריכה להרוויח שכר שמפרנס משפחה שלמה אלא ביחד חצי האישה מביאה וחצי הבעל כי כתוב שהאישה והגבר הם לא שניים אלא אחד אז גם בזה.

 אז כמובן שיש זמנים פחות טובים או טובים יותר אין מה לעשותכמו כל משפה או זוג נשוי מיתמודדים עם החיים..

בהצלחה לך ..

כדי לך להכיר את האדם אחרי הכל זה הכי חשוב !!!!!

(את אשפורד)

הוא מחפש משהו שימשוך אותו (גם בחיצוניות כמובן, וגם בפנימיות- שעל זה הוא שם דגש עכשיו). והוא צודק.

אבל צריך לזכור שמשיכה היא רק דבר זמני, אח"כ צריך לחדש אותה כל הזמן.

וכדי שתהיה משיכה ביניהם צריך שיהיו נושאי שיחה משותפים ומעניינים את שניהם ועמוקים... כפי שהבנתי מאשפורד, הוא לא יכול להמשך למישהי שהיא לא מעניינת אותו   או לא נוגעת לו ברבדים העמוקים והגבוהים של נפשו המשתוקקת למשהו נשגב- [אוהו.. ממש משוררת נהייתי לרגע]

טוב, נראה לי קלטתי אותך!

"תזהר, אתה אצלי על הכוונת"---> מספיק מורתית?!

בקיצור, תפילה! זה מה שצריך להשקיע בה עכשיו. (כמה זה קשה)

ב"הצלחה מרובה!!!!

אם אני למשל מחפשת מאוד בחור שמבין בענייני חינוך וקשר עם אנשים. שיודע להרים אחרים מאיפה שהם ויודע לתת מענה רגשי לילדים ונוער, האם זה אומר שאני צריכה להתמקד רק במי שעוסק בחינוך או שיש כאלה גם שעיסוקם זה עבודה מול מחשב? האם יהיה לי על מה לדבר עם בחור שכל היום עוסק בתוכנות? מה לי ולתוכנות? אין על מה לדבר. משעמם.

מה היית עונה לי?

איני חושב שמקצוע מסוים מעיד בהכרח על אישיות מסוימת. גם אם לשני אנשים שנפגשים יש עיסוקים ותחומי ענין שונים, פעמים רבות עדיין ישנם נושאים משותפים שניתן לשוחח עליהם. ברור שלא כל דבר שמעניין צד אחד יעניין גם את הצד השני, אבל זה לא חייב להוות מחסום.

מנסיון אישי אוכל להעיד שגם למתכנתים יכול להיות עולם פנימי עשיר, ואפשר לדבר איתם על נושאים שונים ומשונים שאינם קשורים למחשבים...

בכל תחום עבודה יש את כל סוגי האנשים.

מה שאמרתי הוא שבגדול, לענ"ד, אצל גננות, מורות לחינוך מיוחד, עו"ס וכד',  אפשר למצוא יותר בקלות את התכונות של לב טוב וכו'.

'אם היא מבוגרת כבר לא יהיה לה כ"כ הרבה ילדים...מצטערת לבשר לך שאני התחתנתי בגיל מבוגר יחסית ומאז פחות חמש שנים בעז"ה יהיו לי ארבעה  ילדים (אני בהריון הרביעי) והיום כידוע אפשר ללדת עד גיל מאוחר...

וחכה חכה עד שיהיה לך ילד אחד ותגלה כמה קטנצ'יק אחד יכול לתפוס את כל עולמך ועולם אשתך.

ודרך אגב אני באה מאזור המרכז והחברות שלי בפילוח (כשהן בנות 30++) - 2 רופאות, 2 עורכות דין, 3 כלכלניות, 3 עובדות בחברת הייטק, אחת עובדת בבורסה ועוד ועוד. אני היחידה שבבית ומגדלת את הילדים. ואם מציעים לך מורה-אחות-עו"ס וכו' שבעיני הן צדיקות עולם כי צריך להיות בעלת כישורים מרובים ומשכורת עלובה בתמורה, אז זה כנראה אומר משהו עליך...כנראה מי שמכיר לך מסביב בוחן את הנתונים שלך ומחליט להכיר לך בנות שהן לא 'נשות העולם הגדול' ואז כדאי שתסתכל על עולמך,מורכבותך והיכולת שלך להכיל שונות ומורכבות בעולם.

תסתכל על מערכת החינוך - האם אתה באמת רוצה אנשים כאלו שיחנכו את ילדיך? בערך ב- 50% מהמקרים אני בטוחה שלא.

ועכשיו תגיד - תלוי מי המורה, ותלוי איפה, ויש אנשים מדהימים (באמת מדהימים!), וכו'.

וזה בדיוק הענין - המקצוע יכול לחזות אולי 20% מתחומי ההתענינות של האדם, לא מעבר לכך. אינטליגנציה רגשית, חוש הומור ואופטימיות לא באים ביחד עם הסמכה למקצוע כלשהו.

אפילו בהייטק אפשר למצוא אנשים נהדרים, יצרתיים, עם חינוך נפלא מהבית שהם יודעים להעביר גם לדור הבא.

צריך להכיר היטב, ולא להפסיק להתפלל!

ובעזרת ה' תזכה להכיר את הגברת שלך, לשמוח איתה ולשמח אותה.

בס"ד

מספיק מגוון?!?

בווינט כתבו שבימ"ש העליון פסק שהוצאות טיפול על ילדים זה מוכר לצוך  החזר מס. מה שזה אומר,  שלפחות מבחינה כלכלית, אם מחזיקים מטפלת, או משלמים לצהרון, אפשר לקבל החזר של הסכום או חלקו. מה שזה אומר שמצטמצם היתרון הכלכלי של מורות נניח שנמצאות בבית.

זה לא אמור לגבי עו"ס למשל.

בכל מקרה חבל שהדיון הולך לכיוון הכלכלי. אני מדבר דווקא על התחום של העניין האנושי. לא יכול להיות שבאוכלוסיה הדתית ל70% מהבנות יש את אותם כישורים ואת אותם תכונות ולכן הן בוחרות באותו מקצוע (בהנחה שכישורים רלבנטיים ביחס לבחירת מקצוע) ואילו למשל בעולם החילוני יש הרבה יותר מגוון. וזה משליך גם על העולם של הבנות שהופך להיות מאוד דוגמתי. וזה מצמצם את המגוון.

מעניין אתי באמת כמה מתוך הפורום הזה, מהמבוגרות יותר, עובדות במקצועות כמו הנדסה, רפואה, מחקר מדעי, שרברבות, חשמל, אגרונומיה, משפטים, חשבונאות וכד'. אולי נעשה סקר? אני מניח שזה יאשש את הטיעון שלי. מה גם, שנראה לי מהיכרות עם חברים שיש הרבה יותר מגוון במקצועות של הגברים.

אני מבינה כי בסופו של יום אתה רוצה בבית מישהי שתוכל לדבר איתה על דברים שמעניינים את שניכם.

אמא שלי תמיד אמרה לי כי חייבים להתחתן עם מישהו שיש משהו אחד לפחות שמעריצים בו, זה שומר על עניין והערכה בחיי הנישואים.

אבל-

אתה מאוד מכליל. לרב האנשים יש  תחומי עניין שונים מהעיסוק שלהם.

אתה צריך לנסות לפתח שיחה בנושאים שמעניינים אותך וחשוב לך מאוד שיעניינו גם אותה, אם אתה מרגיש שאין עם מי לדבר- אז לא.

חשוב לזכור שהדבר הכי, אבל הכי חשוב בנישואים זה היכולת והרצון לתת ולהקשיב ולא המקצוע.

כאשר אני הכרתי את בעלי הוא ממש לא היה מה שחלמתי וכמה פעמים כמעט נפרדנו ועכשיו אני מאושרת שהתחתנתי איתו ושנקב"ה פתח את עיניי לראות כי הוא בן אדם מדהים, נותן ואוהב, ולא, לא היה לו המקצוע שרציתי ולא היה לו המראה שחלמתי עליו, ועכשיו אני מרגישה שהוא הרבה יותר טוב ממה שחלמתי עליו.

אתה צריך לשחרר איפשהו! דבר עם הקב"ה, תבקש ממנו שיכוון אותך יותר בבירור!

ודרך אגב- אני גרפיקאית במקצועי ואף עבדתי בזה עד שגיליתי שאני ממש נהנית וממצה את עצמי הכי טוב בהוראה! וזה לא בגלל שיקולים של בית או ילדים (יש לי 3 בלע"ה) אלא בגלל שזה ממש מרתק ומספק ללמד, להוסיף משהו לעולמם של הילדים ולהשפיע על מי שחשוב באמת! לא כמו עוד איזו פרסומת או לוגו שלא ברור במה זה מועיל לעולם, וכיום אני מורה ונהנית מכל רגע.

תברר קודם למה היא בחרה במקצוע הזה. ממש לא בטוח שזה בגלל שעולמה הפנימי רדוד, אולי אפילו ההפך.

בהצלחה!

אתה לא מבין שזה לא יעזור שתתחתן עם מהנדסת שלא תהיה לה סבלנות לילדים?
שלא תחייך אליך כשאתה חוזר ולא תחכה עם ארוחת צהריים/ערב (כי היא תהיה גמורה אחרי יום עבודה או
שהיא עדיין תהיה בעבודה כשתחזור...)
אם לא תתעורר בזמן תמצא את עצמך בן 80 עם הרבה כסף שחסכת ולא עם אישה וילדים.

תשלים עם זה שנשים הן לא שכלתניות כמו גברים וגם אם כן, הן מעדיפות להשקיע במקצועות יותר אמהיים
כמו מורה וגננת או במקצועות שיש בהם חברה.
ואל תשווה את זה לחברה החילונית, כי אתה גם לא רוצה שהבית שלך ייראה כמו בחברה החילונית
ששם חיי המשפחה עלו על שרטון.

סליחה על הבוטות אבל נראה לי שאתה צריך ניעור קל!
ובע"ה שנראה אותך עוד השנה מתחתן עם אישה טובה בעלת מידות שתקים איתך בית מתוך אהבה
שמחה ואושר.

אשפורד:

בכנות - במה עובדת\עבדה אמא שלך? ברור לי שהיא לא קרייריסטית.. זה לא נשמע שאתה ילד שגדל על אמא עובדת.

לא מאחלת לאף ילד שתגדל אותו מטפלת \ אומנת במקום אמא שלו שמבזבזת את זמנה בפיתוח הכור האטומי..

אם אתה רוצה כסף - תשקיע בעצמך, זה תפקידך וזה מספיק לגידול ילדים ולישר את שינייהם

תכלס בחיים 90% מהשיחות הן סביב גידול הילדים והאוכל לקנות במכולת ולא על הכור האטומי.

הכי חשוב שתיהיה איכותית ותשמח במה שהיא עושה, כנאמר למעלה.. ותשמח גם במעשיך 

אנו הגברים הם אלו שחיבים לזון ולכלכל את האישה והילדים אז תפסיק לחפש מחט בערימה של שחת

תמצא משהי טובה ושתהיה אהבה ביניכם

כסף זה לא הכל בחיים

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"