אזעקות.
כולם מדברים על מלחמה.
מתיחות בדרום.
זה לא עושה לי טוב.
בכלל.
טראומות.
שוב?
שוב מלחמה?
שוב הרוגי מלכות?
שוב פצועים?
שוב כאב?
וקושי?
ואין אפשרות לנחם.
טאטע.
בבקשה לא. בבקשה.
הדבר האחרון שאני צריכה שיקרה.
בבקשה.
לפחות הוא כבר לא בצבא.
בצוק איתן היה בעזה.
טאטע.
קשה לי.
אני שונאת טראומות.
אופ.
אבא אני רוצה כבר גאולה.
ובכלל.
אחותה אמרה לי שבשבת היא הייתה בבית.
זה משמח כל כך.
זה מראה על התקדמות. לא יודעת באיזה סדר גודל. אבל התקדמות. וזה מבורך מאד.
קשה לי שהיא רחוקה. קשה לי שאין תקשורת. בכלל. אבל אם זה מה שטוב מי אני שאגיד משהו.
ובכלל בזכות זה קצת התקרבתי יותר לאחותה. נהיינו קצת יותר חברות. אנחנו בקושי מתראות, אבל כשכן נחמד לנו ביחד ממש.
זה טוב.
הכאב. הקושי. הסבל שלה. ההתמודדות. זה לא טוב.
האשפוז. הריחוק. הטיפול. זה טוב. אם זה מה שיגרום לזה להיגמר.
ואני יודעת שהיא חזקה.
והיא תצא מזה.
והיא בן אדם כל כך כל כך מיוחד וגדול.
והיא תתגבר על זה.
בעזרת ה' יתברך.
כמה שיותר מהר.
ובעזרת ה' זה יגרום לה להכיר יותר את עצמה. ולהתחבר. ולא לחיות בלחץ כמו פעם. בעזרת ה'.
וואי טאטע.
מעריכה את האומץ שיש לה. לטפל.
מצד שני... אני זה לא בדיוק אותו דבר.
אף אחד לא יודע.
וגם אין איך לדעת.
אז אין מי שיגרום לי ללכת לטיפול.
ולה היה דרך לדעת.
אז...
אבל עדיין.
בלי הרצון שלה. זה לא היה מצליח. והיא אמרה לי שהיא באמת בהתחלה רצתה לעוף משם אבל אחר כך היא למדה לקחת את הדברים הטובים ולהסתכל בעין טובה. פשוט הערצה.
היא פשוט גיבורה. אדירה. גדולה.
ועכשיו... זה משמח לשמוע שהיא הייתה בשבת בבית.
ברוך ה'.
טאטע בבקשה ממך עזור לי להתמודד.
תודה
אוי, זה כואב.
אוקיי וואט דה פאק
היא עד כדי כך סתומה?
לא אומרים דברים כאלה. פשוט לא.
זה לא יוצא לי מהראש עכשיו
אופפ.
קראתי את מה שהוא כתב
באלי לצרוח
באלי לבכות
באלי לא יודעת מה.
לא רציתי לראות אותו
אבל לא הייתה ברירה
והיה כאילו בסדר אבל אבל
האם הסיוטים יחזרו
יש מצב גדול שכן
גאד.
שונאת את המצב הזה
פשוט שונאת
היה נחמד לראות את כולן אבל גם ממש מוזר וטיפה מציף
פאק.
מקווה מאוד מאוד שהנסיעה היום תשפר לי את המצברוח
כי כרגע באלי להיכנס למיטה ולא לצאת.
אופפפ
ראיתי את הסטורי שלה
וכן אני מקנאה. מודה בזה.
אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח
אבל דמט באלי את זה שוב
באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם
אולי זה טוב שאין אותן עכשיו
אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב
ולי ככ רע
והן ביחד ונשארו חברות
ואני קצת חסרת חברות כרגע
למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.
שום טוב לא היה שם. כלום.
אז מה יש לך מפגרת
המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש
למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי
ולראות אותו לא עשה לי טוב
ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר
למה אני כישלון.
באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו
פאק.
מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר
בצהרים
מה יהיה
עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?
לאן יש לרוץ
למה לא היום
מה שבטח יבוא
כבר מחר
זה כנראה אנשים שמאחלים את זה
יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום
כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב
אפשר למשוך את שבת גם לראשון
להאריך את הסוף
שעון קיץ
מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום
גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה
לחזור מאובק הביתה בשקיעה
דמדומים
האישה מחכה לו
מכינה לו משהו לאכול
הוא נוהם משהו לא ברור
מעשן קצת
נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה
מסוכנת
מכרות היהלומים במיר
זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו
מי שמתקרב מציץ ונפגע
חושך סיבירי קפוא במינוס 40
עולמות האסוציאציה כאן מרתקים
הייתי מגלה את העולם הזה
עולם חדש
עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה
גילוי
לצעוד עליו יחף
לעבור בתוכו
לחקור ולחשוף הכל
לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל
לטעום את מה שיש להציע
זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר
87%
In two days
And I'll probably finish it today
.This is fucked up
What the fuck is wrong with me
I hate myself about it
I feel like I'm doing something forbidden
But it's not
Why am I so hard on myself about it
I hate how much I enjoy it
I feel like shit
I want to run away to the beach
I want to sleep forever
I don't know
.Fuck
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
