בצורה מתונה ואמיתית, שהם יכולים יותר "לעכל" אותה. לתת פידבקים כנים, "רציניים", על דברים טובים שעשו וכד'.
ואהבה אפשר לשדר בעצם היחס, גם בלי לומר את זה.
יכול גם להשתנות עם הגיל. כדאי לעקוב.
דבר שני, יש דבר כזה, ילדים שהמילים הללו מבלבלות אותם, "מציפות" אותם... "יקים" קטנים כאלו.. כמו שיש ילדים שרגישים למגע. לפעמים לוקחים מאד ברצינות כל מילה - ואז זה יותר מידי... לפעמים מאד צריכים את הסדר הפנימי שלהם, וזה מערער אותו קצת.
ואז, הדרך לקרבה ולהבעת האהבה וההערכה, שהם דברים מאד מאד חשובים, היא קצת יותר במתינות. כמו השקיה בטפטפת.. שילד יכול לעכל את זה.
"לעקוב", הכוונה שיכול להיות שעוד כמה זמן לא יהיה כך - ואז הילד דווקא היה רוצה את המילים הללו..
אם זה ייראה לך לא קשור אז זה בסדר.
1. יכול להיות שילד היה עסוק במשהו
2. אולי זה מול אנשים זרים בצורה מביכה מדי
3. אולי הוא נעלב על משהו באותו רגע
4. אולי זה בא ביחד עם איזו דרישה או ציפייה
5. אולי זה היה נשמע כמו יישום תרגיל ולא באמת
6. אולי הורים יותר מדי חונקים עם אהבה שלהם
יש ילדים שמרגישים שזה כמו מניפולציה של ההורים
שבמילים הם אומרים אנחנו אוהבים אבל בהתנהלות המעשית עם הילד הילד מרגיש מסרים אחרים ואז זה מעצבן אותו שאומרים לו אנחנו אוהבים אותך. מבחינתו זה כאילו - תוכיחו את זה במעשים, לא בדיבורים.
הגיוני שהוא חש ב'צורך' להרגיש עם ההורים כמו חבר, או סתם אדם קרוב. ולא כ'הורים שצריכים להביע אהבה' ולכן הם אומרים לו את זה.
או שזה מרגיש לו ילדותי להיות נאהב ומוחמא מ'אמא ואבא'.
אפשר לבטא הערכה באופן מעשי- התנהגות שמתייחסת אליו כאדם בוגר, לדבר, לשתף.. גם מהצד של ההורה. ותוך כדי השיח להתייעץ איתו ולפרגן טיפה טיפה.. בהשחלות.
במצב כזה לדוגמא: וואו! איזה ילד חכם אתה, ממש שמחתי לשמוע.
הוא ירתע. קרוב לוודאי..
אבל תוך כדי השיח בתגובה לאמירה שלו זה יראה שונה.(אתן שיחה מדומה..)
ההורה: אני באמת לא יודע מה לעשות עם החבר לעבודה. הוא מתסכל אותי. (ד"א זה חשוב לתת רגש אנושי שהגיוני שהילד יחוש בנוח לשתף גם רגעי תסכול שלו. וזה ירים לו שהאבא החזק וכו רואה בו פרטנר לשיתוף)
הילד: טוב... אולי תביא לו סוכריה מחר.. (ילד מייבש
)
ההורה: ממ חכם... כן אני באמת יחשוב על זה. אולי אני לו מספיק מראה לו חיבה..(לזרום עם הילד)
גם באופן כללי על אמירות שלו.. והתנהגויות, ממש בקטנה-מילה שתיים. ובלי שישמעו יותר מידי.
חוץ מזה.
אם הוא מתעצבן ונרתע כנראה הוא לא רוצה להראות שהוא חפץ בזה.
לא צריך לפחד, זו תופעה הגיונית.
אני לא בטוחה שזה נכון לנהוג ככה. אבל אולי 'לשחק אותה קשים להשגה'.. להפסיק עם הפרגונים שמעצבנים אותו כביכול, ולהמשיך עם המילים הטובות בקטנה. זה יגרום לו להוסיף התנהגות טובה ושייח... והוא כן יחוש הערכה.
בהצלחה
גיל שנתיים הנורא
V.I.Pאחרונהמי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
