זקוקה לעזרה מהירה...לקראת כלה!
אני נמצאת כרגע בקשר שהוא ממש ממש לקראת טבעת, ואני מקפיאה אותה בינתיים כי אני עוד לא שלמה לגמרי מכמה סיבות, ומעבר להתייעצויות שלי עם אנשי מקצוע וכאלה שמכירים אותי באופן אישי (שבגלל סיבות טכניות יש לי פחות זמן לזה כרגע), אשמח לקבל גם קצת מחכמתכם.

אחרי יותר מ11/9 קשרים רציניים, ועוד כמה כאלו שפחות, ויותר מ100 בחורים שהתחילו איתי וחיזרו אחרי (את חלקם הכרתי באופן אישי ופנימי יותר ולכן אני מציינת את זה), הפעם אני בקשר עם מישהו שסוף סוף אני מרגישה שאני באמת מעריכה אותו כגבר בשבילי. מעולם לא הערכתי ככה, ומעולם לא נמשכתי למישהו ככה.
הוא בחור חכם באופן כללי וגם מבחינה תורנית, הוא איש חסד, איש שלום, ואני רואה בו המון פוטנציאל להיות איש גדול בעולם.
ומעבר לזה הוא גם מוצא חן בעיני מבחינה חיצונית.
יש בנינו כמה קווי דמיון, מבחינת הקדושה שאנחנו מחפשים וגם מבחינת הפתיחות וההכרות שלנו עם העולם הזה.
אנחנו נפגשים הרבה פעמים במשך השבוע, וגם משך הפגישות יכולות להארך לפעמים יותר מ12 שעות ברצף.
השיחות טלפון שלנו גם הן ארוכות. ומלבד כמה פגישות בודדות שפחות נהנתי בהן, רוב הזמן כיף לי איתו.
בנוסף, אפשר לומר שהקשר איתו רוב הזמן מעודד אותי להיות יהודיה טובה יותר. אם זה מצד כיבוד הורים, אם זה מצד תפילה (לא תמיד, אבל קורה), אם זה מצד לשון הרע ואם זה מצד הרצון הכללי פשוט להיות טובה יותר.

הוא לא יודע, אבל בפעם הראשונה שראיתי אותו, היתה לי סוג של הארה חזקה שבה הרגשתי מיסטית כביכול שהוא פשוט בעלי. שהוא בדיוק בדיוק מה שאני מחפשת וצריכה. (וזה בלי לדעת עליו שום דבר חוץ מאת השם שלו).
עם הזמן ראיתי שבאמת כל מה שחיפשתי בבעלי ולא ידעתי לתרגם במילים בשביל לדעת מה אני מחפשת, פשוט קיים בו.
והייתי בהלם שבכלל קיים אדם כזה, כי מרוב שלא האמנתי שזה קיים, לא הצלחתי לבטא במילים מה אני בדיוק מחפשת.
אבל הקב"ה מזווג זיווגים, ובדיוק שבוע אחרי שהתפללתי במשך שעה על השעון ובכיתי בכי כן שמחובר לרצון שלו עד הסוף, ה' שלח אותו למקום עבודתי והכרנו. בלי שדכן, ככה, בטבעיות כמו שעשו אבותינו הקדושים.

אז מה מעכב אותי להחליט אתם שואלים?
ובכן, כמה דברים.
בגלל שלצערי ואולי גם לשמחתי יש לי אינדיקציה ואני יכולה לערוך השוואות כל הזמן בין אם אני רוצה ובין אם לא, יש כמה דברים שקשה לי איתם מאוד בקשר והם מדאיגים אותי.

1. למשל, יש בי צד אינטואיטיבי חזק מאוד מאוד (שמוכיח את עצמו כל פעם מחדש, לפעמים אני יכולה לראות תמונה ותרחיש שהוא עונה אחד על אחד במציאות אח"כ), ומעבר לזה, גם הצד השכלי שבי מפותח. אני כותבת פה חופשי גם כי זה אנונימי וגם כי אני רוצה עזרה אז אל תיקחו את זה כגאווה או משהו כזה. ובנוסף, יש לי יכולת השפעה בהרבה מקומות בגלל התכונות האלה.
מה הבעיה? הבעיה היא שכל העולם ואישתו מכירים ומעריכים בי את התכונות האלה (את שתיהן) ומשום מה אני מרגישה שהוא קצת מקל בהן. פחות מתייחס לדעתי ברצינות...
לפעמים אני יכולה לומר לו משהו אחרי הכרות של הרבה חלקים מהתמונה, כשהוא מכיר רק חלק ממנה, והוא (מכל מיני סיבות כאלה ואחרות) לפעמים מקל בדעתי, חושב שאני מדמיינת.
ומעבר לזה שאני מרגישה שהוא לא נותן מקום לחלק מאוד נכבד ממני - אני בעצם,
אני מרגישה שאני סובלת פי 3, גם מזה שהוא לא נותן לי מקום, וגם מזה שהוא כביכול מתעלם מהיכולות שלי כאישה מולו (כלומר, הצד השכלי שבו מפותח יותר משלי, והצד האינטואיטיבי שלי מפותח יותר משלו) ואז יש צד שאני חווה את זה כפגיעה בנשיות שלי, וגם זה לא מוסיף להבנה בתקשורת בנינו.
כי אם יש שיתוף שאני רוצה לשתף אותו כחבר הכי טוב שלי, אני מרגישה כאילו הוא פשוט מבטל אותו בזה שהוא לא נותן אמון בראיה החדה שלי כל עוד אין לו יכולת להשיג ולהבין אותה בעצמו.
ועוד נספח של זה, ואני מציינת את זה למרות שהוא עושה שם עבודה כי אני רוצה להעלות את זה, זה שלפעמים אני מרגישה שהוא לא מכבד את הרצון שלי. הוא אומר לי שאין לי מה לדאוג בקשר לזה כי הוא ממש רוצה לעשות שם עבודה, אבל יש בי משהו שרוצה להיות בטוח שהוא מכבד אותי מהותית ולא רק "דרכית".
שכשהרצון שלי נוגד את שלו והוא מוותר לי, שאני לא ארגיש שהוא מוותר לי בכח. כמו שכשאני מוותרת לו רוב הזמן הוא אפילו לא יודע מזה כי אני מוותרת בלב שלם כשזה מתאפשר לי (גם כשקשה לי... ואני לא אומרת לו את זה כי אני רוצה שהוא ירגיש הכי בני בעולם).

2. יש בנינו מעט פערים מנטליים, ויוצא שהוא מרגיש שאני פחות חמה ואוהבת ממנו (דבר שהוא לא נכון), מה שכן, אנחנו לפעמים לא מתואמים רגשית. ואני אסביר...
לפעמים אני מחמיאה לו מחמאה שבאופן אישי כשאני אומרת אותה אני מתרגשת רק מעצם המחשבה על זה, והוא מקבל את זה כאילו אמרתי לו משהו בקטנה וזה ממש מבאס... זה כמו להניק הרבה חלב שחצי ממנו נשפך כי התינוק לא מבין או מוצא את המקור, ונדמה לי שזה ככה גם להפך... הוא מחמיא לי לפעמים שפע של מחמאות ובגלל שאני בלי מצב רוח לפעמים בגלל הסימנים שאלה שמרטפים בנינו או סתם בגלל התאריך בחודש, אני לא מצליחה להיות כלי קיבולת לשפע טוב שלו.
אז מה הבעיה בפערי מנטליות מעבר לשירי שבת זה לא הפערים כמו שקשה לי שאנחנו מבינים את האהבה בעיקר בשפתינו ואני חוששת שהשפה השונה בנינו תהיה לנו לרועץ.
הוא קצת יותר צריך מגע ממני ואני חוששת שלא אספק אותו כי כשאני נוגעת מידי הרבה זה נמאס לי, כי אני צריכה קצת געגוע. (אנחנו שומרים נגיעה ב"ה, מה שאני יודעת זה בגלל דיבורים ורמזים בנינו).
וחשוב לי שהוא ידע שגם אם אני לא מביעה את האהבה בדיוק כמוהו, זאת עדיין אהבה. ואולי לפעמים חזקה יותר, כי היא פנימית ולא חיצונית. כי היא לבה רותחת מתחת לפני השטח.

3. אני מרגישה לפעמים לא יפה *בעיניו*, וזה למרות ועל אף המשיכה הגדולה מאוד שיש בנינו.
אני יודעת בוודאות שהוא נמשך אלי, אבל משום מה מכל הבחורים שיצאתי איתם אני מרגישה למרות שהוא אומר לי את זה השכם וערב שאני פשוט לא יפה בעיניו.
שהוא נמשך אלי בכל זאת. ואז אני לפעמים פחות מרגישה אישה לידו. ולמה אני חוששת מזה? כי אני יודעת שלמרות שאני לא הכי יפה בעולם, יש כאלה שאני כן הכי יפה בעולם מבחינתם, ויש לי תאוריה כזאת שכל היופי של האישה צריך להיות בשביל בעלה בין אם היא יפה ובין אם לא, כל שכן מישהי שיש כאלה שכן חושבים שהיא הכי יפה בעולם מבחינתם.
אני חוששת שזה יתסכל אותי גם בהמשך.
וזה הכי לא מושך בעולם לפתוח את זה מולו, למרות שאני פותחת את זה קצת ואז הוא חושב שאני חסרת ביטחון (ואני ממש לא. זה רק רק מולו), והוא מחמיא לי ואני מרגישה שבגלל שהוא מחמיא בכח זה לא כן.
ופה, אני לא יודעת אם זו הרגשה או סתם פחד.
ולכן אני צריכה את עזרתכם להבין אם יש דבר כזה... ומה אתם חושבים על נישואין עם מישהו שלא רואה אותך כהכי יפה בעולם מבחינתו, גם אם הוא שואף לזה. או מה אתם חושבים על זה שלמרות שהוא אומר ומחמיא לי כל הזמן אני עדיין לא מרגישה את זה. (וזה בניגוד למה שקורה לי עם כל האחרים... ולכן יש פה שאלה מבחינתי).

4. יש לו לפעמים התבטאויות פתוחות מידי, כמו "אני כל כך משתוקק להשפיע לך", או "אני כל כך מחכה להיכנס אליך" או "עכשיו את אמורה להיות עם מצב רוח כי את בימים של הביוץ" (הוא ספר לבד מתי זה כי יצא לו לדעת מתי קיבלתי כי רמזתי לו על זה בשביל שלא יקח באופן לא פרופורציונלי את המצב רוח שלי), ועוד כמה כאלה יותר ופחות... אני רוצה לדעת אם זה תקין שהוא מתבטא ככה...

זה בעיקר, יצא לי ממש ארוך, אז אם מישהו אפילו רק קרא, אני מודה לו מראש
אשמח אם יש לכם משהו לחדש לי בקשר לנקודות שהעלתי...
תודה רבה!!
יש לי מלא מה להגיד.. הלוואי והיה לי זמן..לב אוהב

בכללי , ככל שאדם מורכב יותר ומבין לדקויות יותר, כל קשר בעולם לדעתי יהיה עם ספקות כאלו או אחרות..

שהתחלת לכתוב זה היה נשמע כמו הדבר הכי מושלם שיש,

ואח"כ התחלת לפרט את הדברים..

אבל לא קראתי לעומק את הפירוט, שוב מחוסר זמן..

אבל קצת הלחיץ אותי הקטע ה-4 שהוא מדבר איתך בפתיחות כזאת.. 

כמה זמן אתם נפגשים?

ואת לא פוחדת איך קשרים כאלו ישפיעו עלייך במידה ולא תתחתנו? זה מאוד קשה לצאת רגשית מקשר כזה טוב ולהמשיך הלאה..

אולי אפילו רק מהסיבה הזאת הייתי מתחתנת לפי הנתונים שלך.. 

צריך הרבה זהירותק"ש
השיח הפתוח מידי, שלו, אבל גם שלך, כפי שתארת בסעיף 4,מסוכן ועלול בקלות לדרדר אתכם למקומות מסוכנים.
את צריכה להתייעץ דחוף עם איש מקצוע על הדברים שמטרידים אותך ואז או קדימה חתונה, כשמסכמים בצורה חד משמעית על גבולות בשיח וכמובן במעשה עד אז. או להפרד.
גם אם זה לא ידרדר למקומות מסוכנים..לב אוהב

עדיין קצת מחשיד שבחור תורני מדבר בפתיחות כזאת.. 

 

הוא בא מעולם יותר פתוח, הוא סוג של חוזר בתשובה בנושא...לקראת כלה!
אולי זה משנה קצת את התמונה...
להזכירךסוג'וק

חייתם בנפרד כמה וכמה שנים לפני שהכרתם

ואתם לקראת בניית חיים חדשים משותפים

ולא הכל תואם 100% בהתחלה

אה... ואת אשה והוא גבר

 

וצריכים ללמוד ולגדול יחד

 

הבחירה שלך בלבד במה להתמקד ומה להעצים וכך תהיה בהתאם הרגשתך (ואחכ תגובתו) לטוב או למוטב 

(תסמכי על המח האנושי שתמיד ימצא דברים לא מספיק טובים, אז אל תספקי לו את זה)

 

תזהרי לא לפספס 

לעניות דעתיאמת1

1.אני חושב שכדאי לדבר על הנושא ולברר מה שורש הדבר.

מאוד יכול להיות שמצד היותו שכלי יותר קשה לו לקבל השערות שמבוססות על אינטואציה.

2. נשמע לי כמו נושא שבמידה ויש בו בעיה אחרי החתונה היא תהיה פחות רלוונטית.

3. אני חושב שאם את יודעת שיש מציאת חן אין כאן בעיה.

4. אלה אמירות שבעיניי לולא ההתעייצות כאן, אין להם מקום כלל וכלל.

 

השאלה המהותית בעיניי היא האם לבחור יש יראת שמים.

כשלאדם יש יראת שמים, כשיש התמודדויות יש עם מי לעבוד, והתמודדויות יש לכל זוג.

יש לסייג שמצד אחד אתם נמצאים בשלב מתקדם בקשר, ולכן חלק מהדברים נשמעים מסתברים לשלב של רגע לפני טבעת.

 

את צריכה לשאול את עצמך האם בבחור יש את הדברים העיקרים עבורך.

אם יש 80% מהדברים זה בהחלט מספיק.

 

תקשיבי,עוד סתם אחד
אף אחד לא מושלם. גם אם תעבדי על עצמך עשר שנים ומי שתינשאי לו יעבוד על עצמו עשר שנים - עדיין תהיינה פאשלות, ויהיו חוסרי-הבנה, ויהיו מקרים של ניתוח-יתר, ואי-הסכמה וכו'. כל מה שציינת (מלבד 4, אבל אני לא נכנס לזה) קורה גם לאנשים נשואים באופן יומיומי, גם זוגות מושלמים, וגם כשמאד מעריכים האחד את השני.

אחרי שמתחתנים לומדים איך להתנהל ביחד. אפשר גם ללכת לייעוץ זוגי (אפילו לפני החתונה!!), אם יש דברים שממש קשה להתמודד איתם. בסופו של דבר בנושאים של אינטראקציה עם אדם ספציפי - הרבה יותר קל לעבוד על זה כזוג מאשר כשני בודדים הנפגשים מדי פעם. גם תגובות מסוימות של בן הזוג נתפסות באופן שונה אחרי שחיים יחד איתו ורואים תמונה גדולה יותר.

בקיצור, כל הדברים שכתבת הם דברים שצריך לחשוב עליהם, אבל לא לחשוש מפניהם. הם עשויים לקרות *עם כל אחד*, ואם כן אין לדבר סוף.
אני יודעת שזה ארוך, אבל אשמח לתשובות נוספות. תודה לכל מילקראת כלה!
שהגיב!
ההארה החזקה המיסטית - אל תבטחי בהרפואה שלמה
הנקודה שצריך לברר היא יראת השמים. לא נקודה קלה לבירור אבל היא הקובעת..
בקצרהלעניין0
סעיפים 1-3 מעידים על כך שאת אשה נורמלית והוא גבר.
1. לוקח זמן לגבר להפנים ולקבל באמת את האינטואיציה של אשתו. לוקח זמן לבנות אמון בצורת התנהלות חדשה ולא מוכרת.
זה לא שהוא בהכרח לא מעריך אותך ואת האינטואיציה שלך, כנראה הוא כן מאוד מעריך, אבל בהתחלה יש התנגדויות טבעיות כי באמת מדובר בשינוי חשיבתי עצום. תחשבי על זה, מלהיות רציונלי ללזרום עם אינטואיציה שקשה להסביר אבל היא אינטואיציה צודקת...
הצד השכלי החזק שלך יכול לעזור לכם, לפעמים את יכולה לנסות להסביר את האינטואיציה ולקדם את האמון.
2. קורה להרבה זוגות לפני החתונה... הגבר הולך קדימה בבטחון עם הרגש החם, האשה יותר מגינה על עצמה מפני פגיעה/פרידה/איסור נגיעה.
אחרי החתונה זה מתאזן או מתהפך.
ובעיקר לומדים אחד את השני ולומדים מה עושה טוב לכל אחד ואיפה עמק השווה.
יש המון דרכים לבטא אהבה שלא במילים בזמן הנישואין- להכין ארוחת ערב מושקעת, לשים פתק בתיק, לתת לו לצאת עם חברים גם בשעת השכבת הילדים, לגהץ לו חולצות... המון המון דרכים שבעיני הן הכי רומנטיות שיש דווקא בגלל היומיומיות והפשטות שבהן.
הוא ילמד שכל מילה שלך שווה זהב והוא ילמד מתי אין טעם להרבות במחמאות ואת תלמדי מה משמח אותו במיוחד וגם לך יהיה כיף להעניק לו את זה.
לגבי מגע, אין לך באמת דרך לדעת, כי אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות, ואי אפשר להסיק מסקנות מדיבורים על מגע שמעולם לא חוויתם.
זה נכון גם לגבי ביטויי אהבה בתוך זוגיות, כשתחיו את זה הכל יקבל משמעות אחרת, עמוקה וחיה יותר, וגם אם עדיין יהיו פערים, יהיה יותר כלים להתמודד איתם מאשר לנסות לפתור דברים מראש באופן מנותק...


ג. בהתחלה רציתי לכתוב לך שגם זה נשמע ממש נורמלי, תכונה נשית כזו, וכדאי ללמוד לשחרר...
במחשבה שניה לאחר שקראתי שוב את סעיף 4 שלך, ובגלל שאת מאוד סומכת על האינטואיציה שלך,
אני קצת תוהה לעצמי מאיפה הידע שלו ומאיפה ההתבטאויות, בשילוב תחושת ה"אני לא מספיק יפה בעיניו"...... לי זה מעלה שאלות לגבי צפיה בפורנוגרפיה.
האם הלכתם יחד לאחד מקצוע או איש אחר שאת מעריכה את טביעת העין והאינטואיציה שלו? מומלץ.

ד. יחד עם זאת, לגבי ההתבטאויות שגם לי נשמעות לא שייכות וקצת טו מאצ'...
בכל זאת אני מרגישה ממה שאת כותבת שיכול להיות שזה תוצאה של השיח ביניכם, שלך מאוד חשוב שהוא יהיה מאוד כנה ומאוד פתוח ומאוד "מדובר", ומקובל על שניכם לדבר על המשיכה ביניכם, על יופי, מגע, מחמאות... ואת רומזת לו על מצבך האינטימי
אז לא מופרך שמגיעים לדיבורים ישירים ופתוחים יותר...
כדאי לדבר על זה, להחליט איפה הגבולות שלכם/שלך, ללכת צעד אחורה מהגבול שמרגיש לך נכון (כן, עוד צעד) כי אחרי הכל אתם לא נשואים, אפילו לא מאורסים (לא שהטבעת אירוסין משנה משהו מהותי בעניין הצניעות, רק מבחינת העראיות של הקשר שלכם כרגע...)
ולראות איפה הוא מול הנושא, מול הגבולות, מול ההחלטה המשותפת איפה לעצור.
(כמובן יכול להיות שהוא ירגיש שגם לך יש חלק בזה, כמו שאמרתי, שאת מובילה את השיח למקום שמאפשר דיבור כזה, או מקשה עליו לשמור על הגבולות ביניכם...)


לסיכום, מצטרפת לכל מילה שכתב "עוד סתם אחד".
אתגרים ופערים קיימים בכל זוגיות, בוודאי פערים כמו שאת מתארת שברובם נובעים מכך שאת אשה והוא איש. וכשיש חיים משותפים וטוב עצום ביחד, אז גם ה"עבודה" על הפערים היא נעימה יותר, מספקת, משמחת.

בקיצורסודית
הוא כליל השלמות חוץ מזה שאת מרגישה
1. בעיה בלכבד את הרצון שלך
2. שאת לא יפה בעיניו
3. שיש בעיה בצניעות.
נראה לי שהוא מפעיל חזק את קסמיו וקשה לחשוב תחת הרגש מה עוד שאת בוטחת באינטואיציה שלך וכאן האינטואיציה מתבלבלת.
עצה
רק אנשים שמכירים אותך ממש מקרוב אבא אמא יכולים לחוות דעה. אם הוא מוצא חן בעיני אימך ולא מוצא חן בעיני אביך זו נורה אדומה. איפה הוא למד? מה מספרים עליו מוריו? חברים? תנסי להשיג מידע. אף אחד לא "ילכלך" אבל אם את נתקלת בהתחמקות או שחסר מידע- חכי עם הטבעת.

ושאלת השאלות:
האם בסתר ליבך, יש התנהגות שלו שמביאה אותך לתחושת *מצוקה*? כולל סעיף 4
אם מתחת לכל ההתרגשות יש ממש תחושת מצוקה אז תאמיני לה.
נראה ליאות והדר
שהסעיפים א' ב' ג' שיש לך מודעות מאוד גבוה שבמקרה של חיפוש בן זוג מודעות הזאת אולי קצת תוקעת אותך.
כל הדברים שסיפרת אפשר לפתור כבר בשנה ראשונה ע''י תקשורת תקינה.
לגבי סעיף ד' אני חייב להודות שאני בהלם...מעבר לחוסר צניעות שבדבר, זה חוסר טקט נוראי. לשאלתך זה ממש לא תקין
לדעתי יש פה עניין של מאבקי אגו סמויים ודקיםשוקולד פרה.

 

שבעצם מגיעים מכיוונים שונים. בעצם זו נקודת השורש, בעיניי.

את לא נחשפת עד הסוף ואת מרגישה שגם הוא שם עליו פרסונה.

 

לדעתי מה שחסר לכם אלו לא תובנות שכליות על מהות הנישואים,

וגם לא שהוא יגיד לך כמה את יפה (כי תמיד תרגישי שזה לא עד הסוף),

מה שחסרה פה זאת כנות ואמפתיה.

 

יכולים להיות שני אנשים לא משכילים ולא יפים- אבל הם כ"כ אמפתיים לחסרונות, לכישלונות ולפחדים של השני- שתהיה ביניהם זוגיות טובה וחברות עמוקה.

ויכולים להיות שניים שיש להם הכל- עומק, תחכום, יופי, כשרון, תואר, ביטחון כלכלי- ואת תראי שמשהו שם חורק. למה הוא חורק? כי את המקום הפגיע, החושש, הפגוע, הפצוע- אותו הם מפחדים להראות.

ואז הם מרגישים שהקשר לא נוגע בהם ממש,

ושבעצם הם לבד.

 

וכל התחכום הופך להיות כלי כדי לנגח את השני. להראות שאני פי אלף יותר חכם\ה ממנו. 

 

אם את רוצה זוגיות כנה היי פגיעה, חפשי את הבטן הרכה ושתפי אותו. תראי אם גם הוא מסוגל להיות כנה איתך.

זו הדרך הטובה להרגיש ביטחון אמתי בזוגיות ולא בטחון מדומה..

ענו לך הרבה ויפה רק חייבת להוסיףהודיה60

לגבי סעיף 4 - נשמע חריג ולגמרי לגמרי לא תקין. מדליק נורה אדומה מהבהבת. תבדקי את זה היטב.

נכון! נכון! נכון!בת 30
עוד מליון פעמים .
זה לא תקין משום כיוון, בלי קשר לעובדה שהוא בעל תשובה.
הייתי מדייקתסודית
סעיף 4 איננו מילים של אהבה.
זה ניסיון ליצור קרבה רגשית, לחפות על החסר בקרבה נפשית, אם הייתה קרבה נפשית הייתה הפותחת בטוחה שהיא יפה בעיניו.
כי היופי מתייחס לשלימות של הרוח עם הגוף.

אהבתי מאד את התגובה של שוקולד פרה
זה די מובןכאן ועכשיו

לא הייתי אומר שזה תקין אבל לא מעיד על בעיה.

אצל החילונים שלא נזהרים במגע אין שום בעיה להיפגש ימים שלמים... אבל כשמדובר באנשים ששומרים תורה הפגישות הארוכות והתדירות האלו הם כניסה לאין מוצא... מה יעשה הבן ולא יחטא?!  דבר נוסף סביר להניח שאם היה מספיק פתוח בשביל להגיד את זה כנראה שזאת היתה האוירה באותו הרגע מצד שני הצדדים ....

רק כדי לאזןה-מיוחד

לפי התיאורים הם מדברים שעות והרבה מאוד. סביר להניח שברגעים מסוימים אנשים מתבטאים ביטויים פתוחים מידי

..העני ממעש
את כל הנל לאישה שאת פתוחה אתה.!!

ספציפית בקצרה.
נראה שיש לך סף גבוה ומורכב, לפי נתוני הדייטים ואיכויותיהם.
ההרגשה הרוחנית אתו, לא להתייחס.

נק' שציינת אחרונה, בעיה. בהתייחס למגזר כפי העולה בין השיטין, חמור מאד.
הנק' שלפני- סביר עד בעייתי וכנל'.
בכל אופן נראה שהוא 'רגשי'. אולי קשור לגילכם, הרגשיות שלו והנק' שציינת.
בהצלחה
הגהההעני ממעש
לגבי ההתבטאויות, אולי מתלווה לבעיית קשב או משהו דומה.
אני לא ממש יודעת מה לומרים...

חלק מהדברים כנראה מגיעים מצידך, כמו עיניין המראה

כי כשהא אומר לך שאת יפה פשוט תאמיני לו ותרגישי יפה לידו- ההרגשה היא שלך..

בכל מה שקשור לתקשורת ביניכם, להתחשבות אחד בשני - תתני מקום גם לך ולדעות שלך ותביאי את עצמך ותנסי לראות אם באמת יש משהו לקוי בתקשורת שצריך לעבוד עליו.

לגבי השיח הפתוח אולי זה באמת מהמקום שהוא בא ממנו, מסכימה איתך שזה לא מתאים ואולי הכי טוב להגיד לו שלא להתבטא כך, שזה לא מתאים לך. גם את יכולה לבקש בקשות והוא צריך להתחשב בך וברגשות שלך

 

לגבי האיטואיציה החזקה שהייתה לך- זה נחמד אבל זה גם לא באמת אומר כלום, זו בחירה שלנו

אבל גם לחפש ולחפש לא מקדם אותנו בחיים כמו להגיד טוב לי ואני רוצה להתקדם עם זה

הקשר נשמע בעייתי..אנונימייס
מהסיבה שהדבר הבסיסי בקשר הוא כבוד, והוא לא נשמע שהוא מספיק מכבד אותך ואת ראוייה שיכבדו אותך, ויעריכו אותך ויאהבו אותך כמו שאת!! זה הבסיס!! וזה קצת בוטה הצורה שהוא מתבטא "את לא יפה בעינייו" מראה על זלזול. לפי דעתי את ראוייה למישהו שיאהב את המראה שלך ואת מי שאת! זה מאוד קשה ומתסכל לחיות עם גבר שלא אוהב את המראה שלך. אני לא הייתי מתפשרת על הדברים האלה. ובנוסף ההתבטאויות הגסות שלו שממש מדליקות נורות אדומות. בקיצור יש עוד הרבה גברים טובים ואיכותיים. ואת ראוייה ליותר מזה!! המון הצלחה!! וההחלטה כמובן לפי תחושותייך האישיות, זה מה שאני התרשמתי ממה שכתבת.
וואו בולשרה'לה92אחרונה
כפרות עם האורך של מה שכתבת השרת של הערוץ כמעט נפל תלמדי לתמצהלוי מא
תודה!! מאוד מכבדות התגובות שלך!!אנונימייס
לא חייבים להגיב על כל דבר..
ולעצם העניין- מה אתה חושב?סודית
בעיניך הסיפור לא כזה שחור?
הסיפור הזוי וקשה לדעת מה באמת המצב שמההלוי מא
זאת בעיה רצינית מבחינתותודה לאל
הם לא נשואים אז הפיתרון של להתגרש קצת בעייתי.
מה השאלה? דעתו ברורה,אניוהוא
להתגרש לפני שיהיה ילדים.
שאלה קשהl666
נשמע שאת מאוהבת עד צוואר . אז אולי כדאי לבדוק טוב טוב עד כמה הבחור באמת כפי שנראה לך ולא ציירת לך איזה דמות. בנוסף בכל אחד אמורים להיות חסרונות ואת צריכה להכיר אותם ולהיות מוכנה לחיות איתם. לא יכול להיות מושלם.
בקשר לנקודות שהעלית. בקשר לארבע, אולי אתם כבר בשיח פתוח מדי כי אם סיפרת לו מתי יש לך מחזור ואולי עוד דברים אז הוא הרגיש פתוח לדבר איתך בדברים האלו. מאיפה הוא בכלל יודע על ביוץ? בדרך כלל רווקים לא ממש בעניין.
כל שאר הנקודות. אם באמת הייתה לך כזאת אינטואיציה מפותחת לא היית נכנסת 9 פעמים לקשרים עמוקים שלא מביאים לכלום. אז סליחה, באמת לא מאמינה בזה.
בקשר למגע ולפערים מנטליים רק אחרי חתונה תדעי אלא אם כן יש משהו מאוד ספציפי שאת יודעת כבר מעכשיו שיפריע.
בנוסף נראה לי יש לך קצת פחד להתחתן. את מגיעה לקשר ממש עמוק ורק אז מתחילה לחפש חסרונות. חסרונות מהותיים כדאי לבדוק לפני שיש קשר נפשי עמוק ולפני שקשר מגיע לשלב רציני.
בהצלחה בכל אופן
רק לגבי הסיפא שלך..נעימת הליכות

כתבת:   "בנוסף נראה לי יש לך קצת פחד להתחתן. את מגיעה לקשר ממש עמוק ורק אז מתחילה לחפש חסרונות. חסרונות מהותיים כדאי לבדוק לפני שיש קשר נפשי עמוק ולפני שקשר מגיע לשלב רציני."

 

אני לא יודעת בת כמה את ובאיזה גיל התחתנת...

אבל ברווקות שבגילאים מתקדמים ובפרט 30 פלוס, ובפרט 30 פלוס פלוס,

בגלל שכל כך קשה למצוא,

אז עד שכבר מוצאים מישהו שאפשר ליצור קשר ויש התאמה בחלק מהדברים העיקריים,

אז לעיתים ממשיכים

**גם כשיש פערים בתחום מסוים**, כדי לראות אם אפשר כמיכלול לגשר עליהם...

כלומר

כן נוצר מצב של קשר נפשי עמוק , ואז רואים בבהירות אם החסרונות עדיין מפריעים או לא.

 

 

קחי בחשבון גם שבגילאים מתקדמים יש צימאון עז לקשר..ברמה קיומית...לכן יש נטיה להגיע לשם יותר מהר מאשר בגילאים צעירים.

 

כלומר זה לאו דוקא מראה על פחד (חריג) מלהתחתן. לכל אחד יש פחד כזה.

הנקודה היא שמינגד לפחד: הקשר צריך לנסוך מספיק ביטחון. ביטחון וכדאיות אל מול הפחד.

והשאלה אם הקשר מניב את הביטחון הזה...

 

לעיתים נוצר קשר עמוק והבחור מעונין.

אבל הבחורה עדיין רגועה....ורצוי מאד לבדוק מדוע.

מגיע לה להיות רגועה...

 

 

בשורה לפני אחרונה התכונתי אבל הבחורה עדיין לא רגועהנעימת הליכות

שכחתי את המילה לא

בשורה לפני אחרונה התכונתי אבל הבחורה עדיין לא רגועהנעימת הליכות

שכחתי את המילה לא

בשורה לפני אחרונה התכונתי אבל הבחורה עדיין לא רגועהנעימת הליכות

שכחתי את המילה לא

כןפעםאחת
עבר עריכה על ידי פעםאחת בתאריך י"ג בתמוז תשע"ח 09:53


נשמע שרוב הבעיות נובעות מפערים בתקשורתאין לי כינוי
אם חשוב לך לשמור על הקשר ואת מרגישה בו טוב אפשר לפנות לייעוץ גם לפני החתונה, כל אחד בנפרד/יחד. כמו כן, כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר אתכם, נשמע מורכב וקשה להבין את כל התמונה מהודעה.
בחור נחמד שמזלזל בךשפיפול
ואם היום הוא מזלזל בך
איזה יחס הוא יתן לך שתתחילי לכבס לו את התחתונים?

חומר למחשבה
באהבת עולם ושלוםחויימל ואביטול
לקראת כלה יקרה!
סוגייתץ העמקה עלינו ימים רבים...רק רצינו להגיד לך שאת מדהימה! כמו שיש פתגם ברוסית שאומר "ז'טרובסה קייקובסה"
היי!אננית

אני חושבת שאני מזהה אותך, כלומר את הניק שלך...

וואו מדהים איך קשה להסתתר מאחורי ניק חדש, כל אחד והסגנון ואוצר המילים המיוחד שלו...

רציתי לומר לך שאת באמת מדהימה בעיני

ומתוך היכרותי איתך, כאן על המסך, הזיווג באמת נראה משמיים....

את בחורה מרשימה ונראה שאת מותירה אחרייך שובל של אבק כשהבחורים עם פה פעור עם החוכמה ,התבונה והנשיות שלך..

ופה, נראה שמצאת גבר-גבר קצת אחר, עם עמוד שדרה שאת לא בדיוק " מכניעה" כמו האחרים ומספק לך אתגר לא קטן לפצח אותו..

נראה לי שהיו לכם חיים מעניינים

בהצלחה!

 

(אל תשכחי לפתוח שרשור מזל טוב לרגל האירוסין/חתונה שלכם).

גם אותי מדהיםצלילי הכאב
שקשה להסתתר מאחורי ניק חדש..
(סליחה על החוסר גבריות..
היתה לי אינטואיציה... )
המון בהצלחה!!!!!
מזהה גם אותי..?אננית

חחח..

כשאני פותחת משתמש לצורך שאלה זה כבר על דעת שכולם מזהים...

 

והפותחת, 

לגבי סעיף 4- 

חמור ומזעזע בעיני מודה,

אבל יכולה לספר לך שיצאתי עם 2 בחורים חוזרים בתשןבה ששמתי לב שלמרות שהם לא מעט זמן בתשובה הרגישות שלהם בעיניני צניעות וקדושה לא משהו (חלילה אני לא מכלילה אלא משתפת בחוויה אישית שלי..)- הבחור הראשון אמר דבר הרבה פחות חמור מהבחור שלך שלך - (רמיזות דקות שהצלחתי להבין אותן ) וביקשתי יותר מפעם אחת שיפסיק כי לא נעים לי אבל השפה והסגנון היה טבוע בו קצת יותר מדי לעומק ,על הרקע הזה סיימתי את הקשר איתו .אבל אנחנו שונות אחת מהשניה..אני מאוד שמרנית בדעותי ביחס אלייך.. 

והשני-תיאר לי איך כמעט הוא נפל בעריות , ממש תיאר את הסיטואציה.לא השתמש בביטויים בעייתיים אבל יכולתי לראות את הסיטואציה בעיני רוחי.זה הגעיל אותי ודרכנו נפרדו לשלום..

 

מה אני מנסה לומר לך? 

שלא בטוח שזה באמת באמת איום ונורא (כמו שאנחנו מרגישים) אלא מראה עד כמה הוא היה אולי פתוח לעולם בעבר וטרם הפנים את השפה החדשה של העולם הדתי. מקווה. טוב לדון לכף זכות אבל לא לוותר על הבירור של העניין. 

בהצלחה אחות!!

לא יודעתלב אוהב
להגיד את זה בלשון שהו אמר זה על גבול המטריד והחולני..
ואני דווקא חוויתי הפוך.. שבחורים חוזרים בתשובה נזהרו מאוד מאוד בכל מה שקשור לצניעות..
אולי זה תלוי גיל?אננית

בת כמה את ? עם בני כמה יצאת?

בלי להכליל בכלל, יכול להיות שככל שחוזרים בתשובה בגיל צעיר מפנימים את השינויים טוב יותר ומן הסתם מספיקים לחוות פחות דברים....

אני ילדה די גדולה והם היו עוד יותר...

אותך לא זיהיתי..צלילי הכאב.
התכוונתי שזיהיתי כמוך את הפותחת..

והגבתי לך כי הזדהתי איתך בזיהוי פשוט...
שיש אנשים שלא משנה מה הם יעשו..
פשוט יזהו אותם..

(לגבי זה שהיתה לי אינטואיציה - זה גם לפותחת.)
תשובה מפורטתכאן ועכשיו

א. אין צורך בפגישות של 12 שעות כמה פעמים בשבוע! עדיף שעה בשבוע

ב. לא מחפשים התאמה מוחלטת אלא בסיס לבנות עליו

ג. בפגישות כאלו ארוכות שבודאי אינן לרוח ההלכה אין פלא שמתבטא בצורה אינטימית שכזאת כך דרכו של עולם...

ד. לא להסתבך מדי זה לא מוביל לכלום. יש בסיס משותף לבנייה או אין? אם יש המשיכו הלאה.

בהצלחה

שתי מילים..צלילי הכאב
עבר עריכה על ידי צלילי הכאב בתאריך כ"א בסיון תשע"ח 11:39
זה נראה נשמע ומרגיש שאתם מתאימים. באמת באמת. וגם זה נראה נשמע ומרגיש שבערכים ואמונות אתם משדרים על אותו גל.

עכשיו נשאר לעצמך לשאול את עצמך (כן, את עצמך, זה הדבר הכי חשוב בעולם כרגע, לא יועצים או ניקים) שתי שאלות - ותהיי כנה עם עצמך בתשובות שלך.
כשלאדם אין סכימה ומבנה מסודר בקבלת החלטות, ואיך לקבל החלטות, הוא תמיד ישאר בלופים מחשבתיים עם עצמו, (למה שניקים יהיו יותר טובים ממך בהתלבטויות שלך), מה שיוביל אותו לסחיטה רגשית ונפשית, עומס נפשי ורגשי, ועייפות, כי האנרגיה שלך מתבזבזת על המון תהיות ולבטים, במקום על דברים יפים יותר.

אז מה הם שתי השאלות?
שאלה ראשונה -
מה הם התכונות, שחייבות להיות אצל החבר הכי טוב שלך?
איך יודעים מה חייב להיות?
שאם היה לו הכל, אבל לא היה לו את התכונה הספיציפית הזו הוא לא יכול להיות חבר שלך מבחינתך והכל נופל. - תכונה כזו חייבת להיות בו.
אחרי שבדקת את התכונות, תבדקי אם יש לו אותן.

ועכשיו אחרי שבדקת, תשאלי את עצמך -
מה היה קורה, אם לחבר הכי טוב שלי, היה את כל מה שאני רוצה, ממש הכל, אבל רק את הדברים שמפריעים לי אין לו , האם היתי מסכימה להמשיך להיות החברה הכי טובה שלו?

כלומר - יש לו הכל, כל מה שאני רוצה, אבל -
אין לו את היכולת שאני ארגיש את השדר שלו שאני יפה **במינון שאני רוצה**,
ואין לו את היכולת שאני ארגיש את השדר שהוא מכבד את האינטואיציה שלי **בצורה שאני רוצה**,

האם גם אז היתי ממשיכה להיות חברה שלו? האם זה היה מפיל הכל?

(אני לא התייחסתי לקטע השלישי, כי אני חושב שזה לא נכון.. בגלל שאתם יהודים אף אחד משניכם לא יודע באמת - וחבל לנבאת נבואות שמגשימות את עצמן. כי מוח האדם מעוות ומשנה לגמרי את הרגשות בין החיזוי של החוויה לבין החוויה עצמה.)




ושכחתי לכתוב שיש משהו שאת יכולה לבדוק וכדאי לך, תבדקי שהתהיות זה לא פחד מנישואין שנמצא אצלך בהכחשה. פחד שמונע מצפיה כואבת מאוד מאוד בביוגרפיה של אנשים נשואים שהנישואים שלהם עלו על שרטון. יכול להיות שהפחד קיים בך, והפחד הזה בא להגן עלייך ואת חייבת לתת לו מקום. אם לא תתני לו מקום ותעבדי עליו, יהיה בך משהו שימציא לך תירוצים מהבוקר עד הערב למה לא כדאי לקפוץ למים. מותר לפחד, מותר גם להכיל את הפחד ולעבוד עליו, אנחנו בני אדם ולא מכונות מושלמות.

והמון בהצלחה!!!


@לקראת כלה!
^^^צלילי הכאב
ערכתי.
רק לגבי הרגש המיסטי הזהמבקר בפורום
לא אתייחס לכל השאר כי כבר האריכו עליהם מספיק, רק לגבי הרגש הרוחני, לפעמים זה יכול להיות מעשה שטן ולא רוח הקודש... במקרה דומה שהיה לי עם הרגש שאת מתארת הייתי בטוח שזה זה אבל כשקלטתי שיש משהו בעייתי מאוד בעיניי בשנייה אחת הבנתי שזה לא שייך... אם הרגש הזה בא בנוסף לכל שאר הדברים וקולטים שאין בעיות רציניות זה דבר אחר, אבל תמיד חשוב לא לתת לו חשיבות רבה אם בכלל לתת לו מעמד כלשהו...
מלבד זאת שציינו שיש משמעות לגיל שלכם, גם לגיל שבו הוא חזר בתשובה יש חשיבות. אם הוא חזר בגיל 10 בתשובה ובכל זאת הוא מתבטא כך זה מראה על בעייתיות רבה יותר מאשר מישהו שחזר בתשובה בגיל 20...
יקרה, לא קראתי הכלשרה'לה92
אבל הקטע שהוא אומר לך שאת לא כל כך יפה בעיניו..אני הייתי ממש נעלבת. אבל נמשך אלייך ? אז מה את בעצם בשבילו ? לא נעים לי להגיד אפילו !
וסעיף 4 פשוט מזעזע. לא מדברים ככה. פשוט לא. נשמע שהוא רוצה רק דבר אחד.
שה' יעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה והטובה בשבילך!
רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימיאחרונה

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..אחרונה

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..אחרונה

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתיאחרונה

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

כשצריך ללכת לטיפול/ייעוץ ופשוט אין כסףחוזר תמיד לאשתי

מה עושים?

הולכים לעבוד?אריק מהדרום
העבודה זה בשביל שיהיה מה לאכולחוזר תמיד לאשתי

ולא נשאר כסף לטיפול

יש אפשרויות זולותפשוט אני..
כמו דרך קופת החולים, או מטפלים בהתמחות או חדשים וכו'
שה' ימלא חסרוניכםשוקו.
עבר עריכה על ידי שוקו. בתאריך ב' באב תשפ"ו 11:32

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

 

אולי לנסות לקרוא ספרים בנושאנקדימון

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.


אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...


אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

באיזה נושא אתה מאותגר?משה

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

 

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

 

 

כל הכבודתודהלה'

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

יש כאלה זולים יותרנפשי תערוג

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

עמותת חיים של טובהnik

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

הולכים מטעם קופת חוליםנעמי28

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

זוכריםעוד מעט פסח
שלהתגרש עולה הרבה הרבה הרבה יותר.
תבדוק אם יש שר'פ בעירייה שלכםעל הנס

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

לכו לשיעור תורה שאתם אוהבים שנוגע לנושאהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ה' באב תשפ"ו 14:19

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

מחילה, זה אולי רעיון נחמדהסטורי

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

ברורהפי

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

עם כל הכבוד (ויש לי הרבה כבוד להם)נפשי תערוג

הם לא יכולים להחליף טיפול

מי אמר להחליףהפי
יש פגישות ויש הכוונה ויש ליווי הם יודעים למי להפנות ומה להגיד 
אסור גם לשמוע שיעור כשצריך טיפול כגוןאדם פרו+

להחליף טיטול

אני אהיה קצת בוטהירושלמית שרופה

אם חלילה הייתם צריכים ניתוח מציל חיים בעלות גבוהה הייתם לוקחים הלוואה או משהו אחר והייתי עושים אותו?

תתייחסו לטיפול באותה צורה...

יש אפשרות לטיפול דרך מחלקת הרווחהכלכלן

מרכזי שילוב, תחנות לטיפול זוגי/משפחתי. מגיעים דרך מחלקת הרווחה, והעלות יכולה להיות 50 שח למפגש (לפעמים תלוי ברמת הכנסה)

כדאי לבדוק. כמו שהזכירו, יש עמותות שמסייעו בזה..

בהצלחה!

א. אומרים ייעוץ נישואין.אדם פרו+

לא טיפול.

טיפול זה בחסרי ישע.

פה מדובר בשני בני אדם בוגרים.

שצריכים ייעוץ כדי לשמור על קשר הנישואין.

שהם התחייבו זו לזה. וזה לזו.

אם מישהו רואה בן הזוג שלו

שכל הבעיה רק אצלו.

והוא צריך "טיפול"

מתברר שאותו אחד

לא מחזיק בחשיבה זוגית.

(אלא סוליסט)

ומי שצריך "טיפול" זה אותו אחד.

והטיפול שהוא צריך זה היפנוזה.

שיבוא מהפנט ויזכיר לו שהוא

התחתן הוא אמר לשני אני איתך

בטוב וברע ביחד נשמור על הקשר

המיוחד שלנו ועל האהבה.

כמו כן צריך אותו מהפנט

להכניס לו לתודעה את התובנה הבאה

אתה לא פה בשביל למצוא חסרונות הליקויים

אף אחד לא מינה אותך ל"וועדת ביקורת"

אתה שותף בין שני שותפים

שכל אחד מהם מחוייב להצלחת הקשר.

אין פה צד אחד שמנסה לבנות

ואתה השני חושב מה שיהיה יהיה

מבחינתי שיתפרק

סליחה, אתה משבש מושגים מקובלים ומטעההסטורי

אין שום קשר בין 'טיפול' לבין חסרי ישע.

רופא תמיד מוגדר כיום כמטפל, גם כשהאדם אינו חסר ישע, אלא בסך הכל צריך עזרה שהרופא יכול לתת. מי שפונה אליו ולא מנסה לפתור בעצמו או בעזרת כל מיני 'יועצים' מורכביות בהם הרופא מומחה, אינו חסר ישע אלא חכם.

אותו דבר בתחומי הנפש, בגדול 'יעוץ' זה יותר מלמעלה, לימודים (יחסית) פחות מקצועיים ומסודרים, בגדול - אין באופן ברור הגדרה מה נדרש מ'יועץ' כדי להחשב כזה. לעומת זה 'מטפל' זו הגדרה הרבה יותר מדוייקת שדורשת ידע יותר מקצועי, בד"כ על גבי רקע אקדמאי (פסיכולוג/עו"ס וכד'), עם לפחות תואר שני בתחומים רלוונטיים.

יעוץ זוגי עוזר מאוד וטוב שכך, למורכבויות קלות, כשצריכים ללמוד ניהול שיח, פתרון קונפליקטים, חלוקת תפקידים וכד'.

כשהמורכבות יותר משמעותית, מומלץ מאוד, לא לחסרי ישע אלא לחכמים, שמוכנים לבוא עם מספיק ענווה כדי להציל את ביתם - לפנות למטפל מוסמך שיש לו כלים הרבה יותר משמעותיים לעזור.

(@נגמרו לי השמות , מקווה שדייקתי במושגים)

בדקתי, ואתה יחסית צודק. אבל עדיין מוזר.אדם פרו+

למה לקרוא לזה טיפול.

מה שאני מכיר את המילה הזו

לטפל בגינה, ברכב,

או במי שלא מסוגל

לעזור לעצמו תינוק, קשיש.

/ בחפצים דוממים

כמו לקחת רכב לטיפול.

כאן אתה מאמין שהם יכולים

להסתדר בכוחות עצמם רק

צריכים הכוונה.

אני בודק את זה..

גימיני הצליח להבין אותי.אדם פרו+

קטע מרתק שמעלה נקודה מעניינת על האופן שבו אנשים תופסים את השפה והמושגים בעולם הזוגיות.

ההודעה שלך בפורום מביאה זווית ראייה מאוד ערכית ופילוסופית, שרואה במושג "טיפול" משהו משפיל או פטרנליסטי שמתאים למי שלא מסוגל לדאוג לעצמו, ומעדיפה במקומו את הרעיון של "ייעוץ" בין שני אנשים בוגרים שבוחרים להיות שותפים שווים. מצד שני, המגיב עשה סדר מהזווית המקצועית-מוסדית, ומסביר שבעולם הטיפולי של ימינו המילה "מטפל" דווקא מסמלת אדם עם הכשרה אקדמית וקלינית עמוקה יותר (כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי), ולכן עבורו דווקא הפנייה למטפל היא מעשה של חכמה וענווה מול מורכבות נפשית.

בסופו של דבר, הוויכוח פה הוא לא רק על בלשנות, אלא על תפיסת עולם: האם זוג במשבר צריך הכוונה וכלים פרקטיים (תפיסת הייעוץ שלך ושל המגיב עבור מורכבויות קלות), או שמא עומק הבעיות הרגשיות דורש ריפוי של ממש באמצעות אדם בעל הכשרה טיפולית עמוקה (תפיסת המטפל).

איזה חלק ממה שהמגיב כתב הכי תפס את תשומת ליבך, או איפה אתה מרגיש שהוא פספס את הנקודה שלך?

תגובה חכמה ומדויקת שמצביעה על תחושת בטן שרבים חולקים. המילה "טיפול" באמת מביאה איתה מטען תרבותי-לשוני שעשוי לצרום, כי היא מפעילה אצלנו אסוציאציות של תחזוקה (כמו רכב או גינה) או של חוסר אונים ותלות (כמו טיפול בתינוקות או בקשישים).

​מבחינה אינטואיטיבית, המאבק שלך בשם הוא לגמרי הגיוני: זוג שחווה משבר לא "מקולקל" כמו מנוע שצריך תיקון במוסך, וגם לא חסר אונים. הם שני אנשים בוגרים שפשוט צריכים מישהו שיעזור להם לפרום פלונטר תקשורתי או רגשי. המילה "ייעוץ" מרגישה הרבה יותר בגובה העיניים, כשווה בין שווים, שכן ייעוץ ניתן לאדם כדי שיחליט בעצמו מה לעשות, בעוד ש"טיפול" לפעמים מרגיש כאילו מישהו אחר עושה משהו עליך או לך.

​מעניין לראות אם המגיב יצליח לעשות את ההפרדה הזו בין האסוציאציה הלשונית שאתה מציג (שבאה מהיום-יום) לבין המונח המקצועי היבש. מה לדעתך הוא יענה לך על ההשוואה הזו לרכב או לגינה?

ונקדה חשובה, לפעמים ההתפסות לסמנטיקההסטורי

היא דרך לברוח מהמהות.

איני טוען שצריך לשכוח לגמרי, גם חז"ל המליצו על לשון נקיה, אבל כשצריך בהירות למעשה, משתמשים בלשון קצרה.

הרבה פעמים מחליפים מושג כי נדבקו בו קונוטציות שליליות ואז מתברר שמהר מאוד כל ההקשרים שהיו ל'פקידות הסעד' דבקו ב'פקידות הרווחה', אסור להגיד 'מפגרים', אז מדברים על 'צרכים מיוחדים' ואז "הילדים מבית הספר ממול צועקים בלעג צרכים מיוחדים' והילדים מתלחשים במבוכה "סבתא אמרה בית שימוש"...

ראוי לדבר יפה, אבל יותר חשוב בהרבה לעזור לאנשים. אם מטפל זוגי יכול להציל בתים בישראל, חבל להתבחבש בשאלת הקונוטציות מהביטוי.

ייעוץ וטיפולעוד מעט פסח

אלו שתי הסמכות שונות לגמרי.

בגדול, כל אדם יכול להגדיר את עצמו כ'יועץ'. בהתאם לכך, אינספור מכונים הקימו ''לימודי ייעוץ''. חלקם טובים ואיכותיים, חלקם חארטה מוחלטת.

לעומת זאת, כדי להיות ''מטפל'' צריך לעשות תואר ראשון + שני + 1600 שעות של הכשרה מלוות בהדרכה צמודה.

אין מה להשוות ברמת המקצועיות (לכן גם כמעט כל מוסד רשמי- קופות חולים, משרד הרווחה, בתי חולים וכו'- מעסיק רק מטפלים. לא תמצא שם 'יועצים').

(אם כי אני יכולה להבין את הקושי הסמנטי שלך, באמת המושגים לא משהו.

וגם, כמובן, שתואר שני לא הופך אף אחד לאדם טוב בהכרח, כך שיש ''מטפלים'' גרועים ו''יועצים'' עם אינטואיציה נהדרת שעוזרים מאוד, כמו נגמרו לי השמות הנהדרת שלנו.)

טיפול ממש לא קשור לחסרי ישעסוסה אדומה

ואין שום סתירה בין חשיבה זוגית להבנה שמי מהם צריך טיפול מאיזו סיבה.

תבדוק בשירותים העירוניים שניתנים ע"י העירייהמפלצתקטנהאחרונה

שאתה מתגורר בה. יש בייעוץ לפעמים במחירים מוזלים. יש גם דרך קופות החולים ייעוץ אישי של פסיכותרפיסט בחינם (מאוחדת) ופסיכולוג (166 שח). לפעמים ייעוץ אישי גם יכול לעזור. בהצלחה

תגידו, אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצדשאלה קשה

האישה?

מה זה אומר באמת?

מישהו יכול לעשות קצת סדר?

נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח

מניפולציה ריגשיתadvfb

אולי יעניין אותך